אפשרות של אי: כל הסיבות לבלות את החופשה הבאה שלכם במאוריציוס

העולם נחלק לשניים: אלו שמעדיפים את החופשה השנתית שלהם אורבנית ככל האפשר, כשהכי קרוב לטבע שהם מסוגלים להכיל הוא הסנטרל פארק. החצי השני כולל את אלה שזקוקים לחופשה אקזוטית, למשל, נופש בריזורט מפנק הטומן בחובו רביצה בחופים יפהפיים עם ספר ביד, קוקטילים בבריכה ומדי פעם גיחה לטבע פראי בשביל לשטוף את העיניים. ובזה בדיוק עוסק האי מאוריציוס.

האירופאים, ובמיוחד הצרפתים, גילו את הרפובליקה הממוקמת בדרום מערב האוקיינוס ההודי (אך נחשבת לחלק ממדינות אפריקה), וזו נחשבת ליעד פופולרי במיוחד בווקאנס. משום מה, עבור הישראלים עדיין מדובר ביעד זר וזאת על אף שהוא קסום לא פחות ובתולי בהרבה ביחס לזנזיבר ולאיים המלדיביים, ולמרות שהוא מוקף ביותר מ־150 קילומטרים של חופים לבנים ובשונית האלמוגים השלישית בגודלה בעולם! 

מאוריציוס | צילום: shutterstock

אז איך מגיעים? עדיין אין טיסות ישירות לאי וכדי להגיע אליו יש לעבור דרך תחנת ביניים. חברת התעופה טורקיש איירליינס מתגברת הקיץ את קו איסטנבול־מאוריציוס ומפעילה ארבע טיסות בשבוע. מישראל לאיסטנבול מדובר בטיסה של שעה וחמישים דקות, ומאיסטנבול למאוריציוס מדובר בכמעט עשר שעות טיסה. לכן כדאי כבר לנצל את ההזדמנות לגיחה קצרה לאיסטנבול (ראו הרחבה למטה). 

יופי טרופי
הדרך ל־Trou aux Biches, העיר שבה נמצא אתר הנופש שבו שהינו בצידו הצפון-מערבי של האי, עוברת בכבישים המתפתלים בין שדות אינסופיים של קנה סוכר, בתים פשוטים וטירות העשירים שגרים סמוך לים.

כשהגענו לריזורט גילינו חדר רחב ידיים שרק גודלו של חדר הרחצה מתחרה בו. חוץ מאמבטיה גדולה ומקלחת, ישנה יציאה לחצר שגם בה מחכה מקלחת מפנקת למי שרוצה לרחוץ בטבע. מי שרוצה לקפוץ דוך לבריכה או לים יכולה לצאת לשם ישירות מחדר השינה.

מזג האוויר במאוריציוס הוא טרופי. כלומר, חם, מתחמם, גשום וחוזר חלילה. יש בכך הרבה קסם וגם אם לפתע ניתך גשם זלעפות, בכל רגע ניתן לעצור טרמפ ברכב גולף ולהגיע למקום מבטחים בריזורט – אם זה חדר האוכל המוקף באיים מלאכותיים ויפהפיים, חוף הים הנקי והשקט שמעליו מתנופפים דקלים שעושים צל נעים, הספא, חדר הכושר או מגרשי הטניס. 

מאוריציוס | צילום: יח"צ

הווי פיי אומנם מאוד מקרטע ולזרם במקלחת מסתננים מדי פעם מים עכורים אבל הריזורט המפנק מפצה על כך: בריכת הזן היפה והשקטה ובריכת האינפיניטי הנשפכת לים, בר עם דוכן גלידות צמוד וישנן אפילו הפעלות לילדים. ארוחות הערב מוגשות במסעדות המלון הצמודות לים לצלילי קאברים בביצוע חי של להקות מקומיות, א־לה קומדיה רומנטית עם ג'ניפר אניסטון.

אחרי שמתחילים למצות את חווית הבטן־גב, כדאי לצאת לגלות את האי. מקור האי הוא בהתפרצות געשית, מה שמסביר את ההר הכבוי השוכן בו. מלבד טיול לפסגת ההר מומלץ לבקר בעמק הצבעים (Vallee des Couleurs) שמורת טבע יפהפייה ובה פארק אטרקציות עם טרקטורונים, מפלים, נחלים, גשר חבלים הנמתח מעל תהום עמוקה במיוחד ואומגה שאורכה קילומטר וחצי, ונחשבת לשנייה באורכה בעולם. חוויה נוספת באי היא שיט בקטמרן לאורך החוף לצלילי מוזיקת רגאיי ובליווי להקות דולפינים וצבי ים. באותו שיט אפשר גם לראות את קו החוף שעליו בתי העשירים מנקרי העיניים. בשלב מסוים בהפלגה הקפטן עובר לתפקידו השני, הלא הוא מכונן המנגל והמנפנף הבלעדי שעומד בראש הבופה הצנוע המורכב מבשר, דגים וסלט תפוחי אדמה. 

מועדון תרבות
למאוריציוס יש מורשת תרבותית עשירה. לפי ההשערה הרווחת האי התגלה לראשונה במאה העשירית על־ידי מלחים ערבים. הפורטוגזים הגיעו לאי במאה ה־16 אך לא התיישבו באורח קבע וכשההולנדים הגיעו מאה שנים לאחר מכן, הם כבר חיבקו את האי בשתי ידיים וקראו לו על שם הנסיך מאוריץ, או בשמו הלטיני – מאוריציוס.

מאוריציוס | צילום: shutterstock

בשנת 1721 הגיעו הצרפתים ויחד עם עבדיהם הקימו את מטעי קנה הסוכר שהפכו את האי למושבה משגשגת. כ־90 שנה אחר כך הגיעו האנגלים, ובשנת 1835 ביטלו את העבדות במאוריציוס. בעלי המטעים, שהיו תלויים בכוח אדם זול, שכרו עובדים הודים ואלו החלו לזרום לאי, דבר שהוביל לשינוי דמוגרפי דרמטי באזור ומאז כ־70 אחוז מאוכלוסיית האי הם הודים. ב־1968 קיבלה מאוריציוס עצמאות מחבר העמים הבריטי. השפה הרשמית באי היא עדיין אנגלית, אך השפות הרווחות הן צרפתית וקריאולית. בקיצור, מי אמרה קולוניאליזם ולא קיבלה. כיום מונה אוכלוסיית האי כ־1.5 מיליון איש, בהם גם יוצאי אפריקה, סין ומזרח אסיה ולכן במאוריציוס מציינים את החגים המוסלמים, הנוצרים, ההינדים והסינים, בנוסף לחגים המקומיים. אלה שבכל זאת מעוניינים לצרוך קצת נוף עירוני מוזמנים לסור אל פורט לואיס, עיר הבירה שבה מתגוררים כ־150 אלף תושבים ועוד כ־100 אלף איש מגיעים מדי יום לעבוד בה. מרכז העיר משדר פשטות, שלא לומר עוני, ועם זאת מבנה אפרורי למראה ששימש לקליטה של העובדים ההודים שהובאו לאי במאה ה־19 הוכרז כאתר מורשת של אונסק"ו. את האטרקציות האמיתיות תמצאו בשוק: פירות וירקות אקזוטיים, דגים ובשר, אוכל הודי ושלל קינוחים אסיאתיים לצד חנויות שהן ורסיה מקומית של הכול בדולר וציוד למתפלל ההינדי בדרכו למקדש. גם כאן נוכחת הרב־תרבותיות וכך מסתופפים יחדיו הרובע הסיני, מסגדים מוסלמים ומקדשים הינדואיסטים. מאחד המקדשים אפילו יצא אלינו נזיר שמכיסו הציץ טלפון נייד, ממש בין מזרח למערב.  

החל מ־1,300 דולר לכרטיס טיסה, החל מ־150 דולר ללילה באתר הנופש.
הכותבת הייתה אורחת מטעם חברתטורקיש איירליינס

מאוריציוס | צילום: shutterstock

על הדרך: עצירה קצרה באיסטנבול

איסטנבול נחשבת ליעד מדליק, זול ואפילו היפסטרי, לאור אזהרת המסע שהוציא משרד החוץ תחת הכותרת "איום קונקרטי גבוה" (שהרי אין כמו אזהרת מסע כדי להרגיש צעירים וחתרניים). אבל מי שבכל זאת ינצל את ההזדמנות לעשות גיחה לעיר יגלה תושבים ידידותיים וחמים שלא מעניין אותם כהוא זה שארדואן ונתניהו לא בטוב. אז מה עושים כאן?

ביום: ארמון טופקאפי – ארמון שער התותח השוכן סמוך לאיה סופיה על גדות מיצרי הבוספורוס, נבנה במאה ה־15 על ידי הסולטן העות'מאני מהמט השני ושימש אותו בזמן שלטונו. הסיור כולל ביקור בחדריו של הסולטן, בחצרות הנרחבות ובנשקיה המציגה את כלי הנשק המפוארים של אנשיו. 

בלילה: דיסקוטקים לאורך גדת הבוספורוס (שמיצריה מפרידים בין חלקה האירופי של איסטנבול לחלקה האסייתי), ברים מעוצבים עם הופעות חיות של מוזיקת פולקלור תורכית לצד מופעי רוק, ג'ז ומוזיקה אלקטרונית, הזרועים ברחבי העיר.

שופינג: גרנד בזאר, השוק המפורסם באיסטנבול, נחשב לאחד מהשווקים המקורים הגדולים בעולם. מדובר בשתי וערב של יותר מ־60 רחובות מקורים ומסועפים עם יותר מ־4,000 חנויות תבלינים, חפצי נוי, בדים, תכשיטים, תמרוקים ומרקחות שונות. כמובן שגם בתי קפה ואוכל יש שם לרוב. השוס: אפשר למצוא תכשיטי זהב יפים מאוד וזולים בהרבה מהמחירים בארץ.