משחקי דרך שיעזרו לך להעביר את הפקקים עם הילדים

אחרי שהילדים רבו מי יושב באמצע, אחרי שהתווכחנו איתם איזה מוזיקה לשמוע וסיכמנו שכל אחד יבחר שיר אחד, מגיע הרגע הזה בפקק שבו העצבים באוטו מטפסים שלב אחד יותר מדי לעצבים ולסבלנות שלך. רגע לפני שאת מפריחה לחלל האוויר את המשפט חסר השיניים: "מי שלא שותק עכשיו נשאר פה, לא אכפת לי, אני אסע בלעדיכם" ומתחרטת שאמרת את זה ברגע שסיימת, זה הזמן לתפעל אותם באמצעות משחקי נסיעה. אילו משחקי נסיעה ישנם? אפשר לחלק אותם לשתי קטגוריות עיקריות: משחקים מילוליים ומשחקי נוף.

>> מה לעשות עם הילדים בפסח? כל הפעילויות הכי שוות – ובחינם!

משחקים מילוליים

* אחת, שתיים, בום: משחק מצוין לילדי בית הספר היסודי. איך משחקים? מונים את כל המספרים באופן כרונולוגי בסבב בין המשתתפים כאשר כל משתתף מונה מספר אחד בתורו. כל מספר שמופיעה בו הספרה 3, או שהוא כפולה של 3, במקום למנות אותו אומרים "בום". מי שמפספס? הוא המפסיד.

* ארץ עיר: בדיוק כמו בגרסה הכתובה, רק בצעקות. אפשר לגוון ולמצוא מילים בקטגוריות שונות ומשונות: מקומות, שמות פרטיים, מקצועות, סרטים ושירים.

* אות ושיר: בחרתם לשחק את המשחק הקודם לפי שמות שירים? נא לא להתעצל ולשיר יחדיו את השיר המנצח. גרסה נוספת ונחמדה היא להכריז על מילה ולתת לילדים למצוא שיר שמתחיל באותה המילה או שיש בו את המילה המדוברת. מי שמוצא – צריך כמובן לשיר.

* כן- לא- שחור- לבן: אפרים קישון המנוח טען שהמשחק התמים הזה הוא האחראי לעברית הכל כך רהוטה של אבא אבן, שהיה בזמנו שגרירנו באו"ם. מי שמצליח להימנע ממילות המפתח, נשמע באמת קצת מנופח, מה שתורם לאווירה בחלל הרכב. אפשר לשחק בסגנון של שיחה חופשית ואפשר להכריז על מראיין ששואל שאלות והשאר מחויבים לענות. גרסה למתקדמים: להוסיף גם את המילה "אני" למילים האסורות להאמר.

* זנב של פרה: ואם אנחנו כבר בעניין של ראיונות, האם שמעתם על המשחק "זנב של פרה"? ילד אחד מראיין הורה או אח, ולא משנה מה הוא שואל, מותר לאחרון לענות רק תשובה אחת: "זנב של פרה". פשוט, פשטני, אבל עם קצת כישרון משחק ודרמטיזציה, הנאה מובטחת. הסוד הוא בבחירת השאלות. שאלו את ילדכם מה הוא רוצה לאכול לצהרים, שאלו את בתכם במה היא מוכנה להחליף את אוסף הסליים שלה, או איזו תסרוקת היא הכי אוהבת. תפסתם?

* סיפור בהמשכים: ליצירתיים שבינינו, חברו סיפור יחד. ההורה מוזמן להכריז על משפט פתיחה מעניין, כל אחד בתורו מוסיף משפט ומתקבל סיפור בהמשכים. לעיתים מגוחך, לעיתים מנותק, אבל מאה אחוזים שלכם. אזהרה: אם תשחקו את המשחק עם ילדי גן, אל תתפלאו לגלות שהסיפור שלכם מרוצף במילות קקי ופיפי לרוב, מיועד לבעלי לב חזק.

* הלכתי לגן חיות וראיתי: ליודעי הא"ב שבינינו, זהו סיפור בהמשכים שמחזק את הזיכרון. כל אחד בתורו מונה בעל חיים לפי אותיות הא"ב. למשל: "הלכתי לגן חיות וראיתי אריה. הלכתי לגן חיות וראיתי אריה וברדלס, הלכתי לגן חיות וראיתי אריה, ברדלס וגמל", וכן הלאה.

צילום אילוסטרציה: Ingimage

משחקי דרך ונוף

* תחרות רכבים: לקטנים, אפשר לספור רכבים בצבעים שונים, למרות שכיום, בעידן המכוניות הלבנות והכסופות זה נהיה קצת מאתגר. לגדולים יותר, אפשר לספור לפי יצרן או לפי מכוניות יפניות או אירופאיות. זה מתאים במיוחד לחולי הגה, אבל לא רק.

* אני רואה: "אני רואה משהו בדרך והוא מתחיל באות ע'". כולם מנחשים עד שמגיעים למסקנה שזהו עמוד חשמל. "אני רואה משהו שמתחרז עם מים, והוא מתחיל באות ש'". מה? שמיים. וכן הלאה.

* הראשון שרואה כל דבר: מכונית עוקפת, פנייה ימינה, שני ברושים, להק ציפורים – מי שרואה אותם ראשון הוא המנצח. אפשר גם לחפש פרחים מסוג או צבע מסוים, למרות שזה מתאים יותר לנסיעות איטיות בכבישים לא מהירים.

ועוד כמה עצות לדרך:

* לנסיעות ארוכות, צוותו את בקבוק המים לילדים, כדי שלא תצטרכו להתחיל לחפש בזמן הנסיעה.

* שימו לב שלא לשמור בקבוקי מים באוטו. בקבוקים אלו, כשהם מתחממים, פולטים גז (ביספינול).

* הפסקות פיפי צריכות להיערך רק במקומות עצירה מסודרים. עדיף פיפי באוטו ולא תאונה שנגרמת מעצירה בשוליים חלילה.

* אפשר להחזיק בתא המטען מושב בטיחות (בוסטר) חלופי ולא יקר, זה רעיון נהדר למי שנגמל מחיתולים ומפספס בנסיעה. עוד אפשרות היא לניילן את הבוסטר או להחזיק בתא המטען כמה מגבות ישנות ונקיות.