אסף אמדורסקי עונה למדונה על הפוסט שמתלקח ברשת

מדונה (66) עדיין יודעת לעשות קצת רעש כשהיא רוצה. ביום הולדתו ה-25 של בנה רוקו, היא העלתה לאינסטגרם פנייה חריגה וישירה לאפיפיור פרנציסקוס, שפתחה כמו תפילה בנימה כמעט פיוטית: "אבי הקדוש ביותר, אנא לך לעזה והבא את אורך לילדים לפני שיהיה מאוחר מדי. כאמא, איני יכולה לשאת לראות את סבלם. ילדי העולם שייכים לכולם. אתה היחיד מבינינו שלא ניתן למנוע ממנו כניסה. אנחנו צריכים שהשערים ההומניטריים יהיו פתוחים לחלוטין כדי להציל את הילדים החפים מפשע. אין יותר זמן. אנא אמור שתלך. באהבה, מדונה".

"הפוליטיקה אינה יכולה לחולל שינוי, רק התודעה יכולה", היא מרחיבה בכיתוב הפוסט. "לכן אני פונה לאיש אלוהים. היום הוא יום ההולדת של בני, רוקו. אני מרגישה שהמתנה הטובה ביותר שאני יכולה לתת לו כאמא, היא לבקש מכולם לעשות כל מה שהם יכולים כדי לעזור להציל את הילדים החפים מפשע הלכודים בין הפגזות בעזה. אני לא מצביעה באצבע מאשימה, לא מטילה אשמה ולא נוקטת צד. כולם סובלים. כולל האימהות של בני הערובה. אני מתפללת שגם הם ישוחררו. אני פשוט מנסה לעשות כל שביכולתי כדי למנוע מהילדים האלה למות מרעב".

>> נמרוד כהן היה אמור להשתחרר מהצבא. אמו בריאיון: "זה בלתי נסבל"

מדורה וירטואלית

כצפוי, מהרגע שהפוסט עלה, הוא הפך למדורה וירטואלית. לצד אלפי לבבות אדומים, יונות שלום, מחיאות כפיים וקריאות "Free Palestine" מכל העולם, המרחב הישראלי סיפק טון אחר; חד, טעון ובעיקר אישי. בין הציטוטים הבולטים: "כל מה שהיית צריכה להגיד זה: החזירו את החטופים", "מה עם הילדים בצד הישראלי שנרצחו ונחטפו?" וגם "אנשים מתים במדינה שלי (ישראל) ואת בוחרת להסתכל על מה שיפה או פופולרי".

ובתוך כל הדרמה הזאת, צצה תגובה אחת שהצליחה לחתוך את המתח בחיוך ישראלי מוכר – אסף אמדורסקי, שירה שורה שגרפה לייקים וחיוכים פנימיים: "כולנו ילדים של החיים, נשומה!". משפט שמצליח להיות גם קליל וגם עמוס במשמעויות, תלוי איך בוחרות להסתכל עליו.

כולנו זוכרות את הקשר הישראלי של מדונה: היא ביקרה כאן לא פעם, רכשה בית, מילאה אצטדיונים בהופעות ענק, ואימצה לעצמה את השם "אסתר" במסגרת לימודי הקבלה, צעד שהוביל אותה להפסיק להופיע בימי שישי ושבת. היא לא יהודייה, אבל חוגגת בהתלהבות חלק מחגי ישראל. אולי דווקא בגלל החיבור הזה, הפוסט הנוכחי שלה מצליח להבעיר כל כך הרבה אמוציות: בין מי שרואים בה שגרירה תרבותית עם אהדה אותנטית לישראל, לבין מי שמרגישים שבחרה להתעלם מהמציאות הישראלית לטובת מסר הומניטרי כללי.