מה חושבת הזברה על הפיג'מה?

האמת היא שהכותרת כבר עצבנה אותי. אני לא אוהבת שאומרים לי איך לחשוב (כמו רובנו) וגל הספרים האלה, סטייל "לחשוב כמו ליאונרדו דה וינצ'י" גורמים לי לצמרמורת. אבל אולי זאת אני.

מטרת הספר 'לחשוב כמו זברה' היא לעודד יצירתיות ולהביא לפתרון בעיות. הספר בנוי בצורת משל על האריה סוקרטס שמאבד את שליטתו בחיות היער ולכן צריך לחשוב בצורה יצירתית (כנראה שהמילה "יצירתי" תחזור על עצמה כמה פעמים בביקורת הזאת -אני צריכה להיות יצירתית ולמצוא מילה חלופית). הוא מכנס אסיפה של כל החיות על מנת למצוא פתרון לבעיה של השתלטות בני האדם על החיות: "הג'ונגל צריך להמציא עצמו מחדש…אנחנו הולכים ונעלמים. במקום עצים, מתנשאים כיום לגובה עמודי חשמל; במקום נחלים-כבישים; במקום נשרים-מטוסים; במקום דולפינים-תיירים; במקום אריות-אנשים"(28) ועוד ועוד (האריה הזה פטפטן לא קטן).

הספר מציע שיטות חשיבה שונות הלקוחות מעולם החיות: "לחשוב כמו חמור-הורדת ערך", לחשוב כמו כלב-לנהל רגשות", "לחשוב כמו קוף-גם חיקוי הוא יצירתיות". שם הספר לקוח משיטת החשיבה על פי הזברה "גם שחור, גם לבן" כלומר "בכוחנו לחיות עם עובדות סותרות לכאורה. אם לא נהיה 'נעולים' על ההנחה שיש דעה אחת נכונה, נמצא המון כיוונים חדשים" (79).

הרעיון של הספר אכן מעניין וחדשני (אהה…מילה אחרת ליצירתי, לא?) אך אינו מוצלח כספר קריאה בלבד. קשה לי לדמיין הרבה אנשים שיישמו את דפי האימון בחלקו השני של הספר. זה מרגיש כמו חוברת תרגילים של כיתה ד'. הוא יכול אולי לשמש כספר נלווה לקורס מנהלים שידריך במגוון שיטות כיצד "לחשוב כמו…", אך לאחר סיום הקורס יישכח לדעתי בתוך לא יותר מדקה.

להמשך עיון בשיטה היכנסו לאתר הספר»

'לחשוב כמו זברה', שרי בראל ובלה בלייכר, עם עובד

 </p>