מיטה אחת לכולם

שינה של ילדים יחד עם ההורים במיטתם הפכה לטרנד סוחף בשנים האחרונות. האופנה שהתחילה בארה"ב, שם ישנים ההורים עם כמה ילדים במיטה גדולה במיוחד, הגיעה גם לישראל וכבשה לבבות של הורים רבים, המאמינים שזו דרך החינוך המתאימה ביותר לגדל את ילדיהם. יותר ויותר זוגות מאמצים את הגישה ואף רוכשים להם מיטה גדולה מהרגיל, כדי שתכיל ביתר נוחות את כל דייריה.

אני זוכרת את עצמי בסביבות גיל שלוש, חולקת עם אחותי בת החמש את אותו החדר, מיטה לצד מיטה. בלילות הייתי שומעת אותה יוצאת מן המיטה לכיוון חדר השינה של ההורים ובו ברגע הייתי מקפצת מייד ממיטתי והולכת בעקבותיה, כדי שחס וחלילה לא אפסיד דבר מה. כך נהגנו במשך שנים, אחותי ואני, לפקוד את מיטתם הזוגית של הוריי, שלא הייתה גדולה במיוחד. עוד הפלאנו להשאיר להם מזכרת חמימה ורטובה מדי פעם, כשאחת מאיתנו "פספסה" ביקור בשירותים. עד היום זכורה לי תמונת ילדות של הוריי המותשים עם שתי ילדות, עומדים מסביב למיטה באמצע הלילה לרגל טקס החלפת מצעים מהיר.

לא מעט מתנגדים יש לרעיון הלינה המשותפת, כשהטענה המרכזית היא כי מדובר בשיטה שאינה הולמת את אורח החיים המערבי. אחד הקשיים הבולטים שמציינים הורים הוא הקושי לשקוע בשינה עמוקה בזמן שהתינוק ישן לצדם, מחשש שמא העולל ייפגע על ידיהם או יירמס תחתיהם בעת שיתגלגלו מעליו.

גם כשמדובר בילדים בוגרים הטענה היא כי הלינה המשותפת גוררת חוסר נוחות להורים ואף פוגעת באינטימיות ובזוגיות. ואולם הטיעון החזק ביותר כנגד הרעיון נוגע לעניין הבטיחות. מומחים רבים טוענים כי לינה משותפת של הורים עם ילדיהם, בייחוד כשמדובר בתינוקות ופעוטות, מהווה סיכון ממשי לילדים ועלולה אף להוביל למקרי מוות.



פחות חרדות לאם ולתינוק

לפני תקופת העידן המודרני נתפסה לינה משפחתית משותפת בתרבויות רבות בעולם כדבר מובן מאליו וכחלק מדפוסי המשפחה הרגילה. בתרבויות אלה הנורמה המקובלת הייתה שינה של ילדים עם ההורים. מחקר שנערך בנושא לפני שנים ספורות קבע כי ב-67 אחוזים מתרבויות העולם הורים ישנים עם ילדיהם עד גיל שנתיים. בנוסף, אנשי מקצוע רבים, ביניהם אנשי חינוך ופסיכולוגים, המליצו להורים לנקוט בשיטה זו כדרך חיים גם בעידן המודרני ובתרבות המערבית.

הפסיכותרפיסטית האמריקאית ג'יין לידלוף היא בין המפורסמות שבהם. בעקבות תצפיותיה על משפחות הישנות ביחד כתבה לידלוף את הספר "עקרון הרצף", הגורס כי רצוי ומומלץ שהתינוק יחוש מגע של אמו ביום ובלילה לאורך זמן, כדי שהתפתחותו תהיה תקינה וטובה ככל הניתן. לדבריה, מנשאים מהווים כלי עזר ופתרון לאמהות שמבקשות לספק לתינוקם את המגע התמידי, וכחלק מעקרון הרצף אומצה בחום, על-ידי אותם הורים שנהו אחר תורתה של לידלוף, גם שיטת הלינה המשותפת.

יתרונות רבים לשינה המשותפת מצא גם רופא הילדים האמריקאי ד"ר וילאם סירס, שהיטיב לתארם בספרו "הורים גם בלילה" (בהוצאת לייף סנטר). בין היתר מצא ד"ר סירס כי תינוקות מיטיבים לישון כשאמם בטווח ראייה וכי החרדות שלהם מופחתות במצב כזה. עוד מציין ד"ר סירס כי אמהות מיטיבות לישון בלינה משותפת, היות והחרדה לתינוק פוחתת באופן ניכר.

בנוסף, הוא אומר, ההנקה קלה יותר ומעייפת פחות כשהתינוק ישן סמוך לאם, כיוון שהדבר אינו מצריך ממנה לצאת בכל פעם מהמיטה ואינו דורש ערות מלאה מהאם ומהתינוק. זאת ועוד: שינה משותפת מגבירה את המגע ויכולה להשפיע לחיוב על התפתחות התינוק גופנית, רגשית ואינטלקטואלית. בשורה התחתונה טוען ד"ר סירס, כי שנתם של ילדים משתפרת כתוצאה מהשינה המשותפת – הם מתעוררים לעיתים רחוקות יותר וחווים פחות סיוטים והפרעות ליליות.

הורים 24 שעות ביממה

רוני ודרור, הורים לשניים, בני שש ושנה, מאמצים את הגישה לפיה שינה משותפת של הורים וילדים היא דרך הטבע. כשנולד בנם הבכור, רז, הם עדיין הצליחו להסתדר בשינה משותפת במיטה הרגילה שלהם, אך לאחר לידת בתם השנייה, יעלה, הם כבר בנו מיטה גדולה במיוחד, 2X2 מטרים, לטובת הנוחות של כולם.

"תינוק זקוק לריח, למגע, לזמינות ולחום הגוף של הוריו, זה הרי ברור לכל המומחים והמייעצים למיניהם", אומרת רוני. "אז למה התיאוריה הזו תופסת אצל רוב הזוגות רק בשעות היום ולא בשעות החשיכה, כשדווקא אז הפחדים עולים אצל ילדים וכל רעש מפחיד אותם כשהם לבדם במיטה? שיטת החינוך שלנו היא כזו שהתינוק, ובהמשך הילד הקטן, זקוק לחיבוק ולהתכרבלות עם הוריו כדי לתת אמון ולצבור ביטחון, קודם כל בבית ולאחר מכן כלפי חוץ – הסביבה ואנשים אחרים. אין דבר נעים יותר לילד, וגם לנו, מאשר ללכת לישון ביחד. זו מהות האושר בעינינו – משפחה גרעינית קטנה המתכנסת מדי לילה לעטיפה אחת משותפת של חום ואהבה. אני בהחלט חושבת שזה צריך להתאים לשני ההורים, ולכן אני לא ממליצה על כך לכל משפחה, אך בעיניי זהו אחד מרגעי האושר המשפחתיים. מעבר לכך, הערך המוסף של לינה משותפת רק יעניק לילדים קירבה, אמון וביטחון הלאה, בחייהם כמתבגרים".



כיצד אנשים מגיבים כשהם שומעים על סידורי השינה שלכם?
"לא פעם אני נחשפת לביקורת ולשיפוטיות על דרך החינוך שבחרנו מחברים ובני משפחה, שמצקצקים בלשונם וטוענים שזה הרגל מגונה ושהילדים שלנו ייצאו מפונקים, ולמה להורים לא מגיעה פרטיות וחופש בלילה מהילדים", אומרת רוני. "אבל אני כבר לא במקום של להצדיק את עצמנו. הורה לא בחופש מילדיו אף פעם. הוא הורה 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. לי זה נעים ומתאים, אבל לכל אחד יש את זכות הבחירה של איך ועד כמה לתת לילד שלו להיות קרוב אליו".

הזוגיות לא משלמת מחיר כאשר שישנים עם הילדים במיטה אחת?
"זה נכון שלא תמיד זה נוח וספונטני לקיים מערכת זוגית אינטימית במצב בו ישנים איתך במיטה עוד שני זאטוטים, אבל פעמים רבות הם נרדמים הרבה לפנינו ואנחנו מבלים זמן איכות ביחד בסלון. מדברים, צוחקים וגם מגיעים לאינטימיות", מסבירה רוני.

מתכון לבעיות?

כמו בכל דבר בחיים, גם כלפי הגישה של לינה משפחתית משותפת ישנם תומכים ולעומתם גם מתנגדים. לרוב, המתנגדים פוסלים את הלינה המשותפת בשל חוסר ההפרדה והגבולות בין הורה לילד, חוסר האפשרות לאינטימיות ספונטאנית בין בני הזוג ובעיקר בשל חוסר השינה והעייפות שמתלוות לכך לאורך שנים.

דלית בלונדר-רון, פסיכולוגית חינוכית וקלינית המטפלת בילדים ובמבוגרים, מדגישה את העובדה שתופעת השינה המשותפת אינה נובעת בהכרח מאידיאולוגיה. "בעבר הרחוק התהליך הזה היה מובן מאליו ונורמטיבי, וגם כיום יש תרבויות שבהן לינה משותפת מקובלת מאוד, בייחוד בארצות מתפתחות. בארץ ישנן גרסאות רבות של איך לישון כמשפחה. ישנם חסידי הלינה המשפחתית, שמבחינתם הילד יכול לישון איתם עד אשר ילך לצבא. ישנם חסידי הלינה הנפרדת, שסבורים כי לכל אחד יש את המיטה שלו והחדר שלו ומקדשים את ערך הפרטיות".

"אולם, באמצע קיימות משפחות רבות שדרכן נובעת לא פעם מאילוצים ונוחות, כמו שינה במיטה נפרדת עד שהילד בוכה בלילה ואז הבאתו למיטת ההורים, או שיטת 'המיטה הנודדת' – כשהילד מתחיל את הלילה במיטתו ובהמשך עובר למיטת ההורים בזמן שהאב נודד למיטת הילד, או להפך. אלה מקרים שאינם נובעים מאידיאולוגיה אלא מאילוצים, והם יכולים להתקיים כמצב רגעי או קבוע לפי ראות עיני ההורים, העייפות וההרגלים".

מנקודת מבטה של בלונדר-רון, הגישה של לינה משותפת נובעת בעידן הנוכחי מתגובת נגד לאורח החיים המהיר והתעשייתי. "גישה זו באה כנגד החוויה של הניכור שמאפיינת את החברה המודרנית", היא מסבירה, "ולכן קיים רצון של הורים להיות ביחד ולא להיפרד מהילדים, כדי לא ליצור עבורם את תחושת הניכור והזרות שנובעת מגורמים שונים באורח החיים הנוכחי, כמו המחוייבות לעבודה, שעות רבות מחוץ לבית, הישגיות, אינדיבידואליות וכדומה. שינה משותפת מחזירה את האינטימיות המשפחתית והקִרבה שמזכירים את העבר ואת החיים שהיו נהוגים בעבר".



מהי עמדתך לגבי שינה משפחתית משותפת? האם היתרונות עולים על החסרונות עבור הילדים?
"הנושא מורכב", אומרת בלונדר-רון. "אין בעיניי נכון או לא נכון, ולכן אין תשובה חד משמעית האם מומלץ לישון עם הילדים או לא. הדבר תלוי בנורמות תרבותיות ואידיאולוגיות של כל משפחה ומשפחה, תוך התאמה לילדים ולהורים. חשוב לבחון איזו גישה מתאימה לכל משפחה או לפחות להבין מהם היתרונות מול החסרונות של כל גישה".

לדברי בלונדר-רון, לאף אחד מאיתנו אין מונופול על הידיעה מה טוב ומה תינוק צריך, אך ישנם מספר קווים מנחים שיש לתת עליהם את הדעת. "ראשית כל ברור שתינוק צריך מגע, קירבה והיענות מיידית לצרכים שלו", היא אומרת. "השאלה היא האם לינה משותפת היא הדרך היחידה לספק זאת. אני חושבת שלא בהכרח. ישנן דרכים אחרות שעונות על הצרכים האלה, כשלישון עם התינוק בתחילת חייו באותו החדר, ולאו דווקא בתוך מיטת ההורים, נתון לשיקול דעתה של כל משפחה".

"בנוסף, ככל שהילד גדל, בשל המורכבות שמתווספת לנושא של לינה משותפת, יש לשאוף לשינה נפרדת. ילד בוגר יותר נחשף לתחומים נוספים ביחסים שבין הוריו. חשוב גם לבחון איזה מחיר משלמים ההורים על עצם נוכחות הילד במיטתם, אולם חשוב לא פחות לזכור שלכל משפחה יש ילדים שונים עם צרכים שונים. יש להיות רגישים לצרכיו של כל ילד, כיוון שבעוד ישנם ילדים שזקוקים לזמן ארוך יותר של מגע וקירבה עם ההורים, אחרים אינם זקוקים להיענות מיידית לאורך זמן. האידיאולוגיה המשפחתית אמורה לענות על צרכיו הספציפיים של כל ילד".

בחלק השני של הכתבה: לאילו זוגות לא מתאימה הלינה המשותפת, מהן הבעיות שעלולות לצוץ בעתיד ומה אומרים המומחים על סכנת החנק שבלינה המשותפת?»

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה