מהמטבח – באהבה
כל מטבח והכלים שלו. לפניכם אוסף כלי מטבח אתניים מכל העולם
המטבח של חנה ועמי זנדשטיין מתל אביב נראה כאילו נלקח מסצנה של סרט מן המאה הקודמת. המטבח מאובזר עד אפס מקום בכלים מסוגים שונים ובספרי בישול שנאספו באהבה מכל העולם ומצאו בו את מקומם, חלקם בתלייה מהתקרה וחלקם על המדפים העמוסים בחן.
את המאכלים האהובים על משפחתה מבשלת חנה בכלים העתיקים שבמטבחה וגם כשאין תבשילים בכלי המטבח יש תחושה כי ריחם נישא באוויר.
כל תבשיל והכלי שלו
זנדשטיין נולדה בבית טוניסאי צמחוני שתמיד היו בו המון תמרים ותאנים על השולחן, אך לא היתה בו את הזכות לאכול בשר. ריחות הבישולים מבתיהם של השכנים בטירת הכרמל, שם גדלה, היו ממלאים את הסמטאות. "כששאלתי את אמי מדוע אצלנו אין אוכל כזה מגוון כמו אצל השכנים, ענתה אמא שהיא נותנת לנו מזון רוחני", היא מדגישה.
מתוך החסך הזה צמחה אצלה האהבה הגדולה לעולם הבישול. תוך כדי איסוף ספרים רבים ומגוונים מארצות שונות וקריאה בהם היא חדרה אל עולם הבישול והמתכונים שכה ריתק אותה והחלה אף להתנסות בבישולים שונים.
"המטבח האתני תמיד דיבר אליי", מדגישה זנדשטיין. "ניסיתי בישול הודי, עיראקי, טריפוליטאי ומאוחר יותר אף חוויתי את נפלאות הבישול ההונגרי והצ'כי. כל הבישולים נעשו כמובן בכלים שאני אוספת".
בד בבד עם הכנת התבשילים השונים התחדדו חושיה של זנדשטיין והיא החלה לאסוף כלי מטבח מיוחדים מתרבויות שונות, כאשר כלים אתניים עניינו אותה במיוחד. "יש תבשילים שאי אפשר לבשלם ללא הכלי המיוחד", היא מדגישה. "למשל, בבישול הרוסי לא יעלה על הדעת להכין בלי ה'טאבקה' – מחבת מיוחדת עם מכסה שלוחץ את העוף ומביא אותו למידה של פריכות מושלמת".
זנדשטיין מורידה את הכלים ממוטות התלייה העליונים בעזרת מקל ארוך מאוד שבקצהו וו מיוחד: "תראי את המחבת המונגולית", היא מתלהבת כמו ילדה. "היא עשויה מיציקת מתכת, וכששמים עליה את נתחי הבשר כשהאש מלחשת מלמטה, השומן ניגר לצדדים והבשר יוצא כפי שרק מחבת מונגולית יכולה להוציא".
אין כלים חשמליים, הכל ידני
עיקר האוסף מגיע מהשווקים. מתוך האינטרנט ומתוך ספרים היא שואבת מידע רב על שווקים ברחבי העולם, על עיירות קטנות שמתקיימים בהן ירידים של אוכל וכלי מטבח. שם היא מוצאת את מטחנות הבשר שלה, הסירים המיוחדים, פורסי הירקות, הפינג'נים, המסחטות, תבניות האפייה, הפתיליות, מחבצי הגבינה, חולצי החרצנים, מקלפי תפוחי האדמה, סוחטי מיצים ושבלונות לעוגות שוודיות.
"המטבח שלי הוא הממלכה שלי", מספרת זנדשטיין. שנים חייתי באנגליה ובארה"ב, אך כאן בניתי לי ממלכה מאוד מיוחדת. כמו שאומר הפתגם האנגלי 'ביתי הוא מבצרי', אני יכולה לומר 'מטבחי הוא מבצרי'. המטבח וכל מה שמתפצל ממנו הוא סמל הביתיות. הוא משליך על כל הבית. גם הסלון הוא כזה והמדפים בו גדושים בספרים על אוכל וכלי מטבח", היא מוסיפה.
נראה שזנדשטיין הדביקה ברוב אהבתה לכלי המטבח גם את עמי, בן זוגה. עמי זנדשטיין מנהל את העסק המשפחתי המתמחה בייצור מברשות, שנוסד בשנת 1896 על ידי סבו.
עמי, שמתלווה לחנה במסעותיה, עוזר לה בסידור ותליית הכלים הרבים. הוא זה שבנה צינורות עליהם תלויים רוב הכלים מן התקרה כדי לאפשר מקום לעוד ועוד כלים. עמי גם בנה עבורה את "המתלה החכם" המאפשר לחנה לתלות עליו את כלי המטבח מיד בתום הבישול, על מנת לייבשם.
זנדשטיין גאה באוסף שלה ובכך שכולם עובדים. אין באוסף שלה פריט אחד מקולקל או פריט העובד באמצעות חשמל. "הכול ידני", היא מציינת. הכלים גם מספרים סיפור ומזכירים לה את המפגש עמם. "כמו אותה טריפוליטאית במרסי שהביאה עמה את הסיר לקוסקוס מאלג'יר לפני שלושים שנה, או כלי המתכת העשויים בדמות פולקע שמזכירים את תקופת השפל הכלכלי בארה"ב, כשלא היה בשר", היא מדגישה. "אפשר לראות איך השתמשו בתחליפי בשר, ערבבו עם לחם ואת הבלילה הזו הכניסו אל תוך כלי המתכת העשוי בצורת פולקע וכשהיו שמים אותו על האש התקשה הבשר והפך לפולקע של ממש".
מתוך: מגזין נישה
לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה
רוצה לקבל את הגיליון החדש של “את” עד הבית ב-9.90 ש״ח?
(במקום 39.90 ש"ח)