מורן אטיאס: "אני בטוחה שאהיה אימא, בדרך זו או אחרת"
הלב שלה נשבר יותר מפעם אחת, אבל מורן אטיאס לא מתחרטת על כלום ולא מפחדת מגיל 40 שמתקרב. בינתיים היא בארץ, מתנדבת באיכילוב, מקמפיינת לקניון הדר ירושלים ומתכננת את הצעד הבא שלה
הסדרה שכתבה מורן אטיאס, על אישה לבד שמשתוקקת להפוך לאימא, מתחילה בשאלה. לא שאלה שהיא המציאה לתפארת הפתיח של הסדרה, שנרכשה על ידי ערוץ הטלוויזיה האמריקאי FX, אלא שאלה שכולם שואלים אותה חדשות לבקרים, ולדבריה גם רבות כמותה מתמודדות איתה: "למה בחורה יפה, מוכשרת ומוצלחת עדיין לבד? למה את לא מתחתנת, למה אין לך ילדים?".
הסדרה היא הסיפור הפרטי שלך?
"זהו סיפור מסע של אישה אחת שרוצה להיות אימא וחושבת איך לעשות את זה ועם מי. וכן, אני שוקלת היום את כל האופציות האלה ולכן אני מרגישה שאני יכולה לכתוב על זה בצורה כנה ואמיצה.
"מדובר בסדרה קומית על חייה של בחורה שלכאורה יש לה הכול, שהיא יכולה להשיג כל גבר אפשרי ועדיין שוקלת אופציה להקים משפחה לבד. האידיאל הוא כמובן להכיר גבר חלומות ושתהיה חברות ושותפות ודיבור באותו תדר וחתונה ומשפחה. בעיני החברה זה סימן שהיא הצליחה. אבל האומנם זה ככה? לכאורה אישה פוגשת גבר והם מתחתנים ומביאים ילדים והנה לכם משפחה נורמטיבית, אבל במציאות זה לא תמיד קורה, אז האם להתחתן בכל מחיר? תראי כמה נשים נרצחות על ידי הבעלים שלהם, אותם בעלים שהן הביאו איתם ילדים, ועדיין יש בציבוריות לחץ להתחתן ולהביא ילדים, כי ככה גדלנו וזה תקע גם אותי. במציאות לכל אחת יש סיפור אחר, וזה לא קשור למראה ולהצלחה, כי בסוף זה עניין של דינמיקה של החיים, והשאלה הזאת שכולם שואלים ושפותחת את הסדרה, מוכיחה שזה אכן אישיו.
>> מורן אטיאס כמו שעוד לא ראיתם
"ומה עם מי שלא יכולה ללדת? האם היא לא חלק מבריאת העולם? מה עם מי שאין לה בן זוג? מה עם אלה שעברו עשרות הפלות ועדיין אין היריון? ולמה אין פונדקאות ברגיל, אצלנו במדינה? הסדרה שלי חשובה לי בקטע של שבירת מוסכמות. חייבים לנרמל כאן כל מיני אישיוז בלב הנושא החשוב הזה. מכרתי את הסדרה ישירות לפוקס, לערוץ FX שהוא ההוט קוטור שלהם, לקחתי צוות, ואנחנו עשרה אנשים שעובדים על הסדרה, כולל תסריטאי אמריקאי צעיר שהבין את ההומור הישראלי שלי והפך לשותף. אני משמשת יוצרת ומפיקה והחוזה עם פוקס מאפשר לי להיות השחקנית הראשית וכבר יש שם זמני לסדרה, 'EPIC'".
ותודה לקורונה
בשנה האחרונה הגיחה אטיאס כמה פעמים לארץ בעקבות הרומן עם השף טום אביב. בינתיים הרומן הסתיים, והיא לא תגיד מילה על כך, אבל הוא הודה שלמרות שהיא מהממת, הטיימינג לא היה מתאים. בפעם האחרונה שהגיעה, רגע לפני שנסגרו השמיים, היא החליטה לנסות להישאר כאן יותר, עוד לא הייתה בטוחה כמה זמן, אבל אז באה הקורונה וטרפה הכול.
המציאות החדשה הכתיבה לה חישוב מסלול מחדש. ועכשיו היא כאן, מתזזת את המזוודות שלה מדירה שכורה אחת לשנייה ומקווה שעכשיו מצאה את הדירה שתוכל להישאר בה בתקופה הקרובה. החזרה שלה הביתה, לישראל, נראית לה היום קרובה מתמיד. הגרין קארד והדירה יפה בלוס אנג'לס פתאום נראים פחות משמעותיים. "התקופה הנוכחית בהחלט מטלטלת ועצרה את כולנו. באתי מראש כדי להישאר תקופה, לא שבוע שבועיים כמו פעם, רציתי לבדוק איך אני מצליחה לשלב מכאן את העבודה שלי בארצות הברית ותודה לקורונה שעצרה את החיים של כולנו וגרמה לנו לעשות חישוב מסלול מחדש".
האם מדובר בפרק חדש? ימים יגידו, אבל ערב גיל 40 מורן אטיאס יכולה בהחלט להתפוצץ מנחת. מי שהתחילה בגיל 17 בתחרות יופי בטורקיה, הייתה בגיל 18 חביבתו של מעצב העל רוברטו קוואלי, מגיל 19 התגוררה באיטליה והפכה במקביל לדוגמנות למנחת טלוויזיה פופולרית, ולימים מונתה על ידי העיר מילאנו לדוברת רשמית בתחום התעללות בבעלי חיים. קריירת המשחק שלה נסקה כשעברה לארצות הברית. היא כיכבה בסרטים ובסדרות, לצד ליאם ניסן, ראסל קרואו ואדריאן ברודי. בשנים האחרונות שיחקה בסדרה "הרודן", ב"המתמחה" ואשתקד ב"הכפר" בתפקיד מרגש מאד של מהגרת פרסיה שעומדת בפני גירוש. בארץ היא קיבלה בימים אלה קמפיין לקניון הדר בירושלים. והנימוק לבחירתה היה שהיא מייצגת הצלחה בינלאומית יחד עם ערכים ושורשים בתרבות הישראלית ותרומה לקהילה. "נהניתי מאד מהצילומים, הייתי אפילו קצת שטותניקית. אמנם אמרתי לעצמי שעוד מעט אני בת 40 ועלי להתנהג בהתאם, אבל יש בי צד שנהנה להעיף את הסט עם מוזיקה שמקפיצה אותי. אני כבר לא דוגמנית בקצב כמו פעם אבל כשאני נדרשת לעבודה כזאת, זה כמו לרכוב על אופניים והכול חוזר. מבחינתי הסכמתי לעבודה הזאת גם כי יש כאן מסר. 1,000 עובדי הקניון ישבו בבית ועכשיו סוף סוף הם יכולים לחזור לעבודה".
"הצלחתי להבין מקרוב את המושג להיות חיונית. עשיתי כל דבר, מהחלפת סדינים דרך אוכל וקשר עם המשפחות"
ספרי על ההתנדבות באיכילוב.
"אולי זה נשמע קלישאתי, אבל הבחירות הכי טובות שלי מגיעות כשאני פועלת מהלב והבחירות הן אימפולסיביות. גם כשנסעתי להאיטי ועסקתי בחילוץ פצועים, מקום שלא ידעתי לפני היכן הוא ולא מילה אחת בקריאולית, שפת המקום. וכך באיכילוב, בית החולים היה ערוך לסצנריו הכי גרוע, עם מאות מיטות, מה שלא קרה ואני מקווה שלא יקרה, אבל הצלחתי להבין מקרוב את המושג להיות חיונית. עשיתי כל דבר, מהחלפת סדינים דרך אוכל וקשר עם המשפחות. נקשרתי מאד לניצולת שואה ששיתפה אותי בסיפור חייה. היא איבדה יכולת לנשום והחזקתי לה את היד. והייתה צעירה מקולומביה שהיא לבד כאן והייתה מבועתת מהלבד שלה, ויש הרבה סיפורים משם, זה היה פסיפס אנושי מדהים. וכשאת בבית חולים שמונה שעות כל יום, אין עבר ואין עתיד ושום רעשי רקע רק הווה שדורש ממך להיות מפוקסת. אבל מי אני לעומת המתמחים, הם צריכים לאבחן והם במשמרת של 26 שעות על הרגליים וזו סכנת חיים".
עד לאחרונה נושא האימהות לא דגדג לך?
"יש הרבה דרכים לקבל סיפוק בחיים. גם נתינה היא הגשמה ואני הגשמתי את עצמי בדרכים אחרות כאישה וכאומן וזה לא בער בעצמותיי. היום אני בטוחה שאהיה אימא, בדרך זו או אחרת".
אימוץ הוא גם אופציה מבחינתך?
"יש הרבה אופציות".
הקפאת ביציות?
"כן".
פחד הוא עניין של תרגול
בחודש אפריל תחגוג אטיאס יום הולדת 40, אבל את חשבון הנפש שנוגע לגיל העגול הזה, ולספירת מלאי של מה הספיקה ומה לא, היא כבר התחילה.
גיל 40 שמתקרב מפחיד אותך?
"בשנה וחצי האחרונות אני חושבת יותר ויותר על המסע שלי ועל הבחירות שלי , על מי אני ומה אני רוצה מחיי היום. פחד? הכול תלוי בפילטר דרכו את רואה את החיים. הרי אפשר לפחד מכל דבר. גם מלנשום. אנשים חרדתיים פוחדים מג'וקים. ומה ג'וק יכול לעשות להם? איזו סכנה יש ממנו? אני מאמינה שפחד הוא עניין של תרגול. יש תקופות שאני מפחדת על היקום, מפחדת בגלל הפרעות על רקע גזעני בארצות הברית, אני מפחדת ממלחמות, מאלימות מילולית. נשים שנמצאות באלימות זה דבר שמפחיד אותי. כשראיתי מה קורה באיטליה בתחילת הקורונה רעדתי בכל הגוף ובכיתי הרבה. תחושה של דיכאון. מפחדים אישיים השתחררתי. כבר שנים אני בשיח מתמיד עם עצמי ואני בטיפול פסיכולוגי והולכת לקבוצות תמיכה ואני ממליצה על שני אלה מאוד כי הם מאפשרים לך להתמודד. אף אחד מאיתנו לא מאוזן כל הזמן. פעם בחודש כשההורמונים קופצים אני בטרפת. אבל למדתי שיותר חשוב מלימודי תואר או שפה נוספת, חשוב שנלמד את עצמנו ונשקיע במה שבאמת עושה לנו טוב. שם אני נמצאת אז גם כשיש רעש חיצוני אני מוצאת את השקט הטוב שלי ואז אני לא מפחדת מכלום. שיתוף ברשתות עוזר מאד זה זה משחרר וזה מרפא, כי לפעמים לבד קשה להכיל. לאחרונה היכרתי די.ג'יי באינסטגרם. קוראים לו יבגני והוא עוקב אחרי כבר כמה שנים, שאלתי אותו אם יסכים לבוא אלי והוא בא ושמנו מוזיקה ורקדנו מדי ערב והרגשתי שאני רוקדת את חיי, אז ממה לפחד?".
אולי מלהזדקן?
"באופי שלי אני קונטרול פריק אבל שחררתי. אני מתרכזת בכל יום ביומו. הפוקוס שלי הוא לחיות בהווה והאתגר שלי הוא כאן ועכשיו. אני מאמינה שיהיה טוב ובאה לכל דבר עם כוונות נאמנות לרצונות שלי ואז אני ממגנטת אלי ודברים טובים קורים".
יש מחשבות על החיים שאחרי השואו ביז?
"ברור. אני פועלת בכיוון לא מהיום. אני יזמית בתחום פיתוח תוכן וגם בתחום הנדל"ן מחפשת הזדמנויות וקונה ומוכרת. וגם הנושא של טכנולוגיה רפואית מעניין אותי".
ליפול זו מתנה
היום היא לבד, אבל לוח האהבות שלה לאורך השנים לא היה ריק. בתקופה האיטלקית היה לה חבר מקומי, רומן מפורסם היה לה עם מי שהיה כדורגלן מצליח, אדריאן מוטו הרומני ששיחק באיטליה והיה רומן עם המיליארדר האיטלקי לאפו אלקן מבעלי פיאט. בארץ היו לה רומנים עם שי כהנא, והשפים אביב משה וטום אביב.
שברו לך פעם את הלב?
"ברור. מה, אני עשויה מבטון? הלב שלי נשבר ולא פעם אחת, וזה קרה גם בפעמים שאני בחרתי ללכת".
חרטות, תחושת החמצה?
"אין לי חרטות על דברים שקרו. אני מתרגמת כל דבר, גם לא מוצלח, לשיעור. כשאת בגדילה – את גם עושה טעויות, אנשים פוחדים מליפול ובעיני ליפול זו מתנה כי את לומדת לקום ולעשות דברים אחרת".
"הלב שלי נשבר ולא פעם אחת, וזה קרה גם בפעמים שאני בחרתי ללכת"
היית הולכת ל"חתונה ממבט ראשון"?
"אני חושבת שלא. בעבר הציעו להשתתף ב'לאהוב את מורן' ורסיה אחרת של ריאליטי וגם לזה לא הלכתי".
צפית בטלוויזיה בסיפור של ג'פרי אפסטיין?
"למזלי לא הכרתי אותו. הוא אהב ילדות צעירות ואני הייתי מבוגרת מדי. אבל לסחור בהן זה ממש מזעזע. מה שצריך לשנות זה את התנהלות כל החזירים שהיו סביבו שנתנו לו לגיטימציה. יש כל כך הרבה אנשים היום שצריכים להסתכל על עצמם ולהגיד 'לא הייתי צריך להיות בחברתו, לא לעשות איתו עסקים', ואת הגברת מקסוול, שהביאה לו ולחבריו את הצעירות, צריך להכניס לכלא".
"גברים היום מפחדים ואני אומרת, יופי, תפחדו. בחורה לא צריכה לחשוב מה היא לובשת ושזה לא יתורגם בעיני הגבר לפיתוי"
את הארווי ויינסטין הכרת?
"כן. אני לא שונה משום בחורה שהכירה אותו, שדיבר אליה בצורה מכוונת והציע לה הצעות מבזות. לפחות משהו השתנה אחרי שנשים החלו לדבר ולשמחתי זה מחלחל להרבה מקומות עבודה. גברים היום מפחדים ואני אומרת, יופי, תפחדו. בחורה לא צריכה לחשוב מה היא לובשת ושזה לא יתורגם בעיני הגבר לפיתוי. שואלים אישה שנאנסה מה היא לבשה וזה מקומם. נשים עם בורקה לא נאנסו?".
עם יד על הלב, את מחפשת את עצמך בגוגל?
"רציתי להגיד שאני עושה את זה רק פעם ב… אבל האמת היא שכן אני עושה את זה. אולי יותר ממה שאני מוכנה להודות".