לרקוד על שתי חתונות

1. להיות עם ולהרגיש בלי: כשמדובר באירוע משפחתי קרוב וחייבים לקחת את הילדים, ומצד שני רוצים ליהנות מהערב בלי לדאוג כל הזמן – קבלו בבקשה סטארט אפ: למה לא לקחת את הבייביסיטר איתכם (בתשלום), לאורך כל הערב? המינוס היחידי הוא בלהיראות הורה מנוכר מהעשירון העליון, שרוקד ונהנה כל הערב בזמן שאדם זר משעשע ומאכיל את ילדיו הקטנים (תודו שזה נשמע ממש טוב, לא?). אתם גם עלולים להרגיש קצת נבוכים כשישאלו אתכם מי זו הבחורה הצעירה שמכרכרת סביב ילדיכם, ובכל זאת – זה מוריד נטל כבד, ועסקינן באופציה שנוסתה בהצלחה ומומלצת בחום.

2. סבתא-סיטר: אם זו חתונה משפחתית, יש להניח כי הסבא והסבתא יוזמנו גם הם, ויוכלו לסייע במהלך הערב לשמור על הילדים.

3. משחקים טו-גו: לקחת לאירוע ערכת משחקים קטנה הכוללת בועות סבון, בלונים, דפים וצבעים, ולצד זה מחצלת קטנה או שמיכה. לפרוש אותם בצד ולתת לילד ליהנות בשקט. באולמות סגורים אפשר להשתמש בשולחנות הרזרבה, הממוקמים לרוב בשקט בצד.

4. אוגרים כוחות: לדאוג שהילדים יקומו באותו בוקר מוקדם מהרגיל, ולבקש מהגננת שתעיר אותם אחרונים משנת הצהריים (ובגן מן הסתם ישמחו למלא את הבקשה…).

5. עגלה לכל מטרה: הצטיידו בעגלה או בטיולון – זו האפשרות היחידה להשכיב אותם לישון במקום מוגן וסביר ולהרגיש שהם בטוחים ומוגנים. העגלה תוכל לשמש אתכם גם ככיסא האכלה.

6. הטו אוזן: להצטייד באטמי אוזניים לילד – בכל גיל ולתינוקות בפרט. גם אם הילד נם בשקט בעגלה הוא עדיין חשוף לרעש, והנזק נגרם.

7.לא נפסיק לרקוד: אם מדובר באירוע של חברים טובים או משפחה קרובה, נוכחותכם נדרשת ואתם רוצים לשמוח ולהתפרע עד אור הבוקר – דאגו שמישהו ייקח את הילדים בעיצומו של האירוע, לאחר קבלת הפנים והחופה (סבא וסבתא, בייביסיטר), ואתם תוכלו להמשיך לשמוח ולהיות שם עבור בעלי השמחה.

8. מחנה לילה: כשיש הרבה קטנטנים וכולם שפוכים בשלב מסוים, אפשר לפרוס להם בצד מזרן ומחצלת, ולדאוג לעשות בין בני המשפחה סבב משמרות עליהם ולהתחלף כל זמן מה, כך שכולם יוכלו ליהנות.

9. משימה חשובה: לדאוג שהילדים ייקחו חלק פעיל באירוע ולתת להם "משימה" או תפקיד: למשל שיהיו שושבינים, יחזיקו את כרית הטבעות, יפזרו פרחים לפני החתן והכלה או יחלקו אביזרים ברחבה או מתנות לאורחים. אפשר גם לשלב את הילדים בתוכנית האמנותית, בסרט או בשיר. מה יותר מקסים מילדים ששרים לכבוד הדודה שמתחתנת?

10. תיאום ציפיות: בהתאם לגיל, לעשות הכנה לילד ושיחה מוקדמת כדי להכניס אותו לאווירה ולהתרגשות, להסביר לו מה בדיוק הולך לקרות וכן לעורר בו ציפייה ועניין – למשל להלהיב אותו להמתין לרגע של שבירת הכוס, לזיקוקים, לעורר בו ציפייה לשיר מסוים, לסרט שיוקרן או אפילו לשלל הקינוחים שבסוף.

תודה לאמהות ששיתפו מניסיונן: נהורא, ורד, שירי, מיכל, עינת וריקי

יש לכם טיפים נוספים? טקבקו לנו