מאפייה של עיצוב

הם מתייחסים לתהליך העבודה שלהם כמו לאפייה, ירושלים מהווה עבורם מקור השראה והם שואפים לעבוד עם החברות הטובות באירופה. שיחה אישית עם גילי קוצ'יק ורן אמיתי
עבור גילי קוצ'יק ורן אמיתי העיצוב הוא דרך חיים. בני הזוג הכירו בתקופת הלימודים בבצלאל ובסיומה פתחו סטודיו משותף ואף נישאו זה לזו. "רצינו להיכנס לתחום עיצוב הרהיטים", אומרת קוצ'יק. "כתבנו מניפסט שהיה מבוסס בחלקו על פרויקט הגמר של רן בשם 'הטבע של החומר', מתוך מחשבה להשתלב בתחום הזה שמשגשג בזירה הבינלאומית. ידענו שזה המקום".
אמיתי (31) הגיע לבצלאל לאחר שנת לימודי צילום ושנת לימודי עיצוב במכללת הדסה. אפשר לומר שהעיצוב הוא אצלו בגנים, שכן סבתו, פרופסור גדולה עוגן,כיהנה בעבר כראש המחלקה לקרמיקה בבצלאל. קוצ'יק (28) באה מרקע של ציור עם רצון ללמוד דווקא עיצוב תפאורה.
אפיית רהיטים
בחירת השם "בייקרי" (מאפייה באנגלית) לסטודיו מרמזת אף היא על האופן שבו הם תופסים את עבודתם. "התנסות עם חומרים היא כמו אפייה", אומרת קוצ'יק. "מערבבים את החומרים ומכניסים לתנור ואז החומר תופח כאילו יש לו חיים משל עצמו. אתה יכול לרצות לאפות עוגה, אבל איך היא תצא בסופו של דבר, אתה לא יכול לדעת. בסוף יש תמיד הפתעה".
בשנת 2010 הציגו לראשונה בביתן ה"סאטליטה" בתערוכת המעצבים הצעירים של הסלונה דל מובילה וזכו להתעניינות רבה. "רצינו להגיע למילאנו", נזכרת קוצ'יק. "הבנו שזה המקום שבעזרתו נוכל לפרוץ החוצה". דורי אוריין מקבוצת העיצוב "אוממי" צייד אותם בטיפים מניסיונו האישי בתערוכה הבינלאומית, והם חשים צורך להודות לו על כך. "היכולת ליצור קשרים באופן בלתי אמצעי קסמה לנו והתוצאות שימחו אותנו מאוד".
קוצ'יק ואמיתי מאמינים בתהליך עיצוב המבוסס על ניסוי ומשחק עם חומרים וטכנולוגיות תוך כדי הקשבה לחומר, בתוך גבולות הייצור ההמוני. "אנחנו מאמינים שבתוך הגבולות הללו יכולים להיווצר אסתטיקה חדשה, סטייל ושפה חזותית", הם אומרים. "החיפוש מתרחש לא רק ברמת הצורה והאסתטיקה אלא גם ברמת טכנולוגיה", מדגיש אמיתי. "זה מקל עלינו בתקשורת עם חברות ואנחנו מעבירים להן את השיטה שלנו. אין לנו שטח עבודה גדול ואנחנו מנסים כל הזמן להתחדש בתחום החומרים". ואכן, כל המוצרים שלהם מבוססים על שיטות ייצור חדשניות פרי פיתוחם.

ריפוד תעשייתי. צילום: יוסי סודרי

תהליך עיצוב המבוסס על ניסוי ומשחק עם חומרים וטכנולוגיות. צילום: יוסי סודרי
כמה כוכבים
אחת הסדרות המובילות של בני הזוג היא "הטבע של החומר" (Nature of Material), סדרה המבוססת על פרויקט הגמר של אמיתי בבצלאל. מדובר בסדרת רהיטים שאפשר לערום זה על גבי זה. כל אובייקט נוצר מיריעת אלומיניום אחת החתוכה בחיתוך לייזר ומכופפת לבסוף לצורה הרצויה בעזרת תבנית מיוחדת. "הרעיון מאחורי הפרויקט הוא לשלב קיפולים דמויי אוריגמי המתוכננים מראש עם קיפולים הנוצרים באופן טבעי כתוצאה מכיפוף החומר. האינטגרציה בין הקיפולים הטבעיים לאלו המתוכננים יוצרת קונסטרוקציה שהיא יציבה מצד אחד ודמוית ריפוד רך מצד שני".
|
|||||
פרויקט נוסף שזכה לפרסום הוא "ריפוד תעשייתי" (Industrial Upholstery) של קוצי'ק, שבחן דרכים חדשות לריפוד רהיטים. "במהלך שלבי המחקר של הפרויקט, היה ברור שריפוד כתחום מבוסס על 'היגיון אמנותי' שנשאר בעינו לאורך כל ההיסטוריה של הריפוד", היא אומרת. "הפרויקט הזה ביקש ליצור טכניקת ריפוד חדשה המבוססת על 'היגיון תעשייתי' ובאמצעותה ליצור אסתטיקה חדשה לריפוד.
העיקרון מאחורי הפרויקט היה להשתמש בבד הריפוד כתבנית יציקה לשני סוגי פוליאוריתן המוזרקים לתוכו יחדיו: האחד קשיח ודחוס המספק את המסגרת ואת הצורה, והאחר בעל מרקם של קצף ספוגי המיועד לספק רכות ונוחות ישיבה. רצינו להעצים את התפקיד של הבד", הם מסבירים. לצורך כך הם השתמשו בניאופרן – בד המשמש לתפירת חליפות צלילה.

פמוטי טרצו. צילום: יוסי סודרי

מנורת אבן נייר. צילום: יוסי סודרי
כבוד לבירה
ירושלים, עיר של ניגודים, מהווה מקור השראה לא מבוטל לעבודותיהם של השניים, שאף מרצים בה במרכז לעיצוב. דוגמה לפרויקט שנוצר בהשראת העיר היא 'פמוטי טרצו' – זוג פמוטים העשויים מאבן טרצו (חומר זול, שימושי ועמיד) ומעוטרים בבתי נרות העשויים מזהב (חומר יקר ואצילי). "העלאת החומר הפשוט אל שולחן השבת בצורת פמוטים היא תמצית אופייה של ירושלים", הם אומרים. פרויקט נוסף השואב את השראתו מירושלים הוא 'אבן, נייר' – אהיל בטקסטורה של נייר מקומט.
"בירושלים יש מכנה משותף לכל הבניינים", הם מסבירים. "כולם בנויים מאבן ירושלמית. זהו אחד המאפיינים החזותיים המובהקים של העיר, המעוגן גם בחוק עירוני. האהיל העשוי מבד מקומט ומוקשה בצורת אבן ירושלמית מסותתת מביא לידי ביטוי את חילוקי הדעות בעולם האדריכלות סביב חוק האבן הירושלמית. הפרויקט מבוסס על גיהוץ של בד לא ארוג עד לקבלת קימוטים הזהים לצורת האבן הירושלמית המפורסמת. החיבור שבין הנייר בעל התכונות העדינות ובין האבן המוצקה מבטא את תקוותנו לעתיד שבו ירושלים תהיה קלה ו'מוארת' יותר", הם אומרים.
.jpg)
הטבע של החומר. צילום: יוסי סודרי
החלום הופך למציאות
קוצ'יק ואמיתי רואים בלימודים פורמליים שלב הכרחי בדרכו של כל מעצב. לדבריהם, "עיצוב הוא שפה. צריך ללמוד ולתרגל אותו. איש אינו מדבר בשפה הזו מלידה. צריך להיות במקום של למידה כדי ללמוד את השפה הנכונה". הם מקפידים להיות מעורים בכל מה שמתרחש בעולם העיצוב המקומי והבינלאומי ומרבים לעסוק במחקרים על מה שנעשה בעבר ועל מה שקורה עכשיו. "אנחנו עובדים מתוך עולם העיצוב", אומר אמיתי. "הדבר הכי חשוב בעיצוב בעינינו הוא החדשנות, ואנחנו שואלים כל הזמן היכן אנחנו יכולים לחדש".
כמו מעצבים צעירים רבים, החלום שלהם הוא לעבוד עם החברות הטובות ביותר באירופה. השנה נראה כי החלום הזה מתחיל לקרום עור וגידים וכי העבודה הקשה משתלמת; הרהיטים מסדרת "הטבע של החומר", אשר נמכרים בחלקם ברשת טולמנ'ס, התקבלו לחברת "קפליני" היוקרתית ויוצגו לראשונה במסגרתה.
לאתר של סטודיו בייקרי