מילון החופש הגדול

ישנה דעה רווחת שהתוכנית "הישרדות" מופקת ומשודרת בערוץ 10. אם תשאלו אותי, הרי שכל אחד מאיתנו, ובעיקר כל אחת, מפיקים הישרדות אמיתית כל שנה, בבוא אלינו החופש הגדול. לא צריך בנדנות ומועצות שבט כדי להרגיש את אימתה של הישרדות בכל 1 ביולי.

ולמרות כל מה שכרגע אמרתי, יש בכל זאת משהו חגיגי באוויר עם בואם של הילדים הביתה, עמוסי עבודות יצירה, מסיבות סיום ותעודות (שני מצוינים והשאר טוב מאוד, תודה ששאלתם). המשהו הזה באוויר הוא הריח של החופש, ולמרות שאת אדם הגיוני ואת יודעת שהחופש שלך יחזור בספטמבר ושהחופש הגדול לא לשכמותך נועד, בכל זאת, משהו רועד לך בפופיק: איזה כיף, החופש הגדול.

מונחון לחופש הגדול

אוכל: אוכל הוא דבר חשוב, חשוב עד כדי כך שהוא משפיע על מי שאוכל אותו. אבל הוא משפיע גם על מי שמכין אותו. איכשהו, כניסה למטבח לא ממש ממוזג, עם צרור ירקות וסיר לוהט, לא נראית לי כמו בילוי נאות לחופש הגדול. ראו גם סעיף ג'.

בריכה: בריכה היא כמו החופש הגדול, או כמו סוף שבוע במלון, או כמו כל דבר אחר שמצפים לו: מרחוק הוא תכול, מהנה ומלא געגוע. מקרוב, את יושבת במרחץ זיעה ופיפי, קמה פעמיים בדקה כדי לקלף את הילד שלך ממסלול הבריחה מהבריכה ושואלת נפשך למות.

ג'אנק פוד: את יודעת שזה לא בריא, את קראת בעיתון שאם בכלל, אז לא יותר מפעם בשבועיים, את מבינה ומקבלת. את רק לא מקבלת את ההגדרה הרחבה מדי של ג'אנק פוד. המבורגר ופיצה, את זה את עוד מבינה, אבל מה, גם ג'חנון? מה, גם בורקס? גם לחם עם שוקולד? גם ממתקים? גם גלידה? אז מה, לעזאזל, נשאר?

די-וי-די: בילד הראשון רכשת את כל בייבי איינשטיין לדורותיו, רק כדי לגלות שהילד השני מעדיף פינוקי והילד השלישי משוגע על טיף וטף. לא משנה איזה סרט את שמה להם, איכות זה לא. ובניגוד לסעיף הג'אנק פוד, כאן אני לא צוחקת בכלל, כי טלוויזיה היא ג'אנק פוד למוח. כמה שפחות טלוויזיה, רבותי, לא תצטערו על זה.

הדחקה: מה, עוד שבוע מתחיל החופש הגדול? מה, עוד יומיים יוצאים לחופש פסח? מה, בעוד חודש אני יולדת? מנגנון ההדחקה הפופולרי והשימושי מעולם לא היה כה פופולרי ושימושי כמו מאז שאת אמא. קוראים לזה בריאות נפשית.

ויזה: מה זה ארוך, מתפתל ונגמר בארבע- חמש ספרות? חשבון ויזה אחרי אוגוסט.

זיעה: פעם, בימי רווקותך, היית מתקלחת, מתלבשת, מתאפרת ויוצאת אל החיים ברגל רעננה. היום, דקה אחר המקלחת את כבר מזיעה כשאת מחפשת את הנעליים שלך בכל הבית, כי הגמד שוב מתחפש לאמא. כשאת אמא, זיעה היא מצב קבוע. מקלחת של ממש? כזו שמרגישים גם שעה אחרי? בסופי שבוע בלבד.

חודש: חודש הוא 31 ימים, שהם 744 שעות, שהם 4,464 דקות. אם את לא עושה בחודש כזה כלום חוץ מלחכות שהזמן יעבור, ובכן, הזמן עובר נורא לאט.

טלוויזיה: הילדה רוצה ערוץ הילדים, הילד רוצה הופ, הגמד רוצה סרט ואת רוצה למות.

ים: לאנשים שלא מתים על ים, הים הוא מלכודת חול. לאנשים שלא מתים על ים ויש להם שלושה ילדים, ים הוא מלכודת חול כפול שלוש, בתוספת החרדה הקבועה שמישהו לא יחזור מהמים. לא כיף.

כסף: לגברים עם ילדים יש אובססיה בלתי נשלטת להרוויח כמה שיותר כסף למען עתיד המשפחה. לאימהות עם ילדים יש אובססיה בלתי נשלטת להוציא כמה שיותר כסף למען ההווה הרגוע. לאנשים עם ילדים, כתוצאה, אין כסף.

לנוח: מי אמר שאימהות לא נחות באוגוסט? אם אתם קמים ממש מוקדם, נניח שש, ובשמונה אתם כבר בבריכה, ובאחת עשרה הילדים כל כך רעבים עד שהם מוכנים אפילו לאכול את הקציצות שסחבת להם מהבית, אז בהחלט ייתכן, תיאורטית, שבשתיים כבר תישנו כולכם שנת צהריים מענגת במיוחד. העניין הוא שמאז שאת אמא, את צריכה לעבוד נורא קשה בשביל לנוח.

מזגן: לפעמים, כל ההבדל בין אמא טובה לאמא איומה, הוא מזגן אחד שעובד כמו שצריך.

נופש: מה שאנשים נבונים, מחושבים והגיוניים עושים באוגוסט, לאחר שתכננו את הנופש באופן נבון, מחושב והגיוני שלושה חודשים לפני. אנשים שעסקו בהדחקות לפני, לא יוצאים לנופש.

ספטמבר: המועד הנכסף, כל עוד את באוגוסט, כמובן. אחר כך, בספטמבר, את מתגעגעת לאוגוסט, קצת.

עשרה ימים באוגוסט: לאחר כל הקייטנות, נשארים לך עשרה ימים שבהם את ניצבת מול המשפחה שלך ובראשך מספר תהיות: איך זה שהילדים שלי כאלה מפונקים? איך זה שאני מתחרפנת מלהיות איתם כל היום? האם יגיע יום שבו הם יפסיקו לריב?

פסח, חופשה: הבקרוב של החופש הגדול.

צהרונים: באופן עקרוני, את נגד צהרונים. אחרי אוגוסט, זה נראה דווקא רעיון נחמד, לקבל את הילדים שלך בחמש, אחרי ארוחת צהריים, ארוחת ארבע ושיעורי בית מוכנים.

קייטנות: עודד אמר להרים ידיים, עודד אמר להוציא ארנק. עודד אמר לשלם כפליים, אבל לי זה לא אכפת.

רכבת: בכל חופש את חושבת שכדאי לנסוע עם הילדים ברכבת. טיול אחד ברכבת ואת מבינה למה לא. עד שיש לך עוד ילד ואת שוב חושבת: כמה נחמד יהיה לקחת אותו לטיול ברכבת. אז זהו, שלא.

שגרה: שגרה זה רע? לא, בכלל לא. שגרה זה טוב. טוב מאוד. חודשיים יציאה מהשגרה – זה רע!

תם, אך לא נשלם: כי בשנה הבאה הכל יתחיל מחדש.

הכתבה המלאה התפרסמה במגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה