הייטרים, תנוחו: מה הבנתי על החיים אחרי שנהגתי יום שלם במזראטי שעולה יותר ממיליון ש"ח?
איך זה מרגיש לנהוג ברכב שעולה יותר ממיליון ש"ח? נועה הרשקוביץ ניסתה את דגמי מזראטי החדשים - גיבלי, לבנטה וקוואטרופורטה - וגילתה שההנאה הכי גדולה היא מהמבטים שקיבלה ברמזור. וזה לא נגמר רק במבטים
ההזדמנות לנהוג יום שלם על דגמי הרכב החדשים של מזראטי היא סוג של זכייה בלוטו עבור חובבת נהיגה כמוני. בעצם, גם אם אינך נמנית על אוהדות הז'אנר, קשה שלא ליהנות מהחוויה של נהיגה ברכב יוקרתי שמאיץ תוך שניות ספורות למהירות של 100 קמ"ש ונראה מבפנים כמו סלון איטלקי של אוליגרך כלשהו – יתרון גדול למי שמאחסנת ברכב תיק לים, תיק איפור, כוסות קפה מ-2012, שקית בגדים שעדיין לא העלית לדירה ושקית טייק אווי מארומה שכוללת חצי סנדוויץ' שכבר ראה ימים יפים יותר.
עוד כתבות מעניינות
הסלבס ממליצים על הספרים האהובים עליהם
איך מתחילים לאהוב את עצמך?
המדריך המלא ליזיזות
יום הנהיגה של מזראטי החל בשעות הבוקר המוקדמות, עת פסעתי לסוכנות הרכב, שם פגשתי את שאר העיתונאים שהשתתפו ביום הזה. רובם ככולם גברים בגילאי 40-50 שהוכיחו מעל לכל ספק שכל קלישאה אפשרית בנוגע לגברים ורכבים אכן מוצדקת, שרירה וקיימת. התחלקנו לצמדים ויצאנו למסלול שהגיע עד לראש הנקרה וכלל גם את הפיתולים הרבים של העלייה לצפת ונסיעה בתוך יער ביריה, בכדי שנוכל להרגיש את המזראטי בשלל מצבים.
"אה, את לא כתבת רכב? אז למה את נמצאת פה?"
שותפי לנהיגה קיבל החלטה במחשכים לפיה הוא זה שינהג ראשון, כך שכל מה שנותר לי הוא להתיישב במושב שליד הנהג בתוך פנים החללית הענק של דגם המזראטי לבנטה, ולהתרווח על המושבים העטופים עור איטלקי איכותי. ניתן לשדרג ולבחור בין 5 סוגי עור שונים, אשר אחד מהם כולל שילוב של עור ומשי איטלקי מבית האופנה ארמנגילדו זניה, מה שהופך את הלבנטה לרכב הכביש-שטח היחיד שמציע שילוב של משי בחלל הפנימי. אם זה לא מספיק תוכלו לבחור בין 28 שילובי צבעים לעורות עצמם, 11 צבעים חיצוניים לרכב עצמו, ו-12 עיצובים לחישוקי הגלגלים. אגב בנות, משמעות השם "לבנטה" הינה "רוח מזרחית עוצמתית הנושבת באגן הים התיכון"; ללמדכן שאין כזה דבר גבר שהוא לא משורר, יש רק גברים שלא יודעים למכור מכוניות.
בתור נוסעת הדבר המיידי ששמים לב אליו הוא השעון האנלוגי של מזראטי שנמצא בכל רכב שלהם מימים ימימה וניצב לו בגאון ורוב הדר מעל מסך מגע של 8.4 אינץ'. תכל'ס, הצטערתי שלא הבאתי פרקים להשלים מנטפליקס. עם חיבור האייפון שלי לרכב, אותו מסך בדיוק הציע לי את כל אנשי הקשר, שיחות הוואטסאפ וספריית המוזיקה שלי – אופציות מפנקות שפחות קיימות בסוזוקי היומיומית שלי וכבר הפכו לסטנדרט. מסך הקונטרול הזה כולל גם רדיו, נגן מדיה, חיבור כרטיס זיכרון ועוד מלא אופציות שבכלל לא ידעת שאת צריכה. הדבר הכי מסעיר מבחינתי היה מערכת שמע של 8 (!) רמקולים. מיותר לציין כי על ההצעה שלי לשים קארדי בי ולבדוק איך שומעים את הבאסים של הרכב הוטל וטו אכזרי.
"את יכולה למצוא לנו 88 אף אם"?
הגיע זמן החילוף, ואני התיישבתי במושב הנהגת מרוגשת וטובת לב. את ההגה והמושב אפשר לכוון בקלות ובזריזות – מדובר בלחצן אלקטרוני פשוט ביותר שאפשר להזיז ימינה, שמאלה, למעלה ולמטה עד שמרגישים את הפוזיציה המושלמת. הרכב הללא ספק יותר מידי חכם הזה מסוגל אפילו לזכור את הגדרות המושב, ההגה והגובה, כך שלהבא הוא יעבור אליהן אוטומטית.
הנהיגה במזראטי לבנטה נעימה, כיפית ומרגישה כמו שיוט על כביש ברכב ענק, אף על פי שלי אישית לקח קצת זמן להתרגל למימדים שלו. לאחיותיי הנוהגות על מכוניות קטנות – הרכב הזה ענק מבפנים וגם מבחוץ, כך שאם יש לכן משפחה גדולה זה נחמד אבל אם אתן גרות עם הכלב, אולי אפשר ללכת על אופציה אחרת. היא כנראה גם תהיה זולה יותר. תג המחיר של המזראטי לבנטה עומד על סך של 685 אלף ש"ח. במילים אחרות, תתחילו לחסוך.
הבטחת היצרן לפיה אפשר להאיץ ל-100 קמ"ש ב-6.9 שניות בלבד התבררה כנכונה וממכרת. למעשה, בכבישי הצפון המהירים הנסיעה כל כך חלקה וזורמת שמומלץ מאוד לשים לב למד המהירות, בלי משים את יכולה למצוא את עצמך במהירות תלת ספרתית גבוהה עם תחושה שאת נוסעת על 80 קמ"ש גג.
עוד יתרונות של הלבנטה: ברקסים פשוט מעולים, יציבות מדהימה בסיבובים מפותלים גם כשנכנסים אליהם במהירות וגם השקט היחסי למנוע עוצמתי כל כך – למעשה, כבישים בעליה לא מדגדגים ללבנטה וגם בעליות רציניות היא שועטת קדימה מהר ושקט יותר מאשר הסוזוקי שלי במישור. גם זוטות כמו דרך חצץ או כבישים סדוקים ורצוצים די בלתי מורגשים בנסיעה על הרכב הזה. לא בדקתי אותו בדיונות של ראשל"צ אבל על גבול הצפון המשיק ללבנון הוא הוכיח שההגדרה "רכב כביש-שטח" מדויקת ביותר.
"למה את מחזיקה ככה את ההגה? האחיזה הנכונה היא בשעה תשע ובשעה שלוש. תחזיקי נכון"
בהמשך היום עברנו לדגם אחר, ששמו המלא הוא קוואטרופורטה S גראנלוסו ומחירו מיליון וקצת (לכל השוגר דדי'ז שקוראים את הכתבה הזאת – מחכה לכם באינבוקס שלי בפייס).
הקולגה הנרגנת שלי החל לנהוג ראשון (אלא מה) בסשן שכלל סיבובים במהירות מופרעת בתוך יער ביריה וניסיונות כבירים להוכיח כי הוא שולט ברזי הנהיגה. הקפדתי להביע קריאות התפעלות מתוך מחשבה שזה יגרום לו להירגע, לצערי התבדיתי. כשהגיע תורי לנהוג, שותפי הביע התמרמרות כבדה על כך שהוא בכלל "לא הספיק להרגיש את הרכב" והיה עניין של שניות עד שהוא היה מתחיל ממש להתייפח. ברוב אצילותי ויתרתי על תור הנהיגה שלי, זו היתה טעות כמובן, אבל נו, מטעויות לומדים. כך או כך, הרכב מבפנים נראה כמו משרד קטן, כולל קונסולה קדמית עשויה עץ אמיתי (!!!), אווירה של מכונית מירוץ מקדימה ומושב מרווח ביותר מאחור. אפשר להגיד שמדובר ברכב מנהלים שחושבים שהם בפורמולה 1 אבל בעצם עובדים ברמת החייל ואוכלים צהריים בפריים.
"עכשיו אנחנו הולכים לנהוג מהר. אם את מרגישה שזה מהר מדי, הכל בסדר. תסעי בקצב שלך. אין לחץ"
הרכב הבא בו נהגתי היה מדגם מזראטי גיבלי שנראה כמו מכונית מירוץ מבחוץ ומתנהג כמו אחת מבפנים. יוקרתית עם אופי של פושטקית, בדיוק כמוני. הכימיה היתה מיידית. גם כאן יש פירוש תנ"כי לשם גיבלי, והוא "רוח חמה ויבשה הנושבת במדבר הסהרה לאורך כל השנה". אוקי בנים, מה שתגידו. בכל מקרה, לגיבלי יש את העיצוב הכי סטייל עד כה – מושבי עור אדומים בתוך מכונית שחורה ודוושות ממתכת שנותנות תחושה עוד יותר Raw לכל העניין. לשמחתי, עליתי לנהיגה כשהגענו לכביש מהיר כך שיצא לי לחוות איתה כמה עקיפות כיפיות במיוחד – לפעמים של שלושה רכבים בבת אחת, עניין של שניות – שאזכור למשך הרבה זמן.
הנתון המשוגע הזה אפשרי הודות להאצה מ-0 קמ"ש ל-100 קמ"ש תוך 5.5 שניות – עונג עילאי ונדיר בחייה של אשת פרולטריון. מעבר לכך הגיבלי כוללת כמובן את כל הפינוקים הטכנולוגיים שהוזכרו בדגמי המזראטי לעיל וכיאה למכונית ספורט, היא מרעישה הרבה יותר מהלבטנה. מכיוון שאין לי אובססיה לרעשים מציקים או רצון לעשות דאווינים על העולם – מדובר בנתון קצת מעיק שפחות רלוונטי לחיי היום יום. באופן מפתיע, היא נחשבת יותר בטוחה מהלבנטה המשפחתית הענקית – אך שתיהן מזהמות את האוויר באותה מידה (כל המכוניות אותן דגמנו נמצאות על הדרגה הגבוהה ביותר בסקאלת זיהום האוויר מרכב מנועי). מחווית הנהיגה הייתי בטוחה שהגיבלי תהיה היקרה מבין המכוניות אבל למעשה ההפך הוא הנכון. מחיר הגיבלי נמוך ממיליון ומתחיל ב- 650 אלף שקלים – הכי זול שהיה לנו עד כה. מחשב לכל ילד? מזארטי גיבלי לכל נערה עובדת!
"את יודעת איך לחנות ברוורס? טוב לא משנה, פשוט תחני עם הפנים קדימה איך שאת רגילה"
את הדרך חזרה למרכז עשינו שוב במזראטי לבנטה, שהיתה הפעם דגם עם מנוע שונה. (לא לפני שהתחלפתי עם שותפי לנהיגה ממש על שפת כביש מהיר – רעיון שלו כמובן. כנראה פילל בליבו המזדקן 'אולי הפעם היא תידרס'. אוהבת אותך חמודי!). כך או כך, התענגתי שוב על הנהיגה, על הדוושות, על הרכב שנהגתי על דגמיו יום שלם והתחלתי כבר להכיר, להתחבר לאופי ולתכונות שלו. בנוסף לכל זה – בסיום היום, כשיצאתי מהרכב, לא היו לי כאבי גב תחתון או תחושה שרירית מכווצת שנוטה לתת אותותיה בימי נהיגה עמוסים. הגוף הרגיש טוב.
בשורה התחתונה, הרגע הזה שאת מבינה בדיוק איך וכמה ללחוץ כדי להוציא את מה שאת צריכה על הכביש – הוא רגע מהמם ביופיו. את העונג הגדול ביותר קיבלתי דווקא מהמבטים ברמזורים – ולא חסרו כאלה. בכל רמזור או פקק שנעמדתי בו, הביטו בי גברים במבטים תמהים ומבולבלים הגובלים בשבץ מוחי, מבלי להגזים. ייתכן כי נהגים אחרים לא הבינו מה עושה בחורה כמוני במזראטי מפוארת כזאת. לבחור שבהה בי על דרך נמיר, השבתי בחיוך רחב. אני מקווה שהוא קלט את המסר שהעברתי לו טלפתית– אני נוהגת במזראטי שלי כי אני מנכ"לית חשובה והביץ' פה במושב ליד זה העוזר הנעבעך שלי שעדיין לא הוציא רישיון. לתחושתי, המסר לגמרי עבר.