לקח את עצמו בידיים

רונן חן | צילום: זיו שדה
רונן חן | צילום: זיו שדה

שדים רדומים במוחו הקודח של המעצב רונן חן, קראו לו לצאת לחפש את חדוות היצירה שנשחקה עם הדרך. התוצאה: קולקציה חדשה ומלאת תשוקה שנמכרת בחנות קונספט. ראיון

88 שיתופים | 132 צפיות

“זו לא תהיה היסחפות. המצאתי את עצמי מחדש". בלי להתנצל, בלי להתבלבל ובלי להשתהות יורה רונן חן את האמירה הזאת לאוויר כשהוא מדבר על המיזם החדש שלו – קו אופנה חדש ונועז, משני לקולקציה המרכזית, הנושא את השם “לימיטד" ונמכר בחנות קונספט מיוחדת ברחוב דיזנגוף בתל אביב.

ניכר שהדרמה, לפחות מצדו של המעצב, מוצדקת. שיטוט מהיר במדורי ביקורת האופנה בשנים האחרונות יגלה כי ההצלחה המסחרית של חן – שמלבד חנויות בפרישה ארצית מוכר את בגדיו גם בכמה מאות נקודות מכירה בחו"ל – ודאי השביעה את רעבונן של הלקוחות, אבל הייתה רחוקה מלהרשים את מבקרי האופנה ורבים מהם חשו כי חן מסרס את הכישרון היצירתי המובחן שלו לטובת הצלחה כלכלית.

“הרבה פעמים עיתונאי אופנה רוצים את השואו, אבל אם המוצר עובד הוא פשוט עובד. אני מומחה בתחום שלי, בשמלות שאני יוצר, במשחקי הרבידה".

אבל האם ייתכן שהמבקרים היו ערים לדבר שהוא לא היה ער לו בעצמו? “כנראה צדקת", הוא אומר לבסוף.

צילום: גיא כושי ויריב פיין | שמלה מתוך קולקציית לימיטד, 960 ש"ח
צילום: גיא כושי ויריב פיין | שמלה מתוך קולקציית לימיטד, 960 ש"ח

השינוי הגדול התחיל אחרי שהשתתף בשבוע האופנה של תל אביב במרץ 2014. חן, 48, שדחה הצעות לתצוגות אופנה עד לאותו הרגע, גם מתוך הבנה שהבגדים שיצר אולי מחמיאים לחיי היומיום אך מתאימים פחות למסלול מואר בזרקורים, התרצה בסופו של דבר והחליט על תצוגה בסימן חגיגות 20 שנה למותג. “חשבתי שנעשה תצוגה וזהו", הוא מספר. “תוך כדי עבודה הבנתי שאני הולך להמשיך ובגדול. את כל הפרויקט הזה עשיתי בנפרד מהצוות הקיים שלי. בסטודיו אחר, במנותק. הייתי שׂם מוזיקה בחדר, כמו סטודנט לעיצוב אופנה, ומתאבד על זה. חזר לי משהו ראשוני, כמו פעם. מאז התצוגה זה היה מבחינתי לא פחות מטריפ. התעוררו אצלי שדונים רדומים. זה היה כיף. מצאתי חדוות יצירה שנשחקה עם הדרך".

וכך מה שהתחיל מקולקציית מסלול שנועדה לראווה התגבש לקו קבוע שהעונה היא עונתו הראשונה, וכאמור גם לחנות ייעודית שעוצבה בסגנון מינימליסטי יפני (“הבת שלי ציינה שהיא כמו הבית שלנו"): קירות בטון, גימורים שדומים לנייר מקומט ואביזרים שהעין אינה יכולה שלא לחמוד כגון סרגלי עץ מתקפלים, מחברות עור או כריות ישיבה. כדי להמחיש שמדובר בחממה לרעיונות שמוגשים מזווית חדשה, משתלשל זוג אופניים הפוך בחלון הראווה המשמש כמתלה בגדים לכל דבר.

“עד היום, כשהייתי מעצב הלקוחה הייתה הכי חשובה", חן מבהיר את ההבדלים בין הקו החדש שיתמקד במהדורות מוגבלות, לקו המוכר והוותיק שלו שימשיך לפעול באותה המתכונת. “כאן, בלימיטד, הבגד הוא במרכז. אם רציתי שעיצוב מסוים יֵשב על הגוף בצורה מסוימת, נניח כמו קובייה ענקית, לא היה אכפת לי שהוא לא נוח. העיקר שהוא יהיה כמו שרציתי שיהיה".

רונן חן | צילום: זיו שדה
רונן חן | צילום: זיו שדה

רונן חן בלי פילטרים?

“כן, זה יותר מזוקק", הוא מציין ורומז לאופן שבו לימיטד מתפקד כמעבדה לניסיונות אופנתיים. “בדיעבד הייתי עושה מהלך כזה מוקדם יותר, אבל אני לא מתחרט. שני הקווים הם אני – אני לא מוותר כמובן על הקודם והוא ימשיך כרגיל. מבחינתי אני מותח את גבולות היצירה".

זו אולי הפעם הראשונה בשנים האחרונות שחן, שפעמים רבות עטה חזות מיושבת בראיונות רשמיים, מדבר בפנים סמוקות השמורות לרומנטיקן. ההתלהבות ניכרת בכל תנועה בשפת גופו והיא מידבקת. המסע האופנתי מתגלה כמסע מכונן.

“אני חי את זה מאוד", הוא מודה. “דווקא כי אני לא מעצב צעיר אני יכול לצאת להרפתקאות כאלו. פה זאת אהבת אמת. פה זה אוטופי. פה זה לא יתאים לכל אחת. עבורי זה כנפיים".

קולקציית הביכורים אמנם מרוככת מעט יותר מהפריטים שהוצגו על מסלול שבוע האופנה ויש בה רגעים שבהם העודף הצורני נראה מודרני פחות, אבל ניכר בעיצוביה יצר רעבתני. קל להגדיר את הסגנון כ"רונן חן על אמפיטמינים" – מוטיבים של קיפול ורבידה חוזרים כצפוי לכל אורך הקולקציה, אבל תוך הקצנה מבורכת. במידה רבה הקולקציה מתכתבת עם המהלכים הראשונים שעשה בעולם האופנה, ונקודת המוצא שלה היא הדגם הראשון שיצר אחרי שסיים את שנקר.

“הלכתי אחורה בזמן כדי לבדוק מה נכון ומה לא, מה שרד את רוח הזמן ומה לא", הוא מעיד על התהליך שהביא אותו להתחבר אל השורשים שלו מחדש.

צילום: גיא כושי ויריב פיין | שמלה מתוך קולקציית לימיטד
צילום: גיא כושי ויריב פיין | שמלה מתוך קולקציית לימיטד

התוצאה הם בגדים לאמזונה עירונית: אוברול שחור שנפרש כגלימה עצומה, שמלת מקסי ארוכה המטאטאת את הרצפה, לאחר שנגזרה מבד הכולל פיתוחי שושנים שחורות או חולצה גברית טרפזית בעלת כתפיים מעוגלות. קשה לא לקרוא את המהלכים בקונטקסט רחב יותר, שכן יש בהם אקט של השתחררות, שבמסגרתו המעצב חווה בימים אלה טלטלות משמעותיות. חן, שהיה מעצב ראשי וגם מנהל ראשי – ויתר לפני כארבעה חודשים על ניהול העסק השוטף והעביר אותו למנכ"לית. “עשיתי צעד גדול", הוא אומר על המהלך שמאפשר לו להתמקד ביצירה עצמה.

ובכל זאת לא הכל מתוק. לפני כמה שבועות נסגרו שתי חנויות שפתח באמצעות זכיינית בלונדון. “היא פשוט סגרה את העסק יום אחד. החליטה שהיא הולכת לעשות דברים אחרים. זה עשה לנו נזק תדמיתי".

אגב, גם מיזם אחר שבו היה מעורב חן – חנויות הסניקרס אינסייד־אאוט שהקים עם כמה שותפים (אחד מהם אייל קיציס) – נסגר לאחרונה. “זו הייתה חוויה פחות מוצלחת. ניהול של יבוא שונה מתפירה שנעשית בארץ ושוק הגברים שונה משוק הנשים". אבל מבחינתו רעשי הרקע האלה לא פוגמים בפריצת הדרך שהושגה. “היום אני מגיע למשרד וקודם כל מאייר ומשרטט דגם ונותן אותו לפיתוח וייצור. פשוט מוציא את זה ממני החוצה".

צילום: גיא כושי ויריב פיין | מתוך קולקציית לימיטד
צילום: גיא כושי ויריב פיין | מתוך קולקציית לימיטד
צילום: גיא כושי ויריב פיין |  מתוך קולקציית לימיטד
צילום: גיא כושי ויריב פיין |  מתוך קולקציית לימיטד

רונן חן Limited, דיזנגוף 155