מתי נפסיק להתבייש במיניות שלנו? מעין קרת מגלה

הטור הזה נכתב לפני השבעה באוקטובר. כתבתי את הטור הזה על מיניות טובה – זו שביכולתנו לשמור עליה ועל הגבולות שלה. מיניות כזו, שחלקנו לא זכינו להכיר אותה וחלקנו עברנו כברת דרך כדי להגיע אליה, ועדיין מתקשות לעיתים לשמור עליה ביד פועמת ומגוננת. אני לא יכולה לכתוב את הטור הזה מבלי להגיד שאני מצטערת מעומק ליבי על כל מי שסובלת ולא יכולה לשאול את השאלות העדינות שאני עומדת לחלוק איתכן כאן. 

>> מעין קרת הושתקה מגיל 15. כך היא למדה לצמוח מתקופות קשות

אזהרה: אם הטור הזה הוא טריגרי עבורך, מכל סיבה שהיא, שימי לב בבקשה ושמרי על עצמך, גם אם זה אומר לא לקרוא. 

"מיניות דורשת גמישות". מעין קרת וענת בירן פרוסט | צילום: באדיבות המצולמות

איש מקצוע טיפולי אמר לי לפני שנים רבות: "בואנה, את צריכה טון של אישור מבחוץ בכל יום בשביל לחיות". המילים האלה נאמרו בשלב שכבר אכלתי מה שאני רוצה, אבל הצורך באישור מבחוץ, עדיין  היה מאוד חזק. משם עברתי עוד דרך. אז איך אפשר לחבר בין הצורך (הלגיטימי) שלנו לאישור מבחוץ, לבין אישור פנימי שלא תלוי בדבר, מלבד עבודת התפתחות? הפעם פניתי לחדר שהאתגר בו מבעבע במיוחד, חדר השינה, וביקשתי מענת בירן פרוסט, מטפלת מינית מוסמכת ומטפלת בפסיכודרמה MA, להצטרף למחשבות האלה.

ענת היא אישה שאני אוהבת להקשיב לה. המילים שלה מייצרות אצלי צוהר להכנס פנימה, ורעב להעמיק. ידעתי שענת, עם הידע העצום שלה, תוכל לפרק את המושג "מיניות" ביד חומלת ורכה. אחרי שיחות ארוכות מלוות בכוסות יין וקפה, אני משתפת אתכן בהיילייטס:

נגיד שהכל טוב ואיזה יופי, את מרגישה בנוח בכל מידה, ואת עושה עבודה נפלאה לחיזוק דימוי הגוף שלך. אבל אז, ברגע אינטימי אחד, הפרטנר/ית אומר לך משהו שפוגע בך. או אפילו בלי מילים, רק מהמבט שלו/ה את מבינה. מה את יכולה לעשות?

• תנשמי לפחות 10 נשימות עמוקות וטובות ותראי מה את יכולה לעשות באותו רגע, או במפגש הבא כדי להרגיש שיש פה מרחב יותר בטוח בשבילך. 
• תארגני מחדש את כוחות הנפש והגוף שלך. מיניות היא מרחב שקל מיד להיסגר ולהצטמצם בו, כי המפגש המיני בין שני אנשים הוא סופר מורכב. אז תחזרי אליו אחרי שתביני שההגה בידיים שלך.
•  כשתחזרי, תבדקי ביחד איתו אם יש שם קושי שאתם יכולים לעבור אותו או לא. נגיד, יכול להיות שהוא אוהב חזה גדול ושלך קטן. זה בסדר שמשהו לא מוצא חן בעיניו, אבל מיניות דורשת גמישות. את יכולה לומר, "שמתי לב, ראיתי ש…" ולהבין אם יש לו כושר התאוששות שם. השאלה היא האם זה דיל ברייקר, או שאפשר להמשיך מפה.
• תזכרי שכשאת ערומה אין לך הגנה, וגם אם את מרגישה עכשיו נורא, לא תמיד התגובה של האחר באה בכדי לעשות לך רע או לפגוע בך, אלא ממקומות שלו/ה. שימי לב שגם אנחנו הרבה פעמים שיפוטיות.
• זכרי שכשבן הזוג מעביר לנו מסר ביקורתי על המיניות שלנו, זה הרבה פעמים השלכה שלו עלינו. אנחנו לא חייבות לאמץ את המשקפיים שלו.

"מיניות היא מרחב שקל מיד להיסגר ולהצטמצם בו, כי המפגש המיני בין שני אנשים הוא סופר מורכב"

זה קשה.

• תני לגיטימציה לקושי, גם אם לא תמיד יש התקדמות. האנרגיה המינית שלך עברה טלטלה. נסי לקחת כמה נשימות ולנסות להבין ולזהות מהן הדרכים שלך.
• תהיי מוכנה להרגיש רגשות לא נעימים, כמו דחייה, בושה, או כאב. לפעמים זה לא יעבוד ובאותו רגע לא תצליחי להתחבר יותר ותגידי – "די זה אבוד, אין לי את זה". 
• בואי נרחיב פרספקטיבה ונבין שזה לא כישלון או הצלחה. כשלא תבהלי מהבהלה, אז הרגשות האלו יהפכו לחומר גלם שתוכלי לעבוד איתו, ויווצר פתח למיניות עמוקה או חזקה יותר.

רגע, בואי נתחיל מהתחלה, מחוש הראייה, חוש שמקומו במיניות ברור ומאוד נוכח. את נראית עם החלקים שקשה לך לקבל אותם, וגם את לפעמים רואה באחר, חלקים שאת פחות אוהבת. זה עלול לפגוע גם במיניות – אז איך אנחנו יכולות לוודא שחוש הראייה עובד לטובתנו?

• שכללי את המשקפיים שדרכן את מסתכלת על העולם. חבל להתעלם מחוש הראייה שיכול גם לענג.
• שטפי לעצמך את התודעה ועקבי אחרי נשים שחיות את החיים בלי קשר לאיך שהן נראות; רזות, שמנות או כל פרמטר חיצוני אחר.
• הרחיבי את האפשרויות – כי אי אפשר להחליט שיופי אחד יותר יפה מאחר, זה לא הגיוני כיום. למשל, אם בטן שהיא לא שטוחה, או שהיא עגלגלה, נתפסת בעינייך כלא יפה, אז זאת טעות – זה לא אומר שאם אראה בטן שטוחה, לא אגיד 'איזה יופי', אבל בטן עגולה היא גם יפה, כי היא מסמלת רכות/נשיות/עוצמה/חיות. או כתמי עור – במקום לאכול עליהם סרטים, אפשר להסתכל עליהם כמו על ציור. עור צעיר וקורן הוא יפיפה, אבל יש גם יופי בעור מבוגר שיש בו נפילה ומניפת קמטים. גם כל פות נראית אחרת ויפה בדרכה. חשוב שנראה את הגיוון האנושי, אין אחת יותר יפה מאחרת.
• אמני את עצמך להסתכל על הגוף שלך, על הגוף של האחר, על הגוף הזוגי בעיניים מפרגנות. זה מעורר.
• זכרי שחשוב יותר איך איברי הגוף מרגישים לפני איך שהם נראים. למשל, אם את לא אוהבת את איך שהווגינה שלך נראית, אז את מכווצת אותה ואז את פחות משוחררת וזה פוגע בהנאה שלך. יש נשים שיכולות להרגיש כמו מתחזות בסיטואציות כאלה. 
• שחקי בין חושך לאור – עצמי את העיניים ופקחי אותן.

"מיניות היא ממשק של דעות, מחשבות ותחושות גופניות". מעין קרת וענת בירן פרוסט | צילום: באדיבות המצולמות

"כשלא תבהלי מהרגשות הלא נעימים, הם יהפכו לחומר גלם שתוכלי לעבוד איתו, ויווצר פתח למיניות עמוקה או חזקה יותר"

בואי נחזור רגע לאחור, מה את עושה כשהמבט של הפרטנר/ית לא נעים לך?

• שימי לב להשפעה של המבט עלייך – אם המבט של הפרטנר/ית קיצוני מידי, תבדקי האם המבט מצמצם אותך, או לא בהלימה למה שקורה לך בפנים, כי אז כנראה הוא יכבה אותך מינית.
• תביני אילו תחושות מנהלות אותך ואילו מפתחות פותחים דלתות בתוכך: הדלת של הרגש, דלת הגוף, או זאת של הראייה. מיניות היא ממשק של דעות, מחשבות ותחושות גופניות.
• תנטרי את עצמך ותתבונני מה מצבך ברגע זה. מה עלול לגרום לך להרגיש פחות טוב בגוף שלך. למשל, את הורמונלית כרגע ואת מרגישה שההורמונים משתלטים עלייך, אז מה את צריכה לחזק עכשיו, ואיך את עושה את זה. 
• התחזקי – אם את לא מרגישה טוב בגוף הפיזי שלך, אז תוכלי למשל, לחזק אותו באנרגיית חיים – ים, ריקוד, ריצה. ואם את מכווצת ועצבנית, תפני להרפיה, הידרותרפיה, מסז', מתיחות, או אמבטיה חמה. אם את יותר מידי רפויה, את יכולה לעבוד למשל מול התנגדות משקולות או איגרוף, או כמו מיינדפולסקס להגמשת המנעד בין רפויה לבין אקטיבית. גם אם את עצובה או בחוסר אונים, חשוב שתמצאי את המקומות שיתנו לך כוחות. 
• לפעמים מה שתצטרכי זה להוריד הילוך – מבחוץ נראה שאת סבבה, אבל בעצם את בהיי מטורף, יוצאת, מפרפרת ועושה נגיד סקס בשירותים ואולי איבדת את היציבות שלך ואת מסתובבת בעולם בלי בסיס. או אם למשל האריזה שלך מאוד יפה אבל את במקום מרצה, עדיין תפספסי המון מההנאה שאת יכולה להגיע אליה. 
• זכרי שההגה בידיים שלך. בססי בסיס בטוח בתוכך, ריקוד הרמוני עם כל האופציות שקיימות במרחב המיני. אנחנו כל הזמן משתנות והעולם מגיב אלינו בכל מיני אופנים. לא כדאי להניח את מרכז הכובד בחוץ.

מעין קרת היא דוגמנית-על לשעבר וכיום מנהלת המרכז לקידום דימוי גוף חיובי