מאחדים כוחות

זוגיות לאחר גירושין יכולה לחזק ולהוות חוויה מתקנת, אך עלולה להסתיים כמו הקודמת. מה צריך לעשות כדי שהקשר החדש יצליח ואיך משלבים בין המשפחות של שני הצדדים כשעוברים לגור יחד?

88 שיתופים | 132 צפיות

ראבק. זוגיות בפרק ב'… כמה קשה וסבוך זה! בשקיפות מלאה לנושא – טרם עברתי חוויה כזו, על כל המשתמע מכך. טרם הטרגדיה שפקדה אותי, היו לי פה ושם מערכות יחסים, כאלה שבדיעבד, מתוך מקום שלי בבחירה אמיתית, לא הייתי נותנת להן לקרות. בתקופה ההיא – זה התאים.

מה שאני כותבת כאן נובע בעיקר מתוך שיחות שלי עם חברות וחברים שנמצאים בסטטוס הזה שנקרא "גרושים-גרושות" או "משפחות חד-הוריות". רוב החברים הטובים שלי נמצאים בססטוס הזה, וחברים תמיד משתפים. אני שומעת את הלבטים שלהם, המשברים, הקושי, הילדים שלו, הילדים שלה, איך הגרוש לא משלם מזונות, בתי משפט, ימי דיונים, מסיבת גירושין (כן, יש לנו גם כאלה, כי יש שרוצים לצאת מתוך המקום הקשה שהיה למקום טוב ומתקן).

ללמוד מטעויות

לא מעט חברים וחברות שלי, ואני ביניהם, עברו טלטלה רגשית קשה עם בן או בת הזוג. ואז, מתוך מקום של נוחות או בגלל אמירות עוקצניות שמנסות לגמד, כגון: "אתה לא ראוי", "אף גבר לא ירצה אותך, ומי שכן ירצה זה יהיה רק לזיונים", הם ממהרים לפעמים להיכנס שוב למערכות יחסים מתוך מקום של מצוקה רגשית קשה כדי להוכיח שהם ראויים לחוויה מתקנת.
אבל – וזה אבל גדול! עד שלא עושים עבודה ומבינים את הפער העצום בין התפיסה שלך את עצמך ואת המציאות שבה אתה חי, לבין מה שקורה במציאות האמיתית ואיך אתה באמת, לא ניתן ליצור זוגיות ראויה וזו לא תהיה חוויה מתקנת, אלא הזמנת העבר אליך שוב. כשלא יודעים לזהות את הקשיים שהובילו למשבר הקודם, כשנתקלים שוב בתופעות דומות, חוזרים על אותן טעויות. זה המקום המוכר, אך בוודאי שלא המכיל והמעצים. אז דבר ראשון צריך להבין מה נהרס בזוגיות הקודמת, ואז לצאת ולחפש את הכפפה שלך, זו שתתאים ביותר.

גבולות, חיזוקים ותחושת שייכות

הכרתם ונכנסתם לזוגיות חדשה? מזל טוב. אתם יוצאים מספר חודשים ומתחילות לעלות דילמות ושאלות מסוג ה"יחסינו לאן". יש החוששים ומקבלים פתאום רגליים קרות והקשר מתמסמס, ויש כאלה המחזיקים מעמד ומחליטים להמשיך בזוגיות המבורכת הזו, כל אחד בבית שלו – היא עם הילדים בביתה, הוא בביתו עם הילדים כשהם מגיעים, וכשמתאפשר אז נפגשים. זה יוצא לרוב אחת לשבועיים בכל סוף שבוע, ולעיתים כשהמצב ממש טוב, אז עוד פעם-פעמיים בשבוע (כשהילדים ממש קטנים. כמובן שכל זוג עם היכולות שלו).
האמיצים שבינינו בוחרים "לאחד כוחות" ולעבור לגור יחד, אך זה לא פשוט כלל – עכשיו צריך לדאוג לעצמך, לילדים שלך, לבן או לבת הזוג ו… כן! גם לילדים של הצד השני. צריך להבין שאסור לתת יחס רק לילדים שלך, שאתה מחויב יותר – לא רק לאהוב, אלא גם להתחיל לחנך ילדים של מישהו אחר, שלא גדלו איתך, עם ערכים וגבולות שונים בתכלית מאלה שלך – ומה עושים עם כל אלה עכשיו? איך אפשר להעיר / להאיר כך שלא ייפגעו יותר מדי, איך מונעים קריאות כמו "את לא אמא שלי, את לא תגידי לי מה לא לעשות" או "אתה לא אבא שלי, אין לך שום זכות להתערב", בלי להיפגע ובלי לעורר מריבות על הנושא?
תקשורת, גבולות ויצירת ערכים משותפים – אלו הן מילות המפתח כאן. תקשורת נכונה ובונה בין בני הזוג, הכוללת כללי ברזל ללא אפשרות של משא ומתן בשטחים האפורים. אני לא אומרת שאסור להתגמש. מן הסתם כללים שיתאימו למישהו אחד לא בהכרח יתאימו לאחר – לכל משפחה יש את הקצב שלה ואת הערכים שלה, בכל משפחה יש גילאים שונים של ילדים, ואפילו מקום מגורים וסוג החברים שמסביב עשויים להשפיע במידה כזו או אחרת על הכללים שלפיהם חיה המשפחה עד כה. ולכן, כל משפחה חייבת לקבוע את הגבולות שלה על פי הקצב הנכון לה.
עוד דבר חשוב שחייבים להקפיד עליו כשעוברים לגור יחד הוא לתת הרבה מאוד חיזוקים חיוביים. שימו לב שהדבר לא ייראה מלוקק, שייראה אמיתי ונכון – אבל שיהיה בשפע. עליכם למצוא את הטוב באחר, לחנך למידת שותפות ואהבה בין בני הזוג ובין הילדים המשותפים. צריך להקפיד שהילדים "המתארחים", שמגיעים למספר ימים לבית החדש ולמשפחה החדשה, לא ירגישו מאוימים, שלא ירגישו שמישהו גזל מהם את ההורה שלהם. שירגישו חלק, שייכות וכיף לפגוש את "האחים" החדשים שלהם.
אני חושבת שאם אתם עוברים לגור יחד, אם זה מתאפשר עדיף לשכור יחד בית אחר, שהוא לא שלו ולא שלה. מקום שמההתחלה ירגיש נוח לשני בני הזוג ולילדים. כזה שיתאים לכולם, שבו אף אחד לא ירגיש מאוים או שהוא "פלש" לתחום אחר, שהוא משתמש ברהיטים שלא שלו. כך איחוד המשפחות יעבור בצורה חלקה עד כמה שניתן.
זוגיות בפרק ב' היא מסע שיכול להיות מסע מרתק, בונה ומכיל הרבה יותר מזה של פרק א', כי מי שהשכיל ללמוד מטעויות העבר לא יחזור עליהן שוב, אלא ימשיך בחיים של זוגי ולא של אי זוגי בזוגיות.
מוקדש באהבה לחברים שלי, שאני מאוד מאוד אוהבת.