מחימום יצא מתוק

להרכבי שוליים יש פריבילגיות שהרכבי מיינסטרים יכולים לעיתים רק לחלום עליהן. אחת מהן היא היכולת לעשות (כמעט) כל מה שהם רוצים בתקליטים שלהם מבלי לדפוק חשבון לסוללת המנהלים והיחצנים שהמקיפה אותם.

צנוע אך מהווה כרטיס ביקור מצוין

סולסייברס, שהם למעשה צמד המפיקים הבריטי, ריק מאצ'ין ואיאן גלובר, הדגימו בשלושת האלבומים שלהם שאין להם שום בעיה לגייס את מי שהם רוצים בכדי לשלב בין רוק בסיסי ונוגה לבין אלקטרוניקה שכיף לצרוך בבית. עד היום הם שיתפו פעולה עם בוני פרינס בילי, מארק לאנגן, מייק פאטון וריצ'ארד האוולי (רשימה חלקית ומכובדת לכל הדעות). השניים ראו כי טוב והחליטו להמשיך עם המגמה ואף להעצימה באלבומם החדש "The Light the Dead See" . מי שקיבל את המפתחות בפרויקט הנוכחי הוא דייב גאהן, מי שבדרך כלל מוכר כסולן דפש מוד.

החיבור נולד לאחר שהצמד חימם חלק מסיבוב ההופעות של דפש מוד שנערך לפני כשלוש שנים (הנה, לפחות יצא משהו טוב מהסיבוב ההוא שאכזב לא מעט מעריצים מקומיים כשעבר באצטדיון רמת גן). ואכן, בקול אי אפשר לטעות, אבל בניגוד לאלקטרוניקת האצטדיונים שמאפיינת את להקת האם שלו, כאן גאהן התאים את עצמו למידות הצנועות יותר של צמד המפיקים והוא מתגלה כמבצע ענק (טוב, זה לא חדש) וככותב מקורי (וזה דווקא מרענן).

מי שעוד לא נחשף לנשמה שסולסייברס מציגים בתקליטיהם יימצא בחדש שלהם כרטיס ביקור מצוין המזמין היכרות מעמיקה. אחרי זה הוא מן הסתם יגלוש לאלבומם הקודם "Broken", שכל תואר פרט ליצירת מופת תעשה לו עוול.

סולסייברס – (The Light the Dead See (V2

עטיפת האלבום

האזינו לשיר מהאלבום החדש – Longest day: