על המחיר הכבד של היופי: בעקבות התאבדותה של קייט ספייד

איור: סתיו רוזנטל
איור: סתיו רוזנטל

קייט ספייד הייתה אחת ממעצבות האופנה הצבעוניות ומלאות ההומור שידע עולם האופנה. התאבדותה בחודש שעבר מזכירה שלפעמים הדיכאון לא מסתתר מאחורי צבעים קודרים אלא דווקא מאחורי יופי שובה לב ומרהיב, כל כך מרהיב שהוא עלול להרוג. הטור של לינוי בר גפן

88 שיתופים | 132 צפיות

 

מעצבת האופנה קייט ספייד, אישיות שנונה ומלאת הומור, בראה דגמים מתוחכמים ואקססוריז צבעוניים במיוחד. גופן של הדוגמניות נעטף בבדים ירוקים וסגולים, מותניהן נכרכו בחגורות צהובות וכחולות וצווארן נקשר במטפחות טורקיז בוהקות. הערים אפורות, השמים קודרים, אבל הנשים של ספייד מחויבות להסטת המבט מהמונוכרומטיות האורבנית, אליהן, אל הנסיכות הלפותות בבלוקים של פיגמנטים מרהיבים.

מעצבת האופנה קייט ספייד | צילום: Gettyimages
מעצבת האופנה קייט ספייד | צילום: Gettyimages

"זה לא האיש שהתחתנתי איתו": איך חיים עם בן זוג שסובל מדיכאון?

לפני כמה שבועות בררה קייט ספייד מתוך האוסף הפרטי המרשים שלה צעיף אדום. לא דווח אם הצעיף נארג מבד אורגנזה או משי, אבל אני מנחשת שהוא היה יקר, איכותי ומהמם ביופיו. היא קשרה אותו לאנקול בחדר השינה, ליפפה אותו סביב צווארה וסיימה את חייה. עם מותה התברר שהחביאה דיכאון קליני קשה וממושך. היא חששה שאם תתאשפז לצורכי טיפול במחלה, יפגעו קשות שמה ותדמיתה. דיכאון אמיתי, לא כזה שנולד לצורכי שיק, לא מצטלם טוב.

תמיד מפתיע לגלות עד כמה השקיעה יפה יותר דווקא בימים של זיהום אוויר. צבעי האש מתערבבים בחלקיקי הפיח. היופי הזה עוצר נשימה. הנשימה של האוויר הזה מקצרת חיים. האם נסכים לוותר על שקיעות יפות כל כך בתמורה לאוויר נקי? נדמה לי שכל אדם שפוי בדעתו יענה מיד שכן. על פניו, אובדן חיי אדם הוא מחיר גבוה מדי לשלם עבור כמה דקות של הנאה מהתבוננות בשמים בסוף היום. אבל ההיגיון הזה פועל רק במקרי קיצון שכאלה.

אנחנו מוכנים להקריב בני אדם בשביל יופי ואנחנו עושים את זה בכל יום. זו לא הקרבה מודעת, לא משהו שבבירור אמור לרבוץ על מצפוננו, אבל הוא מתקיים שיטתית. מי הייתה קונה את הבגדים של ספייד לו הייתה יודעת שנוצרו מתוך יגון? מי תעז לחמם עכשיו את צווארה עם צעיף אדום מהקולקציה שלה? סיפורים כואבים מוכרים תוכניות דוקו־ריאלטי, מוזיקה וספרים, לא שמלות וחליפות. מהעטיפה אנחנו מצפים למשהו אחר. "תני לבגד לבטא את מי שאת" הוא בולשיט. בגדים הם אילוזיה, דימוי, הם נועדו לבטא את מי שאת רוצה שיחשבו שאת. ספייד בנתה קונסטרוקציות הסתרה יוקרתיות, לא כלים לחשיפה של אישיות. ההחלטה שלה לא לפנות לאישפוז היא החלטה איומה עם מחיר מחריד.

ספייד אולי הייתה מדוכאת אבל לא עיוורת לדרכי קבלת ההחלטות של לקוחותיה. כשמסתכלים כלכלית על הבחירה הזאת, היא לא נראית בלתי רציונאלית. היופי תמיד דרש הקרבה, אבל גבולות ההקרבה פתוחים למשא ומתן. יומיים לאחר מותה של ספייד, פירסם המרכז האמריקאי למניעה ולבקרת מחלות נתון חדש: שיעור ההתאבדויות בארצות הברית עלה בין השנים 1999 ל־2016 ב־25 אחוז. בשנים האלה נולדו הרשתות להפצת אימג'ים צבעוניים להמונים.

הכתיבה כמעט מתייתרת מול היכולת להעביר בווטסאפ ובאינסטגרם תמונות בקלות רבה כל כך. אלף מילים נמחקות בכל רגע. הכול אפשר לצבוע, לפלטר, לתקן. במובנים אסתטיים – זו התקופה היפה ביותר בהיסטוריה של האנושות. כל כך הרבה יופי עד שאפשר להיחנק ממנו.