מוזיקה: מסיימים את 2012

בעידן שבו אנשים קונים פחות דיסקים ומעדיפים לצרוך את המוסיקה שלהם בפלטפורמות אחרות, תעשיית המוסיקה לא שוכחת לרגע שחג המולד הוא הזמן לפזול לארנקים של מי שעדיין משלמים כסף על מוסיקה בחנויות. ולראייה, כמדי שנה, לקראת תום השנה האזרחית דואגות חברות התקליטים לשחרר אלבומים חדשים של הכוכבים המובילים שלהם לצד אוספים והוצאות מחודשות לקלאסיקות מהעבר – אולי האגף הכי יציב מבחינת המכירות, בגלל הפנייה הנוסטלגית לאלו שמשתוקקים לחזור לפסקול נעוריהם ממרום גילם וכספם.

אגדות רוק, פופ ומה שביניהם

במקביל למיני סיבוב הופעות שלהם, השיקו חברי הרולינג סטונס אוסף משולש המכיל לצד 48 להיטים ותיקים גם שני שירים חדשים. הביטלס שחררו את כל אלבומי האולפן במהדורת ויניל מושקעות (כן, התקליט השחור עם החור באמצע שהונח על צלחת הפטיפון). לד זפלין, שלאחרונה התקבלו בכבוד מלכים בבית הלבן שחררו מארז וידאו –אודיו המתאגד את הופעת האיחוד שלהם מלפני חמש שנים ו-ac/dc, עוד מפלצת רוק שמוכרת מיליונים, שחררו דיסק הופעה כפול מסיבוב האיחוד שלהם.

לצד אגדות הרוק גם תחום הפופ לא נח לרגע. רובי ויליאמס הוציא לאחרונה אלבום חדש שאמנם התקבל ברגשות מעורבים אצל המבקרים אבל זוכה להצלחה לא רעה במכירות, לנה דל ריי עורכת כעת סיבוב נוסף על הבלוקבסטר שלה, ברברה סטרייסנד משחררת אלבום המאגד הקלטות נדירות מהקריירה הארוכה שלה ואפילו איימי ויינהאוס המנוחה חזרה למדפים עם אוסף המורכב מהקלטותיה השונות באולפני ה-BBC.

לצד האמנים וההרכבים שצוינו, הימים האלו של סוף דצמבר הם זמן טוב לחזור לכמה אלבומים שיצאו לאחרונה. אז עם אילו אלבומים כדאי לסיים את השנה האזרחית?

1. להקת אלבו: רוק מתקדם, סמי-מיינסטרים

"Dead in the Boot", אוסף הבי-סיידים של להקת אלבו הבריטית; לרוב אוספי בי-סייד מיועדים רק לכלאו שמכירים את הלהקה על בורייה ויודעים לזמזם לאחור גם את השיר הזניח ביותר באלבום השני. זה המצב במרבית המקרים, אבל כשהדברים מגיעים לאלבו חבל לפספס את הבי-סיידים שלהם; בעשור וקצת שהם פועלים קנתה לעצמה החמישייה הבריטית הזו ממנצ'סטר מוניטין מצויין. בניגוד להרכבים אחרים מעיר התעשייה והכדורגל (נגיד הסמיתס, סטון רוזס, ואואזיס), החומרים של אלבו תמיד היו רכים יותר. חלק ימצאו כאן הדים להשפעות של רוק מתקדם בריטי משנות השבעים ואחרים יראו בהם הרכב אינדי – שכבר מזמן פרץ למיינסטרים הבריטי, כולל הופעה בטקס הנעילה של אולימפיאדת לונדון – המתמחה בשירי אווירה חורפיים ואפרוריים עם מפלי קלידים וגיטרות בעלות צליל עגול ופחות מנסר.

13 בי-סיידים מרכיבים את "Dead in the Boot" ולמרות שהם הוקלטו בתקופות שונות (בחוברת האלבום חברי הלהקה מוסיפים עוד קצת פרטי טריוויה נחמדים עליהם) הם נשמעים די אחידים- במובן הטוב של המילה. כאמור, יש כאן מספר קטעים חזקים אבל אם צריך להצביע על השיר שאמור לשכנע אתכם לשים את היד על האוסף הזה אז הבחירה שלי היא ב"Love Blown Down" שמזכיר מאוד את החומרים המלנכוליים-מרחפים של רוברט וואיט.

האזינו לשיר "None One" –

אלבו – Dead in the Boot, הליקון/Fiction

2. ויוה לאס וגאס

אחד מתקליטי הרוק היותר כייפיים שיצאו ברבעון האחרון של 2012 הוא "Battle Born", אלבום האולפן הרביעי של הקילרז, הלהקה הסופר נוצצת – יש יאמרו נוצצת מדי – מלאס וגאס.

היות ומרבית הסיכויים שתשמעו את האלבום הזה רק בחברת עצמכם קחו בחשבון שחלק מהאפקט שלו ילך לאיבוד. זהו אלבום לאצטדיונים. כך נכתבו השירים של החבורה אותה מוביל ברנדון פלאוורס וכך יש לצורך אותם. גם עם פה ושם לאורך ההאזנה עולה התחושה שהרביעייה הזו מתעצמת מדי על מנת לשלב בשיר אחד ריף גיטרה יו2 קלאסי עם עוצמות ברוס ספרינגסטיות לצד אלמנטים פופיים מהאייטיז, קשה שלא לזמזם שירים כמו "Ruaways" ו"Flash and Bone" כבר אחרי הבית הראשון ולתופף על הרגל בפזמון. במובן הזה הקילרז הם המייצגים האולטימטיביים של העיר ממנה הם הגיעו: נוצצים ונפוחים אבל חתומים על נוסחה שעובדת היטב בכל אלבום מחדש.

האזינו לשיר "Flash and Bone" –

הקילרז, Battle Born, הליקון/Island