מחוף לחוף בתורכיה

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם

בתורכיה יש חופים נהדרים עם מפרצים נסתרים, ובהם יערות של אורנים, ארזים ואלונים המשתפלים בתלילות עד קו המים. הדרך הטובה ביותר לחוות את האזור היא לבלות שבוע על המים, בין הלגונות השקטות ובמעברי המים הצרים.

היצע מסלולי השיט והקרבה לישראל הופכים את תורכיה ליעד מושלם לשיט יאכטות, למתחילים ולמתקדמים. לאורך החופים הדרומיים של תורכיה יש מרינות שבהן אפשר לשכור יאכטה להשטה עצמית (אם יש לכם ניסיון בהשטה ותעודת משיט) או לשכור יאכטה (סירת מפרש או סירה גדולה יותר שנקראת "גולט") הכוללת משיט ו/או צוות שיבשל עבורכם וידאג לכל מחסורכם. לאורך המסלול אפשר לעגון וללון בלב מפרצים קסומים עם מים צלולים, או לצד מזחים של מרינות שאפשר לצאת מהן לסיורים קצרים בעיירות הממוקמות לאורך חופי היבשת.

ומה עושים כל היום על היאכטה? מלבישים את הצאצאים בחגורות הצלה וזורקים אותם למים, קופצים לים, משנרקלים, עולים חזרה לסיפון ושוב קופצים למים (הפעם מהחרטום). כשנמאס מעלים מפרש ושטים קצת ממקום למקום בשביל הגיוון.



תורכיה היא יעד מושלם לשיט יאכטות

שיעור מזורז בימאות

אנחנו (שתי משפחות ושישה ילדים) שכרנו יאכטת מפרש של 13 מטר להשטה עצמית. יצאנו מהעיירה גג'ק (Göcek), הממוקמת ממערב לאנטליה וממזרח למרמריס, לא הרחק מהעיר דלמן (Dalaman). אזור זה מוגן מאוד מרוחות דרומיות ומערביות, ולכן אינו דורש שעות של הפלגה מיעד ליעד.

את הלילה הראשון העברנו במפרץ טומב (Tomb Bay) לצד יאכטות פאר. למחרת, עם הסקיפר עשהאל, הילדים תרגלו העלאת מפרשים וקיבלו שיעור מזורז בימאות. עם חשכה התמקמנו בדיפ ביי (Deep Bay), מפרץ מבודד שמימיו צלולים כבדולח.

את היום הבא בילינו בשוק הצבעוני של העיר פטהייה (Fethiye), בחום אימתני ובמאה אחוזי לחות. מפטהייה ציפו לנו כמה שעות של הפלגה. שי ורותם בני ה-12 מונו לאחראים על הניווט, ואילו עומר ומתן בני ה-8 קיבלו אחריות על ההגה. יעדנו היה אזור קרג'אֵרן (Karacaören), שם עצרנו ללילה במפרץ נפלא המוגן מהים הפתוח על ידי לשון צרה של יבשה סלעית. במפרץ הזה, שהוא רדוד יחסית, הוצאנו לראשונה את המסכה והשנורקל וצפינו במעט הדגים, הצדפות, מלפפוני הים והספוגים המאכלסים את הקרקעית.

רחצה בין קנה וסוף

עם בוקר שטנו אל מפרץ קטנטן ויפהפה שלמימיו צבע טורקיז עז ויערות עבותים משתפלים במדרונותיו. למחרת היום היה צפוי לנו שיט ארוך למדי בים הפתוח, חשופים לגלים ולרוחות חזקות בדרכנו חזרה לאזור גג'ק.

את הלילה האחרון העברנו בקולד ביי (Cold Bay), מפרץ שמימיו עמוקים במיוחד, עובדה שהקשתה עלינו במעט את העגינה שכן שרשרת העוגן שלנו היתה קצרה. לקראת ערב עלינו על הדינגי (סירה ממונעת קטנה שבה משתמשים כדי לשוט אל החוף) ושטנו אל מוצא הנהר הזורם למפרץ, שם זכו הילדים להתרחץ בין הקנה והסוף, במים שהם ערבוב של מתוקים ומלוחים.

בלילה שקטו הגלים והים הפך למשטח שטוח ודומם. לרגע הרגשנו שאנחנו בכלל על ספינת נהר על האמזונס או המקונג. לאחר שבעה ימים בים חזרנו בשעת בוקר מוקדמת לגג'ק. קצת קשה להאמין, אבל במהלך שבוע שלם לא דרכנו כמעט בכלל על היבשה. הרגשת הטלטול ליוותה אותנו עוד כמה ימים אחר כך.

מתוך: מגזין מסע אחר

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה