התאהבתן בפוני המושלם של גל רובין? כך היא גוזרת אותו בעצמה – מדריך ביתי

יש דברים שלא עושות לבד בבית: פירסינג, קעקוע, ובאופן מסורתי גם פוני. כי כל מי שאי פעם עמדה מול המראה עם זוג מספריים ומחשבה תמימה של "מה כבר יכול לקרות?" יודעת שהתשובה היא: הרבה. אבל גל רובין כנראה עשויה מחומר אחר. עוד מימי "האח הגדול" רובין מדגמנת את אחד מפוני הווילון היפים שראינו במחוזותינו, כזה שנפתח בדיוק במקום הנכון, מתעגל ברכות סביב הפנים ונראה כאילו הרגע יצא מידיו של מעצב/ת שיער. בעבר היא כבר חשפה את אחד הסודות שלה לתחזוקה שלו: הטריק הכי ותיק בספר – לאסוף את הפוני על רול ולתת לו לעשות את העבודה. עכשיו מתברר שהיא גם גוזרת אותו בעצמה. בסרטון שפרסמה היא מדגימה את התהליך מתחילתו ועד סופו, ומפתה אותנו לחשוב שגם אנחנו מסוגלות. "בואי איתי לגזור פוני", היא מכריזה, ומצטיידת בכל מה שצריך: מספריים, מסרק שבילים, רול, מעט מים ומראה.

>> שמש נצחית: שיר אלמליח בלוק רטרו מהחלומות

שלב 1: מסמנות את אזור הפוני

רובין מתחילה ביצירת השביל שיקבע כמה שיער ייכנס לפוני. בעזרת מסרק השבילים היא מפרידה מקדימה קו בצורת משולש. "אני מציירת משולש מפינה לפינה", היא מסבירה. שאר השיער נשאר בחוץ, כדי שלא יצטרפו בטעות לגזירה כמה קווצות שלא התנדבו למשימה.

שלב 2: מרטיבות ומסובבות

אחרי שהחלק הקדמי מופרד, רובין מרטיבה אותו במעט מים ומסובבת את השיער בעזרת המסרק. המטרה היא לרכז את השיער לפני הגזירה וליצור את הצורה שהיא אוהבת.

שלב 3: בוחרות את האורך, ורק אז גוזרות

"אני אוהבת שהפוני עגול, אז הוא יהיה בגובה של הגבות", היא מסבירה לפני שהיא שולפת את המספריים. זה גם הרגע שבו אנחנו מזכירות שלא חייבות להיות גיבורות: שיער רטוב נראה ארוך יותר ועלול להתקצר כשהוא מתייבש, אז אם אתן מנסות בבית, עדיף להתחיל ארוך יותר ולהתקדם בהדרגה. להוריד עוד תמיד אפשר; להדביק בחזרה, קצת פחות.

שלב 4: הרול נכנס לתמונה

אחרי הגזירה מגיע החלק שאנחנו כבר מכירות היטב ממשנתה גל רובין: הרול. היא מגלגלת עליו את הפוני ומשאירה אותו כך לזמן קצר, כדי להעניק לו את העיקול הרך והעגול שמאפיין אותו. וזהו. כמה דקות, כמה אביזרים בסיסיים והרבה יותר ביטחון עצמי ממה שיש לנו כשאנחנו מחזיקות מספריים ליד הפנים, ויש פוני.

האם אנחנו ממליצות לרוץ עכשיו לאמבטיה ולגזור לעצמנו פוני? בואו נגיד שרמת הסיכון תלויה מאוד ביחסים שלכן עם מספריים. אבל אם כבר החלטתן לעשות את זה לבד, השיטה של רובין מספקת לפחות תוכנית עבודה מסודרת: מפרידות משולש, מרטיבות, מסובבות, גוזרות בזהירות ומסיימות עם רול. כי לפעמים כל מה שמפריד בין "פוני וילון" ל"למה עשיתי את זה לעצמי" הוא מילימטר אחד קטן.