מבשלים עם פיינלסיטים

"זו הפעם הראשונה שאני טועמת מנה של סלמה! בתחרות אסור לנו לטעום מנות של מתמודדים אחרים", מתלהבת ג'קי אזולאי מהדג הממולא של סלמה פיומי בסדנה מיוחדת שאותה הנחתה עם סלמה ועם תום פרנץ בסניף "לגעת באוכל" בראשון לציון.

נישאים על גלי ההערצה של הציבור מודים שלושת הפיינלסטים של התכנית "מאסטר שף" ג'קי, סלמה ותום, שהם נהנים מהתגובות, לא מפסיקים להצטלם ואפילו מעניקים חתימות והקדשות על אסופת המתכונים של התכנית." זו תכנית הריאליטי היחידה שבה הכישרון קובע", פוסקת סלמה, אבל המפגש האישי עם השלושה מעיד שסוד הצלחתם טמון גם באישיותם המיוחדת שהביאה אותם, כל אחד בדרכו, אל הגמר הנכסף.

19 נשים וגבר אחד זכו בתחרות שהתקיימה באתר הפייסבוק של התוכנית, בה התבקשו המשתתפים לצלם מנה שבישלו או אכלו ולנמק מדוע דווקא הם ראויים לזכות בכניסה לסדנה. הם הגיעו מכל קצוות הארץ, מיבנה, באר-טוביה, רעננה, באר-שבע וירושלים. מירי ויתרה על אירוע משפחתי, מלכה הבריזה מהצגה וכל הזוכים התייצבו נרגשים בהתראה קצרה.

ראשון מתייצב תום בהופעת בכורה בתפקיד השף המורה. בעמדות העבודה מונחים חומרי הגלם לחלת פורל – מתכון האודישן. הוא מספר לי שהשף יונתן רושפלד טעם, התפעל והצהיר מול המצלמות כי זו מנת גמר למאסטר שף, ועוד אמר "מצדי אתה יוכל לחזור חצי שעה לפני הגמר" – הערה שנחתכה, מן הסתם, בעריכה. "זו מנה שהמצאתי בהשראת מנה שאכלו אצלנו בבית בחג המולד. במקור היא עשויה מדג מעושן וסלט תפוחי אדמה אבל הבהירו לי שבלתי אפשרי לעשן באולפן מסיבות טכניות (עשן), ולכן המרתי אותה בטכניקת אידוי, שיניתי את הרטבים וקלעתי את רצועות הדג וכך הפכה למנה יהודית בהשראת חלה שאשתי אופה לשבת. זו מנה ראשונה שמעוררת את התיאבון אך לא אמורה להשביע"

ברוגע ובקסם אישי רב הוא מדגים שלב אחר שלב בהכנות, וכדרכו אינו מתפשר וכאשר רוטב המיונז לא צלח למשתתפת בודדה, הוא מתעכב ומשתף: "גם לי בפעם הראשונה שהכנתי אותו הוא התפרק לי", הוא מתוודה. כשמישהי מבררת אם זה מספיק טעים הוא, שידוע בדייקנותו, דווקא טוען במפתיע: "אין כמויות מדויקות, את צריכה להגיע לטעם שטעים לך!".

"עשרים דקות עברו!" הוא מכריז בחיוך ממזרי כאילו התאמן רבות בבית על המשפט הזה, ומוסיף: "איך אני נהנה להגיד את זה!"

* קראו גם: מהו סוד הקסם של מאסטר שף? עורכת מגזין "דרך האוכל" משיבה

תום: "לא יכול בלי חריף"

תום הוא האמן שבשלישייה וכל צלחת שלו זוכה לעיצוב אמנותי מרהיב ומקורי. מסתבר שהוא עוסק בצילום אמנותי כתחביב. "למדתי בנקאות ומשפטים והכישרון האמנותי היה קבור בי קרוב לארבעים שנה. התכנית גילתה לי את הכישרון האמנותי". עוד הוא מגלה כי כבר בגיל חמש יצא עם אביו לאסוף פטריות יער, שם הוא פיתח את העין הטובה שלי ולמד לאתר את הפרט הנסתר והאיכותי ביותר.

"לאכול ולאהוב, יש קשר קרוב ביניהם", אומר תום, "דווקא התכונות הגרמניות זוכות להערכה בקרב הישראלים כשמדובר באוכל. בזמנו, כשהגעתי לארץ, הייתי צריך להילחם עם הרבנות ועם משרד הפנים, ובזכות התעקשותי זכיתי. אבל התכנית עשתה קיצורי דרך, וכל מה שעמלתי עליו שנים פתאום – דרך האוכל – משפיע על דעת הקהל הישראלית".

גל כתבות על הסיפור של תום שוטף את התקשורת הגרמנית, שגאה בגרמני שהגיע לגמר בישראל. "מישהו ברחוב אמר לי 'במשך שישים שנות שילומים ממשלת גרמניה לא עשו את מה שאתה עשית. זו הכפרה האמיתית'", הוא מספר.

ובתחום הבישול, מה קיבלת מהתחרות?
"התחלתי את התחרות בדרגה הכי גבוהה כשרושפלד אמר שזו מנת גמר, והאתגר שלי היה איך לשמור הלאה על הרמה ומה אני צריך לעשות כדי להתקדם. נחשפתי להרבה חומרי גלם חדשים, החל מפתיתים (שזכתה כמנה המצטיינת באחת התוכניות) ומוח, וכן תבלינים ים-תיכוניים שלא עבדתי איתם לפני התחרות. לפני שהגעתי לארץ לא אכלתי אוכל חריף והיום אני כבר לא יכול בלי חריף, ומה שנחשב חריף מאוד הוא בשבילי מעודן מדי. למדתי הרבה על עצמי דרך התחרות. יש לי המון תכניות וביניהן גם פתיחת מסעדה".

תום טועם

איך ההרגשה רגע לפני הגמר?
" עברתי דרך ארוכה כדי להגיע לפה ואני מרגיש מתח והתרגשות, כיף ושמחה. אני מרגיש שגל אהבה שוטף אותי מאנשים ברחוב…".

ג'קי: "יאללה, אקשן, בלגאן!"

במהלך הסדנה, סוללות הסמארטפונים הולכות ונחלשות כשכולן מבקשות להצטלם שוב ושוב עם שלושת מושאי הערצתן. לרגע מתחמקת ג'קי מהמצלמות של "קשת" ויוצאת אל חבורת זוכות שמתנהגות כמו מעריצות. "אתם מעניינים אותי ולא המצלמות!", היא מכריזה ומתמסרת לגלי ההערצה, מתחבקת ומצטלמת בסבלנות אין קץ עם כל מי שחפץ.

"יאללה, אקשן, בלגאן, כפרה, כפרה!", היא סוחפת את כולם בהנחיית סדנה בסגנונה האישי, ללא עכבות. "אנחנו נצרוב את הדג, טק, טק, טק, ואחר כך נשים צ'יק צ'ק את הרוטב. בננות, איך יצא?" היא פונה אל המשתתפות וכולן מבקשות שתטעם מהרוטב ותביע דעה והיא טועמת מכל מחבת – פה מזהה שלא הוציאו את המרווה ומבקשת לתקן. "שמת מלח ופלפל?" היא מוצאת דרך עדינה לרמוז לאחרת שהרוטב אינו מתובל.

"איזה דג חמוד!" היא מנסה לגמול את אחת המשתתפות מרתיעתה לגעת בדגים: "תגעי בדג בשבילי, נשמה!"; למשתתפת אחרת היא מפרגנת:" את בעצמך יכולה להעביר סדנה, מה יש לי כבר ללמד אותך?"

הכישרון שלה ביחסי אנוש אינו נופל מכישרונה המוכח בבישול, והיא מצליחה להעניק תשומת לב גם לאישה נמוכה שמסתתרת בפינה וקונה את כולנו. "זו רגישות ומודעות", היא מסבירה לי.

ביצריות היא קורעת את בצק הפסטה לפיסות כאילו עשתה זאת כל חייה. "ועכשיו בואו נעשה פלצנות! נשאר מהעלים של תום?", היא שואלת ומניחה בחצי לגלוג על הפסטה לקישוט מיותר. הטיפול בפסטה ובעגבניות מבטאות את הדרך הארוכה שעשתה הבחורה המוכשרת.

ג'קי בפעולה

נראה שעברת תהליך משמעותי ביותר בתחרות.
"אני חושבת שיש לי את הידיים ואת הכישרון אבל חסר לי הידע. העגבניות הן דוגמה טובה לתהליך הענק שעברתי במשימת האודישן. לא קילפתי את העגבניות והשארתי את הגרעינים, וזה פגם בטעם ובמראה של הרוטב ובהמשך הבנתי שזו לא היתה מנה נכונה מבחינה קולינרית. במנה שהכניסה אותי לגמר כבר סיננתי ואיל שני היה בעננים, ורק עכשיו אני מבינה אותו".

ג'קי, מה התרחש באיטליה?
בשלושת הימים באיטליה היינו אצל משפחה ובעלת הבית למדה אותנו להכין שבע מנות בסיסיות ביום אחד. למדתי ממנה המון והיא פתחה לי צוהר לאוכל איטלקי שגיליתי שהוא דומה לאוכל מרוקאי כי בשני המטבחים עושים שימוש בבצקים ובשמן זית. אני נשארת בעולם שלי עם בסיס המטבח המרוקאי ולומדת לשדרג את המנות שלי".

סלמה: "חששתי לחזור לתכנית"

סלמה משדרת עדינות ועוצמה בו זמנית, מאופקת, שקטה ומשרה נעימות, ואמיצה דיה להודות שגם אם תזכה בתחרות, היא מתכננת להמשיך בתחום שבו היא עוסקת כמתאמת מחקר במרכז הרפואי שיבא. "לאחר שכבר השלמתי עם ההדחה המוקדמת, הזמינו אותי לחזור ובהתחלה סירבתי. חששתי מהפער שנוצר ביני לבין המתחרים שבינתיים למדו הרבה והתנסו" .

המתכון של סלמה נבחר ממשימת הלימונים. תחילה מכינים את המילוי לדג המפולט. כולן מתלהבות מטעמה של תערובת המילוי ויש מאמצות אותו לסלט הביתי הבא. היא מדגימה, וכשמישהי נתקלת בבעיה היא עונה:" המילוי יצא לך יבש? נסי להוסיף שמן זית או חרדל", ומוסיפה בטיפ:" ככל שהעגבניות קצוצות דק יותר, יצא מהן טעם עדין יותר".

נחשפה למטבחים אחרים מלבד המטבח הערבי. סלמה פיוני

איזו דרך עשית?
אני באתי מהמטבח הערבי ותמיד בישלתי בבית אוכל ערבי כי זה מה שידעתי לבשל וזה מה שהמשפחה המורחבת אוהבת ומעדיפה. תמיד התעדכנתי במה שעושים בתוכניות הבישול ובאינטרנט ולכן שרדתי את התכנית. במהלכה נחשפתי למטבחים אחרים ולחומרי גלם בלתי מוכרים, ועכשיו אני פתוחה לבשל מתכונים ממטבחים אחרים".

סלמה נהנית מתשומת הלב "אני כבר לא יכולה לעבור במסדרונות של בית החולים בלי שאתבקש להצטלם עם עוברי אורח ואפילו לתת חתימות".

את רואה את עצמך כנציגת המגזר הערבי?
לא באתי כדי לייצג. באתי בשם עצמי אבל הרבה אנשים שאני לא מכירה במגזר שלי אומרים שאני מייצגת אותם יפה. אולי התכנית תגרום לאנשים לראות בעין אחרת את המגזר.

האם כיסוי הראש יוצר מחיצות?
"זו הדרך שבה בחרתי ללכת. אני שלמה עם עצמי ולכן אני לא רואה בזה מכשול. לא תמיד מה שרואים כלפי חוץ הוא משקף. אני מכירה נשים מאמינות שהולכות ללא כיסוי ראש וגם כאלו עם כיסוי שאינן מאמינות מספיק".

* קראו גם: שיחה עם דליה אלחדף, פאולין שובל ושניר נקר ממאסטר שף