מי גאון של אמא?

אריאל (שם בדוי) החל לזחול בגיל חמישה חודשים. בגיל שמונה חודשים הוא כבר הלך. הוא היה פעוט סקרן וערני, ובגן חובה כבר הצליח לקרוא בכוחות עצמו מבלי שאיש לימד אותו את רזי האותיות. אמו מספרת: "כשהיה בכיתה א', המורה נתנה לילדים משימה לכתוב ברכה ליום הולדת של חבר במטרה לשכלל את מיומנויות הכתיבה שלהם.

אריאל החליט לכתוב ברכה לחבר שלו שעבר להתגורר בצרפת. הוא הסביר למורה שהחבר למד לקרוא רק בצרפתית, ולכן עליו לכתוב את הברכה בצרפתית… השנה, בכיתה ב', נערכו בבית הספר בחינות לאיתור מחוננים. הבחינה העלתה שיש לו כישורים אינטלקטואליים גבוהים במיוחד".

מיהו מחונן?

ד"ר גילה רוסו-צימט, מומחית בחינוך לגיל הרך, כיום ראש מרכז המחקר לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך ובעבר עובדת "המכון לקידום נוער ליצירתיות ולמצוינות" בניהולה של ד"ר אריקה לנדאו, מסבירה: "משרד החינוך האמריקאי הגדיר בשנות ה-70 את המחונן כבעל יכולת גלויה בתחום האינטלקטואלי הכללי. פרויד ופסיכולוגים נוספים הגדירו מחוננות גם כנדירות של כישרון עודף, כמו באך, או כישרון חריג, כמו אותם אנשים המופיעים בספר השיאים של גינס. כלומר, אין הגדרה אחת למחוננות המקובלת על כולם.

"במשרד החינוך הוקמה ועדה שהחליטה להשתמש במונח 'מחוננים' עבור כל סוגי ההצטיינות, ובתנאי שיעמדו בקריטריונים של 'מחוננוּת'. על פי הקריטריונים לכולם קוראים מחוננים, אבל מבחינים בין מחונני-על, שהם קבוצה קטנה מאוד – 3% מכלל האוכלוסייה בכל שכבת גיל הנבחנים – לבין המצטיינים, שהם חמשת האחוזים העליונים של האוכלוסייה בכל שכבת גיל.

"הוועדה קבעה כי מדובר על מנת משכל של 135 ומעלה. הדרישות הנלוות להגדרת המחוננות כוללות שני תנאים נוספים מעבר לחריגות הסטטיסטית הייחודית: רמת מוטיבציה (התמדה, נחישות) ורמת יצירתיות (מקוריות)".

יש מחוננים שרכשו את מיומנויות הכתיבה והקריאה בגיל מוקדם. אילוסטרציה: ingimage

איך מתבצע האבחון?

"כדי לקבל הגדרה של מחוננות יש לעבור אבחון. ישנם מבחנים הבודקים מחוננות כבר בגיל הרך", מסבירה רונית שרף, פסיכולוגית התפתחותית בכירה בבית הספר ללימודים מתקדמים בסמינר הקיבוצים. "משרד החינוך מפעיל תוכנית לאיתור מחוננים. באבחון הזה בודקים את הבנת הנקרא, הבנת הנשמע והידע הכמותי של הילד. אלה הם מבחנים שמתבססים גם על מהירות. בישראל האבחון הזה מתרחש באמצע כיתה ב'.

"לאבחון שני שלבים, האחד נערך בכל כיתות ב' בארץ והוא הסינון הראשוני של מחוננים. הוא מצליח לזהות שלושה-ארבעה ילדים מוכשרים בכל כיתה, שימשיכו לשלב השני של הבחינה. הילדים שעברו את המבחנים הארציים עוברים בחינה נוספת, שם נקבעת יכולתם המדויקת. מתוך האבחון אפשר ללמוד על יכולותיו הקוגניטיביות של הילד בהשוואה לבני גילו".

מדוע חשוב לאבחן ילדים כמחוננים?

הפסיכותרפיסטית רות כהן מסבירה: "ילדים מחוננים שלא אובחנו ככאלה ו/או לא קיבלו התייחסות שונה משאר הילדים, עלולים לחוות קשיים רגשיים וחברתיים, תחושה של בידוד ובדידות, קשיים חברתיים, בעיות התנהגות ועוד. המבחנים לאיתור מחוננים יכולים לסייע להורים ולאנשי חינוך להתמקד במציאת פתרונות המותאמים אישית לכל ילד".

איך להכין את הילד למבחני המחוננים?

לקראת הבחינה, כהן ממליצה להימנע מלהפוך זאת למרכז תשומת הלב. "התרגשות והתמקדות מוגזמת בבחינה עלולות להלחיץ מאוד את הילד ולהעביר מסר שלפיו יש לבחינה חשיבות רבה מאוד", היא מזהירה.

"כדאי לצמצם את העיסוק במשמעות הבחינה, ולהסתפק בהסבר כללי. אפשר להסביר לילד שמדובר בבחינה שכל הילדים עוברים, והיא בודקת האם יש ילדים שמתאימים לתוכנית לימודים מסוימת. כשהילד שואל שאלות לגבי הבחינה חשוב לענות לו בצורה עניינית, אבל מבלי להפוך את הנושא לדיון נרחב. אפשר וכדאי להתמקד במתן אינפורמציה לגבי הדברים הקונקרטיים יותר, כמו כמה זמן תימשך הבחינה ומה יתבקש לעשות בה".

איך להתמודד עם התחרותיות שהבחינה מעלה בקרב ילדי הכיתה?
"לא פשוט להתמודד עם התחרותיות שעולה בעקבות הבחינה. רצוי לא להתמקד בתחרותיות, אך עם זאת לא נכון לנסות לטשטש ולהעלים אותה. תחרות וקנאה הן חלק מקשת הרגשות שלנו, אלה רגשות לגיטימיים וככאלה הם לא הרסניים אם מדברים עליהם בפתיחות. אפשר וכדאי לדבר על קנאה ותחרות אם אלה עולות, ולנסות לעזור לילד להתמודד עם רגשותיו ולא ללמד אותו להימנע מלפגוש אותם".

צריך להתכונן לבחינה הזו?
"לא צריך להתכונן לבחינה, אבל הורה שחשוב לו מאוד להכין את הילד לבחינה יכול לסייע בתרגול מיומנויות שייבחנו, כמו התמודדות עם משימה במסגרת זמן מוגבל באמצעות משחקים, חידות וכיוצא באלה. אך אין צורך או תועלת בשינון".

הכתבה המלאה בגיליון נובמבר של "הורים וילדים"