מאיה גז: "לפעמים אני צריכה חופש מהילדים שלי"

בריז'יט בארדו. איב סן לורן. קרל לגרפלד. הפרסומאי שהפגיש בין פייר סרקוזי לקרלה ברוני – את כולם ראיינה מאיה גז בתקופה שבה התגוררה בפריז. לא רק עם אושיות דוברות צרפתית יצא לה להתרועע ולשוחח אלא גם עם דונלד טראמפ, קייטי פרי, אומה תורמן ורזא פהלווי, בנו ויורשו של השאה האיראני מוחמד רזא פהלווי.

"זה שאת אימא לא אומר שאת צריכה להיות דבוקה בדבק סופרגלו לילד", מאיה גז | צילום: רמי זרנגר

>> ולמה חשוב לדבר עם ילדים על סקס כבר מגיל הגן

גז (40), באותם ימים מאיה נסטלבאום, חייתה חיים נטולי בן זוג ו/או ילדים, למדה בסורבון ועבדה כעיתונאית הלייף סטייל של גלובס (ועל כן השמוזינג). את הימים היא בילתה בספריות ובארכיונים, ובלילות חיה חיים קוסמופוליטיים מהאגדות. "אכלתי במסעדות מישלן, נכנסתי למאחורי הקלעים של תצוגות אופנה עילית ומצאתי את עצמי מוזמנת למסיבה של לואי ויטון או מוטסת במיוחד למסיבת קוקטייל באיטליה. פגשתי אנשים שלא חלמתי לפגוש", היא משחזרת. לפני שמונה שנים, לאחר עשור שבו חיה בעיר האורות, חזרה גז לארץ. כיום היא נשואה לערן ואימא לאיתמר בן ה־8 ולאלמה (הקרויה על שם הגשר שמוביל אל האייפל) בת ה־4.5. היא כבר לא מסקרת אירועים נוצצים או מראיינת סלבס פירסט קלאס למחייתה, אך עדיין מחתימה דרכון לעיתים תכופות. מהמקום הזה נולד ספרה 'המגדל של גוסטב' שעוסק בדיוק בסוגיה הזאת – אימהות על הקו.

"זה שאת אימא לא אומר שאת צריכה להיות דבוקה בדבק סופרגלו לילד", כריכת הספר "המגדל של גוסטב"

"הקטע זה שאימא נוסעת בשביל ענייני עבודה לפריז והילד נשאר עם אבא", מספרת גז. "קצת רציתי להפוך את סדר העולם הפטריארכלי המיושן והמשעמם ולומר שמה לעשות, זה שאת אימא לא אומר שאת צריכה להיות דבוקה בדבק סופרגלו לילד. מותר לאימא לנסוע ואפשר להשאיר את הילד עם אבא, סבתא או מטפלת ולהגשים את עצמך. את תחזרי והילד יהיה בסדר. חוץ מזה שלא רק אימא צריכה חופש מהילד, גם הילד צריך חופש מאימא. בעיניי זה בריא".

אימא מוזרה לי

"הייתי צריכה להיוולד בפריז", מצהירה גז, פרנקופילית מבטן ומלידה שכבר מילדות חלמה לחיות כמו פריזאית אמיתית. היא מתפרנסת מהוראות כתיבה ומהרצאות בנושאי לייף סטייל, תיירות, גסטרונומיה, היסטוריה וספרות תחת הכותרת "הסודות הצרפתיים". בנוסף, היא נושאת את הטייטל ד"ר (שאותו, כאמור, רכשה בסורבון) ומקדישה את מרצה וזמנה למחקרים אקדמיים בתחומי הזהות היהודית ותרבות צרפת. את עבודת הדוקטורט שלה הקדישה לסופר הצרפתי־יהודי רומן גארי, ולצורך כך חייתה במשך חודש במנזר בנורמנדי, שם נמצאים הארכיונים המשפחתיים של הסופר. באותו זמן היא הייתה בהיריון ראשון עם בנה איתמר. אחרי שילדה את בתה אלמה, החליטה גז להתקרקע בארץ. היא אומנם ויתרה על החיים בעיר האורות, אבל יש ויתורים שהיא לא מוכנה לעשות.

"עצם העובדה שהפכתי להיות אימא לא אומר שאני אמורה לוותר על עצמי", היא אומרת. "אני חשופה לביקורת של ההורים שלי ושל בעלי. הם מעבירים עלי קיתונות של ביקורת. אבא שלי אומר שאני אימא מאוד מוזרה. אימא שלי עזבה הכול והפכה להיות אימא אז אני מקבלת ממנה הרבה נזיפות כשאני לא נוהגת כמוה. זה לא מרגש אותי כי אני חושבת שיש לי דברים יותר חשובים לעשות מלהכין לבעלי ארוחת ערב".

"אני בטוחה בקשר שלנו ואני חושבת שגם הם בטוחים. הם רואים שכשאני נוסעת אני חוזרת", מאיה גז עם בעלה ערן וילדיה איתמר ואלמה | צילום: רמי זרנגר

ומה עם בן זוגך?
"בהתחלה הוא לא הבין את המתווה התעסוקתי שלי, את סוג העבודה. הוא שכיר שעובד מתשע עד חמש ולא הבין איך יכול להיות שאני נוסעת לחו"ל להרצאה או לכנס ועוד משלמים לי על זה. בשנה שעברה הייתי יותר בכנסים בחו"ל מאשר בארץ. היה חודש אחד שנסעתי וחזרתי רק לסופי שבוע. ערן אמר שאני עושה קונקשנים בארץ לצורכי כביסה. היום הוא מבין ותומך ומשתף פעולה. מעבר לזה אנשים לא באמת מרשים לעצמם להעביר עלי ביקורת כי אני לא מאפשרת את זה. בעיניי אימא טובה היא אימא מאושרת. מה היה עדיף? שאשב בבית עם הילדים, אומללה בתחושה שאני בכלא? מה גם שלפעמים אני צריכה חופש מהילדים שלי ואני אומרת את זה בקול רם. אני לא מרגישה שום צורך להתנצל".

איך הילדים מגיבים לזה?
"אני בטוחה בקשר שלנו ואני חושבת שגם הם בטוחים. הם רואים שכשאני נוסעת אני חוזרת וכשאני מבטיחה משהו אני מקיימת. איתמר היה מבועת בנסיעה הראשונה שלי בלעדיו. הוא לא הבין איך יכול להיות שאנחנו נפרדים. אבל כמו כל דבר בחיים גם לזה מתרגלים ואחרי שראו שהכול בסדר, זה הפך להיות נון־אישיו. פחות משנה אחרי לידתה של אלמה נסעתי לכנס בארצות הברית והיה לה מאוד קשה. היום היא בכלל לא מתרגשת. אני מתווכת להם את זה, הם זורמים איתי וכבר רגילים. זה לא אירוע מיוחד".

מה הקשיים והאתגרים שבלהיות אימא שנוסעת הרבה?
"לדאוג שלילדים יהיו פתרונות שהם תחליפי אימא ברמת האופרציות – מי אוסף, מי מפזר, מי לוקח לחוגים, מי מכין ארוחות בוקר וערב. אין לי שום דאגה לילדים כשאני בחו"ל. אני משאירה אותם בידיים הכי טובות שיש. אם זה לא היה כך, לא הייתי נוסעת. אי אפשר לנסוע ולדאוג כל הזמן, אז אני עושה הכי טוב עבורם ומתנתקת".

איזה טיפים את יכולה לתת לאימהות שנוסעות הרבה לחו"ל?
"אם את שלמה עם עצמך המסר יעבור לילדים בלי מילים. אני גם מבקשת מהם לומר לי אילו מתנות הם רוצים ותמיד מביאה מתנות. זה הגיע לכך שהם כבר רוצים שאסע כי הם יודעים שהמתנות ממש שוות. אבל הדבר הכי חשוב הוא להשאיר אותם עם אנשים שסומכים עליהם בעיניים עצומות. הם יודעים שאימא נוסעת אבל סבתא מגיעה ויש גם את אבא שעושה איתם חיים משוגעים. אני לא מאמינה שרק אימא, או אבא, או אדם אחד צריך לחנך ילד. כדאי שהם יחוו גיוון והנסיעות שלי מאפשרות להם את זה. כשאפשר אני משתדלת לקחת אותם איתי. אני רוצה שייראו מה אני עושה כשאני נוסעת והם נשארים בארץ".