מי שומר על ילדי הגן?

האם הגן של הילד שלכם עומד בסטנדרטים? כנסו ותגלו

88 שיתופים | 132 צפיות

הכתבות הכי מעניינות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter

האם בתינוקייה שאליה אתם שולחים את אוצרכם יש מטפלת אחת על כל שלושה תינוקות? האם אתם בטוחים שהמטפלת תמיד שוטפת ידיים אחרי שהיא מחליפה חיתול, האם הריהוט בטיחותי?

גם אני למדתי שאין גן מושלם, ותמיד נצטרך להתפשר על משהו. אבל בשנים האחרונות החלו מספר גנים בישראל לאמץ את התקן האמריקאי ITERS להערכת איכות המקום, שפירושו: Infant/Toddler Environment Rating Scale.

"ניסו להוביל חקיקה של רישוי למעונות, מפני שבישראל צריך רישוי כדי לפתוח קיוסק, אבל לא כדי לפתוח משפחתון"

פרופ' אבי שגיא-שוורץ וד"ר תרצה יואלס מהמרכז לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה מסבירים שכדי לקבל את התקן, תחזיקו חזק: יש 39 סטנדרטים שנגזרים ל-467 סעיפי משנה שבהם הגן צריך לעמוד. החל מאיפה עובר הביוב, דרך גודל הקבוצה וכלה באיך שהמטפלת מדברת לילד.

ה-ITERS מתבסס על שלושה מקורות להערכת איכות: עדויות מחקריות, השקפות של אנשי מקצוע, ומגבלות שמציבה המציאות במסגרת לטיפול בילדים, כשהעיקרון המנחה הוא שמתמקדים במה שטוב לילדים.

בייביסיטר לאומי

הדיון סביב הטיפול הקבוצתי בילדים החל באמצע שנות ה-80 בארצות הברית על ידי ג'י ביילסקי, שטען כי טיפול קבוצתי בילדים לאורך שעות ארוכות מסכן את התפתחותם. גם בארץ יצא פרופ' שגיא-שוורץ עם ממצאים לא נעימים על איכות הטיפול במעונות היום, דבר שעורר זעם בקרב ארגוני הנשים שהפעילו את הפעוטונים, ובהלה בקרב ההורים.

מעונות היום נולדו כמענה לצרכים של נשים שיצאו לעבודה, אך לא כמענה לצורכי הילד. בראשיתם היו שייכים המעונות למשרד העבודה והרווחה, אבל עם השנים הפך משרד העבודה והרווחה למשרד התמ"ת – ומעונות היום נשארו תחת כנפיו.

אז אמנם יש פיקוח על הסקטור הציבורי, אך הסטנדרטים אינם גבוהים במיוחד. פרופ' שגיא-שוורץ מציין כי ח"כ מלכיאור ניסה להוביל חקיקה של רישוי למעונות – מפני שבמדינה צריך רישוי כדי לפתוח קיוסק, אבל לא כדי לפתוח משפחתון.



יש לסייע לילד להירדם באמצעות מגע ושיח מרגיע  [אילוסטרציה: photos to go]

יש לסייע לילד להירדם באמצעות מגע ושיח מרגיע [אילוסטרציה: photos to go]

שיתוף ההורים

המטרה של יישום סטנדרטים גבוהים היא להפוך את הטיפול הקבוצתי למיטיב עבור הילד. איך עושים את זה? למשל על-ידי הקטנת הקבוצה והעלאת היחס בין מספר המטפלות למספר הילדים. "אלה שני דברים נפרדים", מסבירה ד"ר יואלס. "בארץ חושבים שאם מנפחים את הקבוצה ומכניס יותר מטפלות – בזה נפתרת הבעיה".

פרופ' שגיא-שוורץ מסביר: "כשיש עודף גירויים, הילדים שמים את הידיים על האוזניים. הילד לא יכול להוריד את הווליום של הגירויים, וכתוצאה מכך הוא הופך להיות חסר מנוחה ותוקפני. פה יכולה להיות התחלה של בעיית קשב".

ד"ר יואלס מוסיפה: "לזהות את הדברים האלה זו העבודה שלנו. כשהטיפול הקבוצתי במעון הוא לא טוב, אחר הצהריים מגיע הביתה ילד מתוסכל וחסר שקט. אנחנו יכולים לשפר את המצב, וכאן אנחנו צריכים את שיתוף הפעולה של ההורים. אנחנו רוצים ליצור לילד מעגל של ביטחון".

לדבר חיובי

נושא נוסף הוא אופי האינטראקציה בין הגננת לילדים. פרופ' שגיא-שוורץ: "יש לתת הסבר מכבד לילד ולא להציב איסור בלבד. בתצפיות שערכנו עוד בשנות ה-90, נתקלנו בתקשורת לא נאותה. למשל, ילדה שנשלפה באמצע ארוחת הבוקר ולעיני כל הילדים הושמה בפינה, או תיאורים של השכבות ילדים לשינה במשפטים כמו: 'עכשיו לך לישון'".

"כשיש עודף גירויים, הילד הופך להיות לא מווסת, חסר מנוחה, תוקפני. פה יכולה להיות התחלה של בעיית קשב"

אז איך צריך להשכיב לישון? "על פי ה-ITERS, יש לסייע לילד להירדם באמצעות מגע, שיח מרגיע ומתן תשומת לב וזמן שהייה ארוך יותר. חשוב להכיר באופן אישי את צרכיו של כל פעוט, תוך ליווי ההליכה לשינה בהרבה חום ורגישות".

אך התצפית היא לא רק על המטפלות ועל הילדים, אלא גם על הסביבה. למשל, מבחינה בטיחותית השירותים צריכים להיות בטווח הראייה של המטפלת, והריהוט צריך להיות מותאם לילדים, כי אם הכיסא גבוה ולא נוח לילד לשבת עליו, זו בעיה. ריהוט מותאם חשוב לשליטה נכונה בגוף ולפיתוח הקואורדינציה.

כמה זה עולה לנו?

ד"ר יואלס מספרת שלרוב לאחר שמתבצעת תצפית בגן, הורים רבים שואלים: "נו, יצא טוב?" אבל זו לא הפואנטה. "הפואנטה היא היכולת והמוטיבציה של המקום להביא את עצמו לאופטימום עבור הילדים".

בעקבות דו"ח התצפית שתגיש אוניברסיטת חיפה, הגן ייאלץ לערוך שינויים, כשיש דברים שניתן לטפל בהם ללא עלות כלל, יש שינויים שכרוכים בעלות קטנה או בשיתוף פעולה של ההורים, ולעומת זאת, יש שינויים שכרוכים בעלות משמעותית: שיפוץ תשתיתי פנימי וחיצוני של הגן.



האם המטפלת תמיד שוטפת ידיים אחרי שהיא מחליפה חיתול? [אילוסטרציה: photos to go]

האם המטפלת תמיד שוטפת ידיים אחרי שהיא מחליפה חיתול? [אילוסטרציה: photos to go]

הפיילוט במשגב

הדברים לא נשארים רק בתיאוריה. הם חיים ובועטים בפעוטונים במועצה האזורית משגב, המכילה 22 מערכות חינוך לגיל הרך מגילאי לידה עד גיל שלוש. לפני כארבע שנים החלה המועצה לפעול במטרה לאמץ את התקן הבינלאומי לטיפול וחינוך בגיל הרך בפעוטונים שבאחריותה. שלושה פעוטונים כבר קיבלו את התקן, ופעוטונים נוספים משלימים את התהליך בימים אלה.

ארנה טל, מנהלת החינוך הקדם יסודי במועצה האזורית משגב, מדגישה כי מדיניות המועצה היא להשקיע בחינוך לכל הגילאים, מתוך התפיסה שההשקעה תישא את פירותיה בעתיד. "תחילה, הוחלט על הפעלת פיילוט בשלושה יישובים. בכל פעוטון נבחרה כיתה, כשהמטרה היא שהכיתה תהפוך למרכז הלמידה של הפעוטון כולו", מספרת טל.

ניהול נכון

גם בשוק הפרטי ה- ITERSמתחיל לצבור תאוצה. רשת "גני עופרים" בחיפה היא הראשונה מבין הגנים הפרטיים שהחלה בתהליכים לקבלת התקן. דוד שדה, מנהל ובעל הרשת, מספר שהרעיון של תקינה לגניו מנקר במוחו כבר 15 שנה, והחל לקרום עור וגידים כשפגש את ד"ר יואלס, שבתה לומדת בגן.

"מי שעוסק בחינוך ורואה בזה ייעוד צריך אמונה, דבקות במטרה וגם אומץ לקבל ביקורת ולהשתפר כל הזמן", הוא אומר. "אין סוף ליכולת השיפור. אנחנו נשתפר על אף שזה עולה כסף, זמן ומאמץ. זה אתגר גדול, אך אני משוכנע שבניהול נכון אפשר לעשות חינוך הרבה יותר טוב בעלויות הנוכחיות".

39 הנושאים הנבדקים על-ידי ה-ITERS

מרחב ריהוט
1. מרחב פנימי
2. ריהוט לטיפול ומשחק יומיומי
3. תנאים לרגיעה ונוחות
4. ארגון החדר
5. תצוגה לילדים

שגרת הטיפול האישי
6. קבלת פנים ופרידה
7. ארוחות / ארוחות ביניים
8. שינה
9. החתלה / שימוש בשירותים
10. נוהלי בריאות
11. נוהלי בטיחות

הקשבה ודיבור
12. עזרה לילדים בהבנת השפה
13. עזרה לילדים בשימוש בשפה
14. שימוש בספרים

פעילויות
15. מוטוריקה עדינה
16. משחק גופני פעיל
17. אמנות
18. מוזיקה ותנועה
19. קוביות
20. משחק דרמטי / משחקי כאילו
21. משחקים בחול ובמים
22. טבע / מדע
23. שימוש בטלוויזיה, וידאו, מחשב
24. טיפוח קבלת מגוון אתני ותרבותי



ריהוט מותאם חשוב לשליטה נכונה בגוף ולפיתוח הקואורדינציה [אילוסטרציה: photos to go]

ריהוט מותאם חשוב לשליטה נכונה בגוף ולפיתוח הקואורדינציה [אילוסטרציה: photos to go]

יחסי גומלין
25. פיקוח על משחק ולמידה
26. אינטראקציה בין הילדים
27. אינטראקציה בין הילדים לאנשי הצוות
28. משמעת

מבנה התוכנית
29. סדר יום
30. משחק חופשי
31. פעילויות משחק קבוצתיות
32. התאמה לילדים עם צרכים מיוחדים

הורים ואנשי צוות
33. שיתוף הורים
34. צרכים אישיים של אנשי הצוות
35. צרכיהם המקצועיים של אנשי הצוות
36. אינטראקציה ושיתוף פעולה בין אנשי הצוות
37. עקביות הדמויות המטפלות
38. פיקוח והערכה של אנשי צוות
39. הזדמנויות להתפתחות מקצועית

הכתבה המלאה פורסמה במגזין להיות משפחה, אוגוסט 2009

 

מתוך: מגזין להיות משפחה

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה