מדריך לעיצוב גינות – חלק ב'

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם

לחלק א'»

גינה עם עמוד שדרה

אם הצמחייה משולה לבשרה של הגינה, השבילים, הסלעים, הגדרות, המסלעות, הקירות והמשטחים הם עמוד השדרה שלה. ניתן ליצור בעזרתם אינסוף תכנונים מעניינים. אפשר ליצור מפלסים, פינות חמד, שיפועים, מקומות נסתרים, אזורי משחק, פינות מדיטציה, אזור ספא, מטבח גינה ועוד אפשרויות רבות ומגוונות. העיקר הוא להישאר עם ראש פתוח, לגבש סגנון ולדבוק בו. כן, גם לגינות יש סגנון עיצובי, ובעזרת קצת חזון ניתן ליצור עולם קסום מחוץ לבית.

הגישה הנפוצה ביותר בתכנון גינות היא מרכז גינה ריק ומדושא עם רקע גבוה. תכנון כזה אינו טעות, אך יש עשרות אפשרויות מעניינות נוספות שלא מקבלות ביטוי בגינות הישראליות. אפשרות אחת היא ליצור מוקד במרכז הגינה, כמו בריכת נוי, פסל, עץ עתיק, אדנית ענקית, אזור ישיבה מרוצף או פרגולה, ומסביבו ליצור הסתרה על ידי צמחייה גבוהה ושבילי גישה המקיפים את שאר הגינה.

אפשרות נוספת היא לשתול את המדשאה הרחק מהבית ככל האפשר, להסתיר אותה בצמחייה גבוהה וליצור שבילים מפותלים עם הפתעות בדרך, כמו פסלונים, אבני קפיצה, מזרקות קטנות וגשרים מדומים. אפשר גם ליצור גינה פורמלית בעלת צורה גיאומטרית או גינה היושבת על שני מפלסים שביניהם יש חציצה של גדרות עץ או במבוק.



עיצובים בינלאומיים

לפניכם כמה סגנונות של גינות המקובלים בעולם שמהם ניתן לקבל השראה:

הגינה האנגלית
מרבית המבקרים באנגליה מגיעים ללונדון ולא זוכים להכיר את הגינה האנגלית הטיפוסית. זו גינה שופעת סוגים שונים של צמחים הדורשת אהבה לגינון. הגינה האנגלית נראית כמעט פראית. היא גינה כפרית נינוחה ורומנטית באופייה, עם פריחה צבעונית, שבילים מתפתלים, פינות ישיבה אינטימיות ובריכות נוי.

הגינה האנגלית הטיפוסית מכילה מגוון של ורדים (כשיחים וכמטפסים על פרגולות), טחב, לוונדר, לילך, שבילי דשא וגרניום. עם מעט מחשבה ניתן להתאים את הסגנון לגינה הישראלית ולשלב בסידור הגינה צמחייה ארץ ישראלית, צמחייה אוסטרלית וסוקולנטים. במקום בריכת הנוי הטיפוסית ניתן לבנות מזרקה קטנה על בסיס אבן שתמוקם במקום מוצל אך אסטרטגי בגינה, ולידה למקם ספסל לשניים.

הגינה היפנית
הגינה היפנית היא ההפך הגמור מהגינה האנגלית. גינה זו מאופיינת באיפוק צורני וצבעוני ובגישה מינימליסטית הנולדת מתוך פילוסופיה שלמה של הטבע כאמנות. בדת השינטו העתיקה הטבע הוא "גו שינטאי", או מגוריו של האל. בגינה היפנית ניתן למצוא שימוש רב בצמחייה ירוקה ובסלעים מסוגים שונים. לסידור הסלעים בשלשות יש משמעות עמוקה המבטאת את הקשר בין שמים לארץ והאדם שביניהם. לרוב ניתן למצוא בגינה יפנית אלמנטים של מים, אך יש גם גינות זן העושות שימוש נרחב בחצץ ובחלוקי נחל מגורפים, המבטאים את אלמנט המים.

יתרונה של הגינה היפנית הוא שהיא אינה מצריכה שטח רב או עבודה מרובה. רצוי לבחור צמחייה עם פריחה לא משמעותית או להקפיד שלא יפרח יותר מצמח אחד בכל עונה, עם עדיפות מובהקת לפריחה בגוון אדום או בורדו. כדאי לשתול צמחייה בעלת צורות מסודרות או גיאומטרית, היוצרת קונטרסט בינה לבין הרקע. צמחים עמידים המאפיינים את הגינה היפנית שניתן להשתמש בהם בארץ הם במבוק, ערערים, סיזיגיום, סוגים מיוחדים של ארז ואורן, קיסוס מטפס, יסמין, רוזמרין, טקסוס, ברבריס והדס. רצוי לתת את הדעת גם למגוון סלעים, חלוקי נחל, חצץ ועץ בגינה, שיהיו בעלי גוונים כהים מאוד, שחור או אפור כהה.



הגינה הצרפתית
הגינה הצרפתית היא פורמלית באופייה, עם מערך גיאומטרי וסימטרי וצמחייה גזומה לצורות גיאומטריות. לרוב משולבים בה אלמנטים של מים המהווים מוקד בגינה, כמו בריכת נוי עם פסלים ומזרקה מפוארת, תעלות מים ומפלים. השבילים עשויים לרוב חצץ או אריחים ויוצרים ניגוד לצמחייה הירוקה ופסלים מקבלים חשיבות רבה. הפסלים מוצבים בדרך כלל לאורך הציר המרכזי של הסימטריה או במקומות מפתח בגן.

כמעט כל סוג של צמח יכול להשתלב בגינה הצרפתית, אך רצוי לשלב כמה שמתאימים לגיזום, כמו פיקוס, הדס ואוג מסולסל. את אלמנט המים ניתן להחליף בפסלים ופרחים עונתיים מסודרים סביבם.

הגינה האורבנית
הגינה האורבנית מאופיינת בצמחייה מעטה מאוד. מרבית החומרים בגינה זו הם חומרים קשים כמו גדר במבוק, דק ואדניות עץ, מרצפות ועציצים מחרס. הצמחייה מסודרת מאוד במראה בדרך כלל וניתן לשלב בגינה דשא סינטטי. הגינה האורבנית דורשת טיפול מועט מאוד ולרוב נותנת תחושה של המשך הבית. ניתן לגוון את עיצובה של גינה זו על ידי משחקים בצורת הנחת הריצוף והחומרים הקשים.

 

מתוך: מגזין נישה

לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה