מכת היופי

אתמול נערך טקס מלכת היופי בפעם ה-65 ושוב הכריזו על האישה היפה בישראל. זו שמידותיה תואמות לרף הרזון העולמי, שמסוגלת להתהלך יפה בבגד ים ובשמלת ערב וכמובן זו שרוצה להציל את העולם מכל תחלואיו. מלכה אמיתית ללא ספק. הבעיה הגדולה היא שהטקס הזה, הוא אחד המייצגים הראוותניים של תחלואות העולם.

הסוואה של פנים יפות

בכל שנה מנסים להסוות את המטרה המרכזית שלשמה התכנסו כל משתתפות הטקס. שלל ראיונות עומק מוצגים לנו בזמן שמושא הראיון לבושה בבגדים מינימאליים. המלכה של השנה שעברה מבטיחה להן שהחיים שלהן עומדים להשתנות. היא הרי הייתה אנונימית רגע לפני הזכייה ורגע אחרי היא כבר הוזמנה ללחוץ את ידו של נשיא המעצמה החזקה בעולם.

והיא לחצה. לחצה את ידו של אובמה, של פרס, קיבלה טלפון מביבי, הוזמנה לכנסים מסביב לעולם והייתה תו התקן של ישראל כמדינה דמוקרטית- מלכה יופי ראשונה ממוצא אתיופי. אבל היא הייתה שם על תקן מלכת היופי. אישה שיכולותיה נמדדות רק על פי המראה החיצוני שאיתו הגיעה לעולם. זה שלמענו היא לא הייתה צריכה לעשות דבר.

כמעט 200 שנים אחר עלייתו של הפמיניזם, כמעט 66 שנים אחרי הקמת המדינה, כמעט שיווין מגדרי ועדיין נערך טקס שיש בו כל כך הרבה מאפיינים שוביניסטים. זה שדואג שהאישה תוגדר לפי קריטריונים של יופי ומידת בגד ים. זה שקובע בשביל הנשים האחרות את ההגדרה לאישה יפה. לאישה רזה. למלכה של ישראל.

למה הגברים נשארים בחוץ?

דמיינו לרגע שהיה נערך כאן טקס מלך היופי, זה שהיה בוחר את הגבר היפה בישראל – כמובן אחרי שהוא הוכיח לנו את כישורי ההליכה שלו על המסלול עם ספידו צמוד, חליפת ערב וקינח בסיפור טראגי על הדרך בה הוא הביס את קשיי החיים, בחיוך של שיניים לבנות מידי. דמיינו ונסו להבין מה גורם לכם להרגיש לא בנוח עם המחשבה. למה אחרי 65 שנים שהטקס נערך, הגברים נשארו בחוץ.

הרי בשונה מהנשים, לגברים יש כרטיס כניסה לרוב מעוזי הכוח בחברה. אם הם רק היו רוצים, הם כבר היו בפנים. מתהלכים להם באור הזרקורים במשך שנה ואז מעבירים את הכתר למלך הבא. אבל הם יודעים שאין פה עניין של מלכות. הם יודעים שהתואר מלכה נועד רק לטשטש את הזוועה. זו שנקראת טקס מלכת היופי והוא בעצם מכת יופי. זה שדואג שנשים יישארו חזקות במשהו שאין בו קמצוץ של כוח.