מוזיקת לילה אדירה

הקהל עסוק בקיום מינגלינג עם עצמו לרקע שירי ניק דרייק וג'וני קאש, התאורה מתחלפת לאור אדום בורדלי, ובלי הקדמות מופגז הבארבי בסאונד עמוק, חזק, אנרגטי שמתאים יותר לנסיעה במהירות של 200 קמ"ש במכונית עם גג נפתח באחד מכבישי ארצות הברית מאשר לעמידה במועדון הופעות תל אביבי. כך החלה ההופעה The walking man של גלעד כהנא בבארבי תל אביב.



You are the chosen – אני רוצה לראות חיוך מאוזן לאוזן

השימוש של גלעד כהנא במילים מקביל לשימוש שלו בנגנים ובכלים. הוא לא בוחל בדבר, אם הוא משרת את המטרה המהוקצעת שלו. מה שקורה על הבמה, נראה כקמצוץ ממה שעובר לו בראש – במרווח שבין קסטנייטות לפח מגולוון שוכן היקום המקביל של גלעד כהנא.

בכך הוא מזכיר מאד מוזיקאים וכותבים גדולים כטום ווייטס, ג'ים מוריסון, ניק דרייק. הוא משדר נונשלנט, אך הוא מחושב לחלוטין ומודע לכל מה שקורה סביבו.

ההופעה מורכבת מאיזון מדויק של שירים וקטעי מעבר. למעשה, לקרוא להם קטעי מעבר מעט יוריד מערכם. כי הם רוויים בגרוב ואוף-ביטים משובבי נפש, ולפעמים אף התעלו על השירים עצמם.

אנחנו חושבים שאתה שותה יותר מדי. אולי, אולי

גלעד כהנא המנוסה שמאחוריו הג'ירפות ושלושה אלבומי סולו יודע איך לגרום למוזיקה להתגבש ולהפוך לישות בפני עצמה. זה הורגש במרבית השירים, אחד מהם הוא independace day, שמדבר על פטירת אביו.

כהנא פותח בהקדמה על אודות השיר, והוא כל כך חריף וכובש שקשה לא לחייך, גם כאשר מדובר בנושא קשה כזה. ואז מתחיל השיר, ובמהלכו גם גלעד וגם הקהל נכנס לטראנס רוקיסטי, כאילו כל הבארבי נע באותו הקצב, קצב פעימות לב גדול ובלתי נראה.

גם השיר money man היה חזק מכדי שניתן יהיה להתעלם ממנו. הוא בוצע בניגוד מעודן וחכם בין הלחן לתוכן המילולי של השיר, שמספר על איש מבוגר בכסא גלגלים שדן בינו לבין עצמו על מצבו העגום, ומטפל גם בעמדתה של הפיליפינית שסועדת אותו.



גרובי, פ'אנקי, מבוסס באס מוצק

לא עוד להקה בינונית מלווה בסטנדרט של הזמר-גיטרה-תופים-קלידים. מה שקורה על הבמה מייצר שדה מגנטי שגולש גם לקהל, ואף הצופה האדיש ביותר נשבה בתוכו. זה כבר מעבר לכריזמה, זה הקול של כהנא, זאת המוזיקה שלו, שמבוצעת באופן מדויק על-ידי הנגנים שלו: אסי בן סימון – הגיטריסט היושב ובצדק. כי מה שהוא עושה שם, כנראה קשה לעשות בעמידה, נועה גולדנסקי – פרקשן מצויין וקולות, יהוא ירון – גיטרה בס, גיורי פוליטי – תופים.

ולבסוף – הדרן שטמן בחובו הפתעה: ספי ציזלינג (האחים רמירז, פאנקנשטיין) בחצוצרה ועונגי ציזלינג (סיס אנד דה רדיקל ברדרז) בסקסופון, וחתם הופעה חזקה ביותר.