מאבדת גובה

יש משהו מאוד משחרר בארוחת צהריים עסקית לא מחייבת, במיוחד מההיבט הכלכלי. היה זה יום שלא הצליח להחליט אם הוא חורף או קיץ. קפצנו שוב לבקר באורקה, מקום הזכור לנו לטובה והתיישבנו ללא גינוני טקס מיותרים. הצצנו בתפריט, דסקסנו עם המלצר לגבי המנות המיוחדות של היום, והזמנו לפתיחה קרוסטיני עם ממרח כמהין ביתי, שהיה קטן, אך נהדר. לחם חם, מלווה בצלוחיות קטנות של שמן זית, מלח-ים וזעתר, פתח לנו את התיאבון והעלה את מפלס הסקרנות לגבי המנות הבאות.

למנה ראשונה החלטנו לנסות קרפצ'יו קוקי-סן-זא'ק עם פצפוצי פיסטוק ושמן כמהין, ולא התאכזבנו. הצדפות הטריות בניחוח הכמהין היו טעימות ושבבי הפיסטוק הפכו את המנה למיוחדת בלי שום ספק. מנה ראשונה נוספת שניסינו היא רביולי חלמון עם בשר סרטנים וגבינת עזים, אותה טעמנו בעבר. משום מה בנקודה הזו ההתלהבות לא הצליחה לשחזר את עצמה. היה טעים, אך לא מבריק.

<p>לעיקריות לקחנו שתי מנות שנראו כהרכב מנצח. הראשון היה פילה מוסר על חציל שרוף ויוגורט טרגון. הדג היה נפלא והחציל שעליו הונח היה קרם נימוח שספג את טעמי הגריל והשום. מנה מצדיקה בהחלט את המוניטין של המסעדה כמקום שיודע לטפל בכל מה שמגיע ממעמקי הים. המנה השנייה הייתה שיפוד כבדי עוף על מצע עדשים שחורות וקונפי שום.הבשר היה עשוי במידה הנכונה ובאמת שאין לנו שום דבר רע להגיד עליו. העדשים השחורות היו גם הן טעימות בסך הכל, אך לא מצאנו סופרלטיב מיוחד למנה הזו.

לקינוח הזמנו טרילוגיית ברולה (בזיליקום, הל וקינמון) שזכרנו כלא פחות מגאונית. הברולה עם הבזיליקום התגלה כשמנוני ולא היה עשוי כמו שצריך. השניים האחרים היו טעימים מאוד. בנוסף לברולה הימרנו על כנאפה וניל ופרי צלוי בתנור. הפרי שנבחר באותו יום היה אפרסק, שמתיקותו השתלבה היטב עם גבינת העזים העדינה ושערות הקדאיף, אם כי גם כאן הורגשה שמנוניות יתר קלה.

נחטא לאמת אם נאמר שלא נהנינו מהארוחה. המנות היו טובות ומרשימות, אלא שיצאנו בתחושה שחלה נסיגה מסוימת במעמדה של אורקה כאחת הפייבוריטיות מבין מסעדות השף בארץ. היא ללא ספק עדיין אחת מעשר המסעדות המובילות, אבל כדאי לה לשים לב לפני שהיא ממשיכה לאבד גובה.

כשר: לא
מחיר עיקריות: 128-89 ש"ח
מחיר עסקית: 98-89 ש"ח
חנייה: כחול-לבן, חניון בתשלום

 

אורקה, נחלת בנימין 57 תל אביב, טל' 03-5665505

 

מתוך: מגזין דרך האוכל

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה