מי אתה, ספנסר טוניק?
עשרות אלפי בני אדם בעשרות אתרים שונים ברחבי העולם התהלכו עירומים כביום היוולדם עבורו. זה הזמן להכיר את האדם שמאחורי הפרויקטים הכי מרהיבים בעולם האמנות
"הגוף הוא ישות חיה. הוא מייצג חיים, חופש וחושניות, ומעוצב כך שיביא לידי ביטוי את תחושותינו. עבורי, הגוף תמיד יפה, ובעבודותיי הוא משרת אותי כחומר גלם. אומנים אחרים משתמשים בחימר או בצבעי שמן כי להפיח רוח חיים ביצירה. אני משתמש בגופות עירומים". ספנסר טוניק
הצלם האמריקני הנודע ספנסר טוניק, שהגיע לישראל ב-17 בספטמבר ועשה בארץ הקודש את מה שהוא כבר עשה בעשרות אתרים אחרים ברחבי העולם, עם עשרות אלפי משתתפים – צילם מאות ואולי אלפי ישראלים כשהם עירומים לגמרי, וכל זאת כאשר ברקע הנוף המדהים של ים המלח.
טוניק הוא לא עוד צלם, וגם לא עוד אמן מן השורה. כבר בצעירותו הוא החליט שהוא יביא לידי ביטוי את יצירותיו באמצעות שילוב של עירום ביחד עם נופים מוכרים מרחבי העולם או סביבות אורבניות מלאות באנשים. בין אם מדובר בעבודות קטנות שמציגות מספר מצומצם של אנשים או עבודה שמציגה אלפי אנשים עירומים, כל יצירותיו מרתקות ומעניינות, כך שהעירום עצמו הופך להיות כמעט שולי כאשר הוא מתמזג עם סביבת העבודה שבוחר טוניק בקפידה לפני כל פרויקט.
התחלה קטנה ואינטימית
טוניק (44), החל לתעד עירום המוני במיצבים אומנותיים כבר בשנת 1992. מאז, הוא צילם יותר מ-75 מיצבים ברחבי העולם בתמונות סטילס ובוידאו. בכל פרויקט גדול של טוניק משתתפים אלפי בני אדם, שמתוך בחירה, ולמען האמנות, מסכימים להתפשט ולהצטלם במגוון אתרים מפורסמים ברחבי העולם. ביחד, המאסה של הגופות העירומים יוצרת מחזה מרהיב, עד כדי שהמתבונן הממוצע כלל לא מתמקד בעירום, אלא בתמונה הגדולה כולה.
טוניק נולד בניו יורק למשפחה יהודית. בתחילת דרכו הוא התמקד בצילום ובתיעוד של עירום באינספור לוקיישנים וצורות. ב-1986 ערך טוניק את צילום העירום הפומבי הראשון שלו, כאשר צילם בחורה עירומה לגמרי בתחנת אוטובוס בלונדון, לעיני אלפי עוברי אורח שלא האמינו למראה עיניהם. שנתיים אחר כך סיים טוניק את לימודיו במכללת אמרסון שבבוסטון עם תואר ראשון באומנות.
ב-1992 החל טוניק בסדרת צילומי העירום הפומביים שלו בניו יורק. בתחילה, הוא התמקד בצילום אדם בודד או קבוצה קטנה של אנשים בעירום. עבודות אלו נחשבות לאינטימיות מאוד, והן מהוות ניגוד מוחלט למיצבים ההמוניים שהחל טוניק לארגן בשנות האלפיים. במסגרת אותן עבודות אינטימיות, צילם טוניק מאות אנשים מכל רחבי העולם וביקר בין היתר בדאבלין, בואנוס איירס, ליסבון, סידני, מונטריאול, וינה ורומא. במרוצת השנים הוציא טוניק גם שלושה סרטי וידאו תיעודיים המלווים אותו בעבודתו במיצבים הגדולים שעשה.
אך המאבק של טוניק למען הזכות לצלם עירום בפומבי לא עבר בשקט. עיריית ניו יורק לא אישרה לו לערוך את הצילומים ההמוניים, ובשנת 2000 הוא זכה בתביעה נגד העירייה, כאשר בית המשפט פסק כי הוא, או כל אומן אחר, רשאי לבצע צילומי עירום, גם אם הם בפומבי, בשם חופש הביטוי.
ספנסר טוניק בפעולה. צילום מסך מתוך סרטון הפרומו לצילומים בים המלח
7,000 אנשים עירומים בלב ברצלונה
השינוי הגדול בעבודתו של טוניק הגיע ב-2003. הצלם האמריקני הרגיש שהעבודות האינטימיות, על אף ערכן הגדול וההנאה שביצירתן, פשוט לא מספיקות. כצעד ראשון הוא כינס 500 מתנדבים שהתפשטו למענו במיקום מוזר מאוד – מחלקה נידחת בחנות טקסטיל במרכז לונדון. מאוחר יותר באותה שנה, עשה טוניק את הבלתי יאומן כאשר לראשונה הצליח להפיק מיצב ענק באמת, עם לא פחות מ-7,000 משתתפים ששכבו להנאתם באחת השדרות המרכזיות בברצלונה, הנמצאת מתחת ל"הר היהודים" הנודע ובסמוך למזרקה הצבעונית והמפורסמת של העיר.
ב-2004 ערך טוניק שני מיצבים גדולים בארה"ב. הראשון היה בקליבלנד, אוהיו, שם צילם יותר מ-2,500 איש בשלושה אתרים שונים ברחבי העיר. אחד מהם היה בסמוך לאצטדיון הפוטבול העירוני. השני היה בבופאלו, ניו יורק, בסדר גודל של 1,800 מתנדבים שצבאו על מתחם תחנת הרכבת העירונית שנסגרה במיוחד לכבוד האירוע. שנה לאחר מכן צילם טוניק בניוקאסל שבאנגליה, ובליון שבצרפת.
בשנת 2007 הגיעה הפריצה הגדולה של טוניק. עם השנים צבר הצלם האמריקני מוניטין רב והצליח לאט לאט להתנער מהקישור המיידי שהציבור הכללי עושה לצילום בעירום עם פורנוגרפיה. אחת העבודות המפורסמות שלו נעשתה בקיץ של אותה שנה, כאשר צילם אלפי אנשים במסגרת פרויקט האומנות היוקרתי "חולמים אמסטרדם".
סיקור הצילום באמסטרדם:
הכיכר העירומה
אבל הזינוק האמיתי במעמדו של טוניק הגיע מכיוון לא צפוי. אחרי שחרש את אירופה וארה"ב, ביקש טוניק לצלם גם בדרום אמריקה, אך נתקל שוב ושוב בהתנגדויות וקשיים. לבסוף הסכימה עיריית מקסיקו סיטי להעמיד לרשותו את אחת הכיכרות המרכזיות בעיר, הזוקאלו, לטובת המיצב. התוצאה הייתה מרהיבה ומפתיעה. יותר מ-18,000 אלף איש השתתפו במיצב, כאשר בהתלהבות רבה הם הצדיעו, שכבו וכרעו ברך על רצפת הכביש, וכל זאת עבור עדשת המצלמה של טוניק ובעירום מלא, כמובן. היה זה ניפוץ השיא הקודם של משתתפים, אי שם ב-2003 בברצלונה.
הצילום במקסיקו, על אף שנחשב למוצלח מאוד, הציב קשיים רבים בפני טוניק. מכיוון שמדובר בכיכר שממוקמת במישור, המקומות היחידים שמהם יכול היה טוניק לצלם את ההמון העירום היה מגגות הבניינים. חלק מדיירי הבניינים לא הסכימו לתת לטוניק לצלם, וכך מצאו את עצמם טוניק ואנשיו מדלגים מבניין ובניין, מנסים לשכנע את הדיירים, בזמן שבחוץ מחכים 18,000 איש עירומים, והשמש מתחילה לשקוע. על אף הקשיים, התוצאה יצאה מדהימה.
פרויקט בולט נוסף שביצע טוניק ב-2007 היה הצילום על קרחון אלטש שבשוויץ. יותר מ-600 מתנדבים השילו את בגדיהם בטמפרטורה של 4 מעלות צלזיוס עבור טוניק וארגון גרינפיס, ולמען מטרת הצילום, שהיא העלאת המודעות להתחממות כדור הארץ. מי שהפיקו את המיטב מהצילומים של טוניק בשוויץ היו דווקא הפוליטיקאים השוויצרים, שבתחילה התנגדו לעירום ההמוני על פני אזור מרכזי כל כך במדינתם, אבל המפלגות "הירוקות" גזרו קופונים כשבבחירות הבאות לפרלמנט השוויצרי הם קיבלו מספר כפול של מושבים – הכל הודות לאפקט העצום שהותיר טוניק עם עבודתו.
ב-2008 ערך טוניק כמה מיצבים, כשהמרכזי שבהם היה באצטדיון הכדורגל ארנסט האפל שבווינה, אוסטריה. בהתאם לשנה, 2,008 איש התפשטו והצטלמו באצטדיון הענק, שמארח בימים כתיקונם את משחקי נבחרת הכדורגל האוסטרית. באותה שנה ביצע טוניק את אחד המיצבים היפים ביותר שעשה, כאשר צילם יותר מ-2,500 איש במזח של דאבלין, בירת אירלנד.
הפרויקט בסידני. אל תנסו אפילו לחפש שם את ליידי גאגא. צילום: ספנסר טוניק
איפה אפי? לא – איפה ליידי גאגא?
עבודה נוספת ובולטת של טוניק נעשתה ב-2010 בסמוך לבית האופרה של סידני באוסטרליה. הפרויקט צולם במסגרת היריד ההומו-לסבי שנערך בעיר עם כ-5,200 משתתפים, ולפני כן הטיל טוניק פצצה כאשר הזמין את לא אחרת מליידי גאגא להשתתף בצילום.
"לדעתי, היא יכולה להגיע ולהשתלב בהמון. איש לא יזהה אותה ואני מבטיח לא לגלות לאף אחד", אמר טוניק לפני הצילום. "רק אחר כך נספר לעולם שליידי גאגא השתתפה בפרויקט, ואז אנשים יוכלו לשחק בתמונה במשחק 'איפה אפי'?, רק שהפעם הם ישחקו 'איפה ליידי גאגא'?". הכוכבת, מצידה, הגיבה שהיא שוקלת ברצינות להגיע לצילומים, ואף גילתה שבצעירותה היא ערכה תזה על עבודותיו של טוניק. בסופו של דבר, הליידי לא הגיעה לסידני בשל אילוצי לוח זמנים.
אפרת נוימן היא ישראלית אשר חיה באוסטרליה, והשתתפה במיצב הענק. בתשובה לשאלת ifeel לגבי המבוכה שהייתה או לא הייתה קיימת בעצם היותה עירומה לפני אלפי אנשים, היא ענתה: "בהתחלה הרגשתי קצת לא נעים, אבל ככל שהזמן עבר מצאתי את עצמי מורידה את היד מהחזה ומתהלכת בחופשיות. כל האנשים שהיו שם הם אנשים פשוטים כמוני, ולכן כולם הזדהו עם כולם והמבוכה חלפה במהרה".
נוימן הסבירה שדווקא הגברים הם אלו שחשו אי נוחות הרבה יותר מאשר הנשים: "הגוף הנשי מאוד פשוט, אבל אצל הגברים זה שונה. לגברים יש מעין תסביך לגבי גודל האיבר שלהם, ובאותו יום היה די קר ולכן כולם התביישו שהוא מכווץ וקטן", נזכרה. "אבל גם זה עבר להם מהר, ובסך הכל התרשמתי שכל המשתתפים מאוד נהנו והיטיבו לשתף פעולה עם ההפקה ועם הצלם".
כאמור, ב-17 בספטמבר טוניק יעשה היסטוריה כאשר יצלם לראשונה בישראל. מאות כבר נרשמו ואישרו את השתתפותם בצילום העירום ההמוני בים המלח, שנועד להעלות את המודעות למצבו הקשה של המקום הנמוך ביותר בעולם. מוכנים להתפשט בניסוי?
צילום וידאו של הפרויקט בסידני: