מארוחה לעריכה

תיאור הפינה: מזנון עץ ועליו ספרים, בהם ספרי יהדות, אמנות ושירה, אוסף תמונות מתחנות בחיי המשפחה, פסלונים, פמוטים, תיבות, וחפצים ברחבי העולם. לידו שולחן עץ קטן ועליו אגרטל פרחים וכורסה.

לפני הכל שם: רות סירקיס. עיסוק: מחברת ספרי בישול, בעלת הוצאה לאור ועורכת. מצב משפחתי: נשואה, אמא לשתי בנות ובן וסבתא לעשרה נכדים. מגורים: רמת אביב.

מדוע בחרת דווקא בפינה הזאת?
"אני אוהבת לשבת בכורסה הזאת. פה אני רואה טלוויזיה ויש פה זיכרונות מתקופות בחיים של המשפחה ופיצ'פקעס ממקומות שבהם ביקרנו ברחבי העולם, המהווים מעין אישור בשבילי, הילדה התל-אביבית, שבאמת הייתי במקומות האלה. אלה דברים קטנים, לא לשם האספנות אלא זיכרון אישי מהביקור. לכל חפץ יש סיפור".

מה היית מוסיפה לפינה?
"אם הייתי מוסיפה משהו זה תאורה, מנורות שיאירו את החפצים, ולמען הפרקטיות הייתי שמה זכוכיות להגן על הדברים מאבק".

אם היית עוברת דירה, היית משנה משהו?
"אנחנו בבית הזה 25 שנה ואינני יכולה לחשוב על מעבר דירה. אני אוהבת מאוד את הדירה, ועם הזמן הצטברו פה זיכרונות של המשפחה".

הכל בייסיק

אילו עוד חללים את אוהבת בבית?
"פינת האוכל. השולחן הוא חלק מאוד חשוב בחיי כי הוא ממלא שתי פונקציות מאוד חשובות. הפונקציה הראשונה היא אירוח: יושבים סביבו 10-12 איש בכבוד. לארוחות משפחתיות ולאירוח חברים אני עושה לעתים מזנון, תלוי מי המוזמנים ומה אופי האירוח. הפונקציה השנייה היא של השולחן היא סטודיו. פעם בכמה שנים השולחן הופך לסטודיו, למקום שבו נעשים הצילומים – גם סטילס בשביל הספרים וגם ממש אולפן טלוויזיה. צולמו פה כבר כמה וכמה תוכניות לערוצי הטלוויזיה השונים, הבית נושם וחי.

"אחת הסיבות שאני מחבבת את הבית הזה היא שהכל נעשה בו, חיים לצד עבודה. במטבח יש מחשב, ואני נמצאת בו זמן רב. למעלה יש עוד שני חדרי עבודה ובהם ספרים תיקיות וקלסרים. הכתיבה נעשית למעלה. גם חדר השינה נמצא בקומה העליונה. חדר השינה גדול, והוא בעצם שני חדרים שאיחדנו לאחד. עם הזמן גם הוא מתמלא בדברים".

מהו סגנון העיצוב של הבית?
"בעלי ואני ילידי-תל אביב, ההשכלה בזמנו הייתה חשובה מאוד. בעלי למד בטכניון ואני באוניברסיטה העברית בירושלים. כשהוא סיים את הלימודים הגענו לבוסטון כדי שהוא יעשה שם את המאסטר. בהמשך עברנו במסגרת העבודה שלו ללוס אנג'לס, ושם רכשנו את הסלון והכורסאות שהסגנון שלהן היה נחשב למושפע מהריהוט הספרדי. הספה הזאת בת 40 שנה, וחידשנו רק את הריפוד, שהיה בצבעים אחרים. שולחן העץ והזכוכית הוא עבודת יד של בעלי, והוא קנה ידיות כמו של הכורסאות.

הבית שלנו נראה טוב, אבל כמו שאת רואה הכול בייסיק. המזנון נבנה באופן לא מתוכנן. כשהלכנו לראות ארונות למטבח, הזמנתי מדפים, ועשינו את המזנון. על הקירות יש טפט, על המדרגות יש שטיח מקיר לקיר ועליו מעיין שטיח ראנר, כי לא רציתי תחושה של אבן. יכולתי להשקיע ולרצף את הבית מחדש ברצפת שיש, אבל אני משתדלת להגיד לעצמי להישאר כמו שאני, לא להשקיע כסף ומאמצים בקטע של להרשים. גם באוכל אני ככה, האוכל הוא ביתי, טעים, משמח, אבל לא פלצני".

נעזרתם באדריכל בעיצוב הבית?
"את הבית קנינו כשהוא היה כבר בתהליך בנייה, ועשינו שינויים בתכנית המקורית. היו דברים שהיו חשובים לי מאוד. לדוגמה, רציתי להגדיל את המטבח, לעשות אותו הכי גדול שאפשר, ולכן ביטלתי את פינת האוכל ומרפסת קדמית. זה היה כשחזרנו מחו"ל ואני כבר הכרתי והתרגלתי לבנייה שם, שהכל גדול. בחו"ל יש מטבח שבקו נטוי הוא גם חדר משפחה, יש בו ספה, חדר משחקים וטלוויזיה. אז ספה לא הצלחתי להכניס, אבל יש בו מרחב מאוד נעים. בעסקי הנדל"ן הישראליים תמיד יש עליות וירידות. אנחנו קנינו בתקופה שהייתה מאוד קשה לקבלנים, וטוב עשינו".

האם זה הבית האידיאלי מבחינתך?
"הוא בית טוב. אני גם מאוד אוהבת את הסביבה. מצד אחד יש אוניברסיטה, ואני הולכת לשמוע הרצאות, מצד שני הקניון ומרכז שוסטר. הבית יושב בתוך גנים, כמעט ולא רואים כביש, הכל ירוק, מטופח. אם עושים צעדה זה ממש חצי שעה של הליכה בתוך חמצן טהור שיוצא מהצומח".

אילו חפצי אמנות יש לך בבית?
"התמונה הכי אמנותית שיש בבית היא של דויד שריר, אבל אני לא אספנית אמנות. יש לי בבית דברים מעניינים".

באילו שעות את הכי אוהבת להיות בבית?
"שעות אחר הצהריים הן שעות נעימות, כי הבוקר מוקדש יותר לעבודה וסידורים. אני אוהבת גם את השעות המאוחרות יותר, אחרי 21:00, כשיש פתאום שקט אחר וריכוז טוב יותר לכתיבה".

קצרים

בית חלומותיי: "אני גרה בו".
סטייה קטנה: "שכל דבר יהיה במקומו".
ליד המיטה: "הרבה ספרים, עיתונים".
רומנטי: "בעלי ואני חוגגים 50 שנה יחד, זה כבר רומנטי. החפצים שמייצגים את התנודתיות והמוביליות של חיינו, גם זה רומנטי".
משפחה: "חשובה יותר מהכל".
פינוק: "לקרוא עברית טובה, כתובה היטב, עגנון לדוגמה. כל דף שאני קוראת הוא הנאה".
ישראלי בבית: "הכתובת".
חורף או קיץ בבית: "שתי העונות מתקבלות, אין הבדל".
הכי חשוב שהבית יהיה: "מלא, שיהיה בו הכל".