סוד הסקס הנעלם של דור ה־Z
כמעט 80% מדווחים על תשוקה מינית בינונית עד גבוהה מאוד, אבל מפגשים פיזיים נעשים נדירים יותר. הכסף, המסכים והחשש מדחייה משנים את כללי המשחק
פעם נדמה היה שכולם סביבך נמצאים בזוגיות, או לפחות בדרך לשם. אבל עבור דור ה־Z הדרך לאינטימיות נראית קצת אחרת. פחות מפגשים מיניים, יותר חיים מאחורי המסך – ולא בהכרח מפני שהתשוקה נעלמה. סקר מקוון של מכון קינסי לחקר המיניות, בקרב 2,373 צעירות וצעירים בני 18 עד 29, מצא כי 29% לא היו עם בת או בן זוג מיני בשלושת החודשים האחרונים, ו־19% מעולם לא היו להם בני או בנות זוג מיניים. אבל הנתון המעניין יותר נמצא דווקא במקום אחר: כמעט שמונה מתוך עשר משתתפות ומשתתפים דיווחו על תשוקה מינית בינונית עד גבוהה מאוד. כלומר, החשק קיים. מה שפחות קורה הוא המעבר ממנו למפגש פיזי.
כשהאינטימיות עוברת למסך
חלק מהקרבה, מתברר, פשוט מצא לעצמו מקום אחר. כאחד מכל ארבעה משתתפים אמרו שאינטראקציות מקוונות, מרשתות חברתיות ועד מלווים מבוססי בינה מלאכותית, נותנות מענה לפחות לחלק מהצרכים הרגשיים או האינטימיים שלהם. ויש גם צד הפוך: 28% אמרו שהמסכים ופעילויות דיגיטליות אחרות מכרסמים במוטיבציה לצאת החוצה ולחפש מגע פיזי.
הסקר נערך באופן מקוון ולכן חשוב לזכור שמדובר בעדויות עצמיות של משתמשי אינטרנט ובממצאים שאינם יכולים לקבוע סיבה ותוצאה. ובכל זאת, יש כאן פרדוקס מעניין: פחות מפגשים לא בהכרח פירושם פחות שביעות רצון. רק 18% מהמשתתפות והמשתתפים הגדירו את עצמם כלא מרוצים מחיי המין שלהם. החוקרות והחוקרים רואים בכך רמז לכך שמין עשוי לתפוס מקום פחות מרכזי בתחושת הרווחה הכללית של צעירות וצעירים כיום, או לקבל צורות אחרות.
כמה עולה דייט?
אחת התשובות נמצאת אולי דווקא מחוץ לחדר השינה. כששואלים מה מקשה על יציאה לדייטים או על בניית קשרים, עולות תשובות מוכרות: עייפות מדייטינג, פחד מדחייה, קשיים כלכליים ונורמות חברתיות משתנות. והכסף הוא עניין משמעותי. 43% מהמשתתפות והמשתתפים אמרו שדאגות כלכליות מקשות עליהם לצאת לדייטים או לשמר מערכות יחסים, ו־37% דיווחו שהלחץ הכלכלי פגע בחיי המין שלהם. כלומר, לפעמים הבעיה היא לא שאין רצון. פשוט אין מספיק אנרגיה, כסף או מוטיבציה לעבור מהמסך אל העולם האמיתי.
פחות סקס, לא בהכרח פחות אחריות
ויש עוד נתון שכדאי להתעכב עליו. רק 35% דיווחו על שימוש קבוע בקונדומים, וכשליש אמרו שמעולם לא נבדקו למחלות המועברות במגע מיני. כך שהירידה בתדירות המפגשים אינה בהכרח מלווה בזהירות גדולה יותר. להפך: כשהאינטימיות מקבלת צורות חדשות, גם הגבולות בין קרבה, שגרה ואחריות מינית משתנים.
צריך לזכור שמדובר בתמונת מצב אמריקאית, המבוססת על סקר מקוון ועל דיווחי תקשורת על ממצאי מכון קינסי. הוא אינו מוכיח למה הדברים קורים ואינו מייצג בהכרח את כל דור ה־Z. אבל אולי זו בדיוק הנקודה המעניינת: לא מדובר בהכרח בדור שאיבד עניין בסקס. זה דור שחי בעולם שבו אפשר לקבל תשומת לב, חיבור וגירוי בלי לצאת מהבית. ובמציאות כזו, הדרך מהתשוקה אל המפגש הפיזי כבר אינה מובנת מאליה. אולי האינטימיות לא נעלמה. היא פשוט למדה לדבר בשפה קצת אחרת.