מירא כאחלי: "הרגשתי גזענות גם מצד היהודים וגם מצד הערבים"
היא מכונה קיילי ג'נר הערבייה ויש לה עשרות אלפי עוקבים. למירא כאחלי, שמובילה את הקמפיין של נעלי סקופ במגזר הערבי, אין בעיה להצטלם בבגד ים אבל אין שום סיכוי שהיא תצא עם יהודי
הדוגמנית מירא כאחלי, ערבייה נוצרייה מהישוב תרשיחא בצפון (היום חלק מהעיר מעלות תרשיחא), נולדה בארבעה בנובמבר 1995. כן, זה לא סתם שהתאריך נשמע לכם מוכר, ממש באותו יום, באותה שעה ובאותה שנה נרצח ראש הממשלה דאז יצחק רבין. רק כמה דקות קודם, היא משחזרת מהסיפורים שסיפרו לה, הוא עוד שר את "שיר לשלום". האחות שיילדה את אימה הייתה ממוצא רוסי, והיא הציעה להעניק לתינוקת החדשה את השם מירא (מיר ברוסית פירושו שלום). בתקשורת היא בדרך כלל מוצגת כמירה, אבל היא מקפידה להדגיש שהשם שלה מסתיים בא'.
"השם שלי השפיע עלי מאז שהבנתי את המשמעות שלו", היא מספרת. "בעיניי הוא מחייב, מאז שאני נערה אני מרגישה שיש לי סוג של שליחות. אני בעד דו קיום, בעד סובלנות, בעד שלום והכי נגד מלחמות ונגד הרג. כשהייתי ילדה זה היה שם חריג, היום יש ילדות בשם שלי, אולי זה בכלל בהשפעתי".
במגזר הערבי מירא כאחלי היא כבר מזמן ידוענית נחשבת, יש לה 62 אלף עוקבים והמספר רק גדל כל הזמן, יש לה המון מעריצים וכולם רוצים לעשות איתה סלפי. מירא נחשבת לאושיית אופנה והיא מובילה קמפיינים במגזר, אבל לא רק. היא עשתה קמפיין לתה, לאחרונה היא קיבלה את הקמפיין של פיוז טי של קוקה קולה והיא גם מובילה את הקמפיין של נעלי סקופ.
בנוסף לעסקי הדוגמנות יש לה גם בוטיק בבעלותה במקום מגוריה, שכולל בגדי בייסיק, ספורט אלגנט ובגדי ערב, ושמגיעות אליו ערביות ויהודיות מכל האזור. למי מביניכן שהפנים שלה נראות לה מוכרות זה כנראה מפני שהיא הנחתה בערוץ 10 את התוכנית בערבית "קול האומנות", ששודרה בשעות הבוקר בסופי שבוע. "התוכנית עסקה בתרבות ואומנות ראיינתי אנשים מפורסמים מהמגזר בתחומים הרלוונטיים, התזמון לא התאים לי באותה תקופה כי העסק שלי לפני שנתיים היה בתחילתו ודרש את הנוכחות שלי, אבל היום אני יודעת שטלוויזיה יכולה להיות הקריירה שלי לטווח ארוך, אני רוצה להגיש תוכנית בערבית, אבל אפשרי גם בעברית. למרות שאני אושיית אופנה, אני יכולה להתפתח לעוד תחומים כי כל מה שאני עושה – אני מתעניינת בו לעומק".
נפגשנו על הסט של הצילומים לנעלי סקופ. מירא נבחרה אחרי תחרות להוביל את הקמפיין במגזר הערבי, לצד דניאל גרינברג שמובילה אותו במגזר היהודי. היא בת 24, מתנשאת לגובה של 172 ס"מ, דקיקה מאוד ומכונה לא אחת קים, או קיילי ג'נר הערבייה, על שום הדמיון לאחיות המפורסמות. "אני רואה בזה בהחלט מחמאה. תראי כמה רחוק הן הגיעו", היא אומרת. כחובבת נעליים מושבעת הקמפיין החדש יושב עליה בול: "ביום יום אני בחורה של ג'ינס וטי שירט, והפטיש האמיתי שלי הוא לנעליים. יש לי לפחות 50 זוגות ובעקבות הקמפיין התחדשתי גם במגפיים במראה סקי, מגפי בוקרים, נעליים גבוהות עם שרוכים, א-לה ד"ר מרטין, ולבקשתי קיבלתי גם כמה זוגות של נעלים בסגנון שטוח, הכי נוח שאפשר. בקיצור הסתדרתי טוב לחורף".
>> בלי אייל ועם חליפה מושלמת: דניאל גרינברג גונבת את ההצגה
עוד כילדה החלום שלה היה להיות דוגמנית, אבל היא לא שיערה כמה רחוק היא תגיע. בגיל 21 היא זכתה במקום הראשון בתחרות היופי הגדולה במגזר מטעם העיתון "לילה", ונשלחה לייצג את ישראל בתחרות Miss Earth שנערכה בפיליפינים, לצד 85 יפהפיות מרחבי העולם.
איך הרגשת כנציגת ישראל בתחרות יופי עולמית?
"אני לא אגיד שלא הרגשתי גזענות סביב זה, משני הצדדים. מצד היהודים על איך אני מייצגת את ישראל, כי הרי אני ערבייה ועוד מופיעה בגלביה כבגד ייצוג, ומצד הערבים על איך אני מייצגת את ישראל של היהודים. אבל זה לא השפיע עלי, נולדתי כאן ואני ערבייה ישראלית וחלק מהמדינה".
היו שם מועמדות מארצות ערב?
"כן. עם העיראקית ממש התיידדתי, היינו הרבה יחד ואפילו העלינו תמונה משותפת ברשתות. אצלי זה עבר בשלום, לה עשו הרבה בלגן. הלבנונית, לעומת זאת, סירבה לדבר איתי בגלל שאני מישראל. ניסיתי להתקרב אליה, אבל ללא הצלחה. לא שינה לה שאני ערבייה. בסופו של דבר הגעתי לטופ עשרים, שזה הישג בפני עצמו".
היא בכורה משלושה ילדים, אימה מנהלת חשבונות, אביה בעל נגריה. היא סיימה את התיכון במעלות תרשיחא במגמה ביוטכנולוגיה, הצטיינה במיוחד בביולוגיה וכימיה ואחרי התיכון סיימה תואר ראשון בתקשורת במכללת כנרת. היא מגדירה את עצמה כאשת העולם הגדול, מרבה בנסיעות לחו"ל לבד, וגם עם חבר שאיתו היא מנהלת יחסים של "און אנד אוף".
מה זה אומר?
"זה מסובך. זה כן ולא. החבר הראשון שלי היה מהתיכון והיינו שמונה שנים ביחד. נפרדנו והיה לי חבר אחר שבגד בי. עזבתי אותו וחזרתי לחבר הראשון, למקום הנכון בשבילי. הוא הכי טוב, הוא מקבל את הקריירה שלי, אבל אני לא בטוחה אם יש לי את הריגושים של ההתחלה. בכל מקרה נכון לעכשיו אני לא חושבת על חתונה. עברו הזמנים שהתחתנו אצלנו מוקדם. בנות הדור שלי מתחתנות גם בגיל 28 ולא נחשבות לרווקות זקנות. מה שבטוח הוא שאני יכולה לבחור עם מי אני אהיה, אין אצלנו שידוך של המשפחות".
ושמירה על הבתולים עד החתונה?
"בתולים זה חשוב אבל כמעט לא קיים היום".
יש מצב לצאת עם יהודי?
"לא. עד כאן. אני מכבדת את אבי יותר מדי בשביל לעשות צעד כזה שלא יהיה מקובל עליו בשום צורה".
את רואה את עצמך בעתיד גרה בכפר?
"אני חושבת שלא. היום פחות בנות חוזרות. כבר הספקתי לגור שנה בתל אביב ואני מכירה את החיים של העיר הגדולה. הקצב של תל אביב מהיר מדי בשבילי, אז אני עוברת בקרוב לגור בחיפה".
בגד ים עובר אצלך?
"כמובן. גדלתי בבית פתוח, מקבל ומכיל. כשהתחלתי לדגמן לפני שש שנים אבי היה אמנם הכי אנטי והגיעו אלינו הביתה הרבה אנשים כדי לשכנע אותו, אבל היום הוא הכי גאה בי בעולם ואומר לי שהוא מבין שאדם צריך ללכת אחרי החלומות שלו. לגבי בגד הים שאלתי אותו והוא אמר לי 'זאת העבודה שלך ואת לא צריכה להתבייש בגוף שלך'. גם בכפר מקבלים את העיסוק שלי ומפרגנים מאוד".
ומה החלומות שלך?
"אני מודעת לזה שדוגמנות היא תחום זמני. היעד הבא הוא להיכנס לתחום המשחק וממש עכשיו התחלתי קורס למשחק אצל זוהר יעקובסון".
מה הכי כיף בלהיות מפורסמת?
"האהבה שאני מקבלת מהאנשים ברחוב ובכלל".
איזו תכונה בך את פחות אוהבת?
"אין לי הרבה מעצורים, אני לא אומרת לעצמי הרבה לא. אני זורמת עם מה שבא".
על מה את מבזבזת כסף?
"אני לא בזבזנית. אני חוסכת את רוב הכסף שלי, אני מוציאה בעיקר על בילויים: אני אוהבת חיי לילה, פאבים, מסעדות טובות. אוכל זו בהחלט הוצאה. אוכל ערבי אני פחות אוהבת, למרות שמג'דרה זה בהחלט בריא. אני מעדיפה אוכל איטלקי וגם המבורגר טוב. למזלי אני רזה באופן טבעי, ועדיין אם הגזמתי מדי אז למחרת אוכל פחות".
מדברים היום הרבה על קמפיין מי טו, על אלימות נגד נשים ועל אפליית נשים. עד כמה חשוב לך להעלות למודעות את הנושאים האלה.
"חשוב לי מאוד. זה נושא שחוצה את כל המגזרים, רציחות נשים יש בכל מקום וגם אלימות ואפליה. עשו אצלנו במגזר הרבה קמפיינים בנושאים האלה וגם אני מדברת על זה בכל הזדמנות: אנחנו הנשים חזקות, אנחנו יכולות לעשות כל דבר ואני מרגישה שזה חשוב לדבר בעד שוויון".
עד כמה רחוק היית מוכנה ללכת בשביל להיראות עוד יותר טוב?
"ניתוחים לא עשיתי, אני אוהבת את עצמי ומודה על מה שיש, אבל שינויים קטנים פה ושם – למה לא?".