לריב כמו שצריך

בלי שתיקות רועמות | צלם: ingimage
בלי שתיקות רועמות | צלם: ingimage

איך לא להיגרר לשתיקה כעוסה בעקבות מריבה, איך לסיים מריבה ואיך בכלל רבים? מדריך חשוב לזוגות

88 שיתופים | 132 צפיות

"בעידן של קריירה משגשגת, ילדים שגדלים לתפארת ובכלל קצב חיים מהיר, שלעיתים פוגע בזמן ובאיכות הזוגיות, יש לתחזק את הזוגיות כדי להפיק ממנה את המירב", אומרת דנה פלדמן טסלר, יועצת זוגית במרכז לזוגיות ומשפחה. "אם נקפיד על כמה דברים קטנים אך משמעותיים – הזוגיות תיראה אחרת". הנה הטיפים שלה:

1. זרקו את הפנקס לפח! לא פעם בן הזוג עושה דבר מה שמוציא אותנו משיווי משקל. אנו אמנם "בולעים את הצפרדע" באותו רגע כדי למנוע מריבה, אך למעשה אותו עניין לא נשכח ורק מצטרף לפנקס האשמות שיתפרץ החוצה בריב הקרוב, אפילו אם אינו רלוונטי. לכן, אם בחרתם להתעלם – מחקו את המקרה מהזיכרון.

2. לבן הזוג אין יכולת טלפתית: ולכן אם אתם מצפים ממנו לעשות דבר מה – כדאי שתדברו איתו בצורה ברורה. לא בטוח שהוא יקפוץ לדום, אבל בתור התחלה הוא יידע מה חשוב לכם.

3. היפרדו מ"הקול הקטן": לא פעם כשבן הזוג פונה אלינו בטענה, אחרי צמד המילים הראשון שלו מתעורר "קול קטן בראש" ומכין הגנה עבורנו. בשלב שאנו מתגוננים אנו לא פעם מפספסים את המסר המלא של בן הזוג, וכך נוצר קצר בתקשורת.

4. ותרו על ניצחונות: לא פעם האגו מפריע לנו במהלך ויכוח, והדבר היחד שעומד לנגד עינינו הוא "איך אני מנצח בוויכוח". זה נפלא לנצח בחיים, אך לא פחות נפלא למצוא פתרונות.

5. מחווה של רצון טוב: כל אחד יודע איזו מחווה בן הזוג מאוד יעריך. נסו לשלב את המחוות הקטנות – תמיד נעים לתת ולקבל הערכה.

איך לא להיגרר לשתיקה כעוסה בעקבות מריבה?

לעיתים בעת מריבה, אחד מבני הזוג מתנתק ו"מעניש" את בן הזוג שלו בכך שהוא מתעלם ממנו. ההתנהגות הזאת יכולה לקחת ימים ואף שבועות, וכשיש ילדים בבית המצב הופך למורכב יותר. בכל בית שבו מתגוררים אנשים נוצרים מצבי עימותים המשפיעים על בני הבית, וצורת ההתמודדות והתוצר הנלווה שלה משפיעה על כל בני הבית", אומרת פזית ניסים, יועצת זוגית באתר "מבינים" – מרכז ייעוץ טלפוני לזוגיות ולהורות.

"יש הבוחרים להתמודד בצורת שתיקה, 'בריחה', ולא מתעמתים עם הצד השני. כשמתרחשת סיטואציה כזו, בן/בת הזוג סופגים את ה'עונש' ושותקים בחזרה עד שיעבור זעם וישובו לתקשר. אך הילדים אינם יודעים איך להתנהל בזמן הזה ולעיתים חשים אשמה וחוסר הבנה. אם נלמד שבחרנו את בני זוגנו ממקום של חברות, אהבה ורצון להיות יחד – עלינו גם ללמוד אחד את השני וכן לדעת איך לתקשר, גם כשאנו כועסים, מאוכזבים, עצובים וחשים באותו זמן לבד במערכת הזו, ושהוא/ היא לא מבינים אותנו". אז מה עושים?

1. לומדים להקשיב: חשוב שכל אחד מבני הזוג יקשיב לאחר ולא ייכנס האחד לדברי השני. במצבים כאלה רצוי שלא ללחוץ על כפתורים רגישים שאנו יודעים מראש ש"יקפיצו" את האחר, ולדבר יותר בסגנון המביע רגשות במשפטים כגון: "אני מרגיש/ה", ללא האשמות.

2. כבוד הדדי: במצבי כעס, מצוקה או לחץ, נהגו בבן הזוג כבאדם זר, כלומר: דברו אליו בנימוס ובכבוד כפי שהייתם מדברים אל אדם שאינו מבני ביתכם.

3. תיאום ציפיות: אם נערוך תיאום ציפיות עם בני זוגנו, נוכל להימנע משתיקות ממושכות. שיחה זו לא מקיימים בשעת כעס. בזמן כעס כדאי לומר לבן הזוג שאנו זקוקים לזמן להירגע, ולאחר זמן סביר (ולא יממה!), יש להזמין את בן הזוג לשיחה ולומר את אשר על לבכם, לבקש תשומת לב והקשבה בלבד, ולהסביר לבן הזוג שלאחר מכן הוא יוכל להגיב.

4. דוגמה אישית: כשאנו כועסים, עלינו לזכור שאנחנו לא לבד כאן, וכל צעד שלנו משתקף בעיני ילדינו. אנחנו מהווים להם דוגמה גם ברגעים אלה, ואם אנו בוחרים בשתיקה כהענשה – גם הם יפעלו כך.

5. לזכור: גם בעת כעס, לומר לעצמנו כי זהו האדם שבחרתנו בו והוא הדבר היקר לנו בעולם, אז אין לנו עניין לפגוע בו. אם נזכור זאת, נלמד איך לא לשלוף תותחים כבדים, נלמד להתעמת, וכפועל יוצא – נלמד את ילדינו איך להתמודד בצורה נכונה עם מצבים כאלה.

כך תמנעי את הריב הבא. צילום: shutterstock
כך תמנעי את הריב הבא. צילום: shutterstock

איך לסיים מריבה ולצאת נשכרים?

"לא כל מריבה היא 'מריבה רעה'", מצהירה ד"ר רבקה נרדי, מטפלת אישית וזוגית, שכתבה יחד עם ד"ר חן נרדי את הספר "שיחה זוגית: על מה שקשה לדבר" (הוצאת הדים). "אם השכלנו לשמור על קווים אדומים ונהגנו בהגינות ובכבוד גם בעת ויכוח נוקב – המריבה מאפשרת לנו ללמוד עוד משהו על בן/בת זוגנו. אך אם לא השכלנו לשמור על קווים אלה – מה שהתחיל כוויכוח עלול להפוך למלחמה קרה". אז איך מסיימים מריבות בצורה נכונה? ד"ר נרדי מציעה חמישה כללים בסיסיים:

1. תמונת הזוגיות: תרגיל רוחני המבקש מאיתנו לראות את כל המכלול, את מה שהיה ועודנו – הטוב והרע (לפעמים), הביטחון והחום, הצחוקים וההיסטוריה המשותפת. לראות את התמונה הגדולה באמת מרכך את לבנו ומאפשר לנו להיזכר בחוויות טובות מעברנו המשותף וגם ברגעים של כאב.

2. סיום חד צדדי: מריבה מתפוגגת כשאחד הצדדים מניח ולא "משתף פעולה" עם הצד השני. מי שאמיץ דיו להניח לצורכי האגו שלו, מסוגל להציב בפני בן/בת זוגו "סימנים של שלום" – בעזרת חיוך מזמין, הומור, מבט רך, ושפת גוף האומרת: אני פה בשביל לעשות שלום.

3. מגע ראשון: "נגיעה רכה" מרטיטה את ליבנו. לכן ראוי לנו לא לחשוש להיות הראשונים ש"נוגעים", ולאו דווקא למטרת סקס.

4. שיחה זוגית: שבה כל אחד מבני הזוג מבטא את עצמו מבלי להאשים את האחר, נותן ביטוי לרגשותיו ללא פרשנויות משפילות, ללא אזכור "ארכיאולוגי" של העבר. לשיחה יש ערך כאשר ביטויי הכאב מתורגמים למשאלות.

5. התנצלות כנה: להודות בטעות בפשטות, ועם כוונה כנה וחמה שאומרת: "הבנתי ואני מצטער/ת, אני מבינ/ה מה עבר עליך. חציתי קו אדום". להראות לבן/בת הזוג שאני מבינ/ה שפגעתי.