מאריחים ימים

אפשרויות עיצוב רבות, מגוונות ומשיגות אפקטים שונים. תסתכלו למטה
קורותיה של הרצפה בעיצוב הבית מזכיר את סיפור סינדרלה: בעבר היתה הרצפה עלמה נחותת מעמד, המשרתת נאמנה פריטי עיצוב שונים ולא זוכה לתמורה הוגנת בעד עבודתה; אך היה זה רק עניין של זמן עד שיהיה מי שיביט מטה ויגלה את הפלא הנסתר תחת רגליו.
אדריכליות הפנים, מירי גינזבורג ואלינור אבני, מסבירות שריצוף הוא פונקציה של עיצוב כולל, ויש להתאימו לאווירה, לריהוט ולשאר פריטי הבית. לטענתן, בשל העובדה כי לא מחליפים אותה לעיתים תכופות, ובהתחשב בעלויות הגבוהות יחסית, הבחירה בסוג הרצפה אינה החלטה קלה. טרנד החזרה לטבע העלה את יוקרתם של חומרי ריצוף טבעיים, כמו אבן, צפחה, פרקט טבעי ושיש, אולם למרות שחומרים טבעיים נחשבים לעמידים יותר, הרי שהשימוש בחומרים מלאכותיים – PVC, פרקט סינתטי, גרניט פורצלן, קרמיקה ועוד – עדיין נפוץ מאוד. כך או כך, סוג הרצפה הנבחר יגדיר את קו המתאר הכללי של הבית: פסיפס צבעוני, ייצור אווירה בניחוח עתיק, רצפת עץ תתרום לתחושה חמימה ורצפת שיש איטלקי תשדר מראה אלגנטי ומכובד.
טראצו: חומר ריצוף פופולרי, הידוע יותר בכינויו העממי בלאטה. האבן מורכבת ממצע בטון יצוק ושכבת מדרך המורכבת ממוזאיקה כבושה. הטראצו עמידה בפני שחיקה, ולכן מתאימה לאקלים הים תיכוני. למרות המראה הסטנדרטי שלה, היא מגיעה במגוון מרקמים, דוגמאות ואיורים, הנקבעים לפי סוג האגרגטים שבתוכה, ובהתאם לגוון – בין אם הוא טבעי ובין אם נוספו לו פיגמנטים של צבע.
סומסום: בת משפחה קרובה של הטראצו, ששימשה במרבית הבתים מתקופת קום המדינה, ושבה לתחייה בשנים האחרונות. אבני הסומסום מורכבות מאגרגטים קטנטנים, ולכן המראה שלהן נקי ואחיד. הן בעלות ערך אסתטי גבוה ויוצרות אווירה טבעית, צבעונית ומקושטות.