לנשום לרווחה

על הסימפטומים, האבחון, הסיכונים ושיטות הטיפול בתופעת "השקד השלישי".

88 שיתופים | 132 צפיות

כשבתי הבכורה היתה בת שנתיים הבחנו שהאף שלה כל הזמן מנוזל, שהיא נוחרת בלילות ושהיא נושמת בפה בפתוח גם כשהיא ערה. אחרי מספר בדיקות התוודענו למושג "שקד שלישי", ובשנתיים שחלפו מאז הפכנו מומחים לעניין וניסינו שיטות טיפול שונות כדי להתמודד עם הבעיה.

"השקד השלישי הוא כינוי עממי לריכוז של רקמה לימפטית שתפקידה ליצור נוגדנים העוזרים לגוף להתגונן מפני מזהמים", מסביר ד"ר רענן כהן-כרם, מומחה ברפואת אף-אוזן-גרון וניתוחי ראש-צוואר לילדים, ורופא בכיר במרכז הרפואי "כרמל" ובשירותי בריאות כללית באזור חיפה.

"ההגדרה המקצועית של הבעיה היא רקמת אדנואיד (Adenoid), ויש המכנים אותה גם בשם 'פוליפים'. רקמה זו ממוקמת בלוע האף(Nasopharynx) בחלל הנמצא בחלק העמוק ביותר של האף. בעת בדיקת הלוע אזור אנטומי זה מוסתר בשל החיך הרך.
"כל הילדים נולדים עם רקמת אדנואיד, אך לעתים נוצר מצב שבו האדנואיד גדל וחוסם את מעבר האוויר דרך האף באופן משמעותי. הגיל האופייני לגדילה זו הוא שנתיים עד חמש, אך זה יכול לקרות גם אצל ילדים קטנים או גדולים יותר".



הגדלת השקד השלישי נגרמת מחשיפה חוזרת למזהמים של דרכי הנשימה העליונות. אילוסטרציה: gettyimages

הגדלת השקד השלישי נגרמת מחשיפה חוזרת למזהמים של דרכי הנשימה העליונות. אילוסטרציה: gettyimages

הגודל היחסי קובע

"הגדלת השקד השלישי נגרמת בדרך כלל מחשיפה חוזרת ונשנית למזהמים של דרכי הנשימה העליונות, בדרך כלל וירוסים, הגורמת לכך שייצור הנוגדנים גובר. לכן תופעה זו לא קשורה לאלרגיה או לתורשה", מסביר ד"ר כהן-כרם, ומדגיש כי למעשה הדבר החשוב ביותר באפיון חומרת התופעה הוא הגודל של האדנואיד ביחס למרווח למעבר האוויר.

מהם הסימפטומים העיקריים לשקד שלישי מוגדל?
"הסימפטומים העיקריים הם נשימה בפה פעור, נזלת סמיכה באופן כמעט קבוע וקול שנשמע גדוש כאילו האף סתום. סימפטומים נוספים, היכולים להיות קשורים לכך, הם נחירות והצטברות נוזלים באוזניים", מפרט ד"ר כהן-כרם. "אין בהכרח קשר בין ירידה בשמיעה ובין הגדלת האדנואיד, אך זו יכולה לבוא כתוצאה מהצטברות נוזלים באוזניים הנפוצה במצבים של מחלות ויראליות שבהן גדל גם האדנואיד. לעתים האדנואיד מהווה חלק ממנגנון חסימתי שאליו שותפים גם שקדי הלוע והוא קשור בהפסקות נשימה בשינה".

האם התיישבות חיידקים על השקד המוגדל מעוררת התפרצויות של דלקות גרון?
"התיישבות חיידקים על גבי רקמת האדנואיד אינה בהכרח מביאה לדלקות גרון, ולמעשה, בכל רגע נתון קיימים חיידקים באזור זה שלא בהכרח גורמים למחלה".

איך מאבחנים הימצאות שקד שלישי מוגדל?
"עיקר האבחון של אדנואיד מוגדל הגורם לבעיה מבוסס על הסימפטומים המתוארים על ידי ההורים ועל ממצאים ישירים או עקיפים בבדיקת רופא אף-אוזן-גרון. השימוש בצילום רנטגן או באנדוסקופיה (בדיקה על ידי סיב אופטי – מ.ש) מטרתו לוודא שאכן מקור הסימפטומים הוא באדנואיד המוגדל".

מתי וכיצד מטפלים בשקד השלישי המוגדל?
"אם האדנואיד סימפטומטי במידה משמעותית ונראה שהוא פוגע באיכות חייו של הילד, יש מקום לשקול טיפול. חשוב להדגיש שאם מאובחנת הפרעה חסימתית הגורמת לדום נשימה בשינה יש צורך בטיפול. אך טיפול זה כולל, במרבית המקרים, לא רק את הסרת האדנואיד אלא גם את הסרת שקדי הלוע. טיפול תרופתי אינו מועיל בהורדת מסת האדנואיד ולכן הטיפול המומלץ הוא ניתוח. מטרת הניתוח היא להקטין את מסת הרקמה באופן משמעותי מכיוון שלא ניתן לכרות אותה בשלמות".

האם השיפור לאחר הניתוח הוא מיידי?
"השיפור בולט החל ממספר ימים לאחר הניתוח ולא באופן מיידי".

מהו הסיכון בניתוח?
"מדובר בניתוח יחסית בטוח עם מעט סיכונים משמעותיים. באחוזים קטנים ביותר יכול להופיע דימום הדורש השגחה בעקבות הניתוח או אף התערבות חוזרת לצורך עצירת הדימום. ייתכנו גם סיבוכים נדירים יותר כמו פגיעה בתפקוד החיך הגורמת לדיבור מאנפף".

מהו הסיכון אם לא מבצעים את הניתוח?
"נשימה בפה פעור באופן קבוע עשויה לגרום להארכת הלסת העליונה ולבעיות אורתודנטיות", מציין ד"ר כהן-כרם ומדגיש כי לא מדובר כאן בעיוות משמעותי וכי אדנואיד מוגדל המקשה על נשימה אפית לא נחשב כגורם לפגיעה התפתחותית.
"לעומת זאת אם קיימות הפסקות נשימה – הסיכון באי ביצוע הניתוח הוא משמעותי. אי טיפול בהפסקות נשימה בשינה יכול לגרור לסיבוכים משמעותיים במהלך השנים כמו הגדלת חלקו הימני של הלב, הפרעות בשגשוג, קשיי ריכוז והפרעות בלמידה ועוד".

באיזה גיל כדאי לנתח?
"אין גיל מסוים שבו עדיף לבצע את הניתוח. אם הילד סימפטומטי מאוד – הניתוח הוא טיפול שיש לשקול בכל גיל. אצל ילדים עם תסמינים קלים יכול להיווצר מצב שתוך כדי תהליך גדילת הגולגולת – הגודל היחסי של האדנואיד יקטן, מעבר האוויר ישתפר והסימפטומים יחלפו".

האם יש מקרים שבהם השקד השלישי גדל שוב לאחר שמוציאים אותו, ומה הפיתרון במצב כזה?
"כאשר הניתוח מבוצע בגיל צעיר מאוד – שנה עד שנתיים – הרקמה הנותרת בלוע האף ממשיכה להגיב לזיהומים בדרכי נשימה העליונות ואז האדנואיד שוב מתפתח וגדל. אומנם לרוב לא במידה שצריך להסירו שוב, אך לעתים זה קורה. אצל ילדים בוגרים יותר התופעה של ניתוח חוזר מאוד לא שכיחה אלא אם הניתוח לא בוצע כראוי".

לילה במעבדת שינה

במקרה הפרטי שלנו, בתי עברה מספר בדיקות לאבחון השקד השלישי ולקביעה האם היא זקוקה לניתוח. צילום רנטגן הראה כי קיימת הגדלה של השקד השלישי ושהוא חוסם את מעבר האוויר. בדיקות שמיעה חוזרות הראו ששמיעתה בגדר הנורמה, אבל בנוגע להפסקות הנשימה לא היינו בטוחים האם הן מתרחשות. כך הגענו למעבדת שינה במרכז הרפואי רמב"ם, ופגשנו את פרופ' גיורא פילר, סגן מנהל מחלקת ילדים א' ומנהל היחידה להפרעות שינה בילדים. פרופ' פילר מסביר שעורכים בדיקת שינה לילית כדי לבדוק האם השקד השלישי מהווה בעיה תפקודית בשינה, כלומר, האם ישנן הפסקות נשימה בשינה, ירידות ברמת רווי החמצן בדם, צבירת דו תחמוצת הפחמן או פגיעה באיכות השינה.

איך הבדיקה מתבצעת?
"הילד מגיע למעבדת השינה בערב, מתחבר לאלקטרודות וישן תוך כדי כך שהוא מנוטר. כמובן שהורה ישן ליד הילד", מפרט פרופ' פילר. "הרישום כולל ערוצי גלי מוח, קצב לב, פעילות שרירים, תנועות עיניים, ערוצי נשימה, תנועות, רווי חמצן ודו תחמוצת הפחמן. כמו כן נרשמת עוצמת הנחירה".

האם בדיקה במעבדת שינה הכרחית לפני שמחליטים ללכת לניתוח?
"בדיקת שינה היא רצויה אך לא הכרחית. במקרים קלאסיים ברורים בהם ישנה אינדיקציה ברורה לניתוח גם בלי בדיקת שינה, כמו ירידה בשמיעה או דלקות גרון ואוזניים רבות מאוד, אין צורך בבדיקת שינה וניתן לנתח גם בלעדיה. הבדיקה היא הכרחית לצורך אבחון דום נשימה בשינה".



מדובר בניתוח יחסית בטוח עם מעט סיכונים משמעותיים. אילוסטרציה: gettyimages

מדובר בניתוח יחסית בטוח עם מעט סיכונים משמעותיים. אילוסטרציה: gettyimages

מה עושים אם תוצאות המעבדה הן גבוליות, כשאין תשובה חד-משמעית וכשההחלטה נתונה לשיקול דעת ההורים. באילו פרמטרים ההורים צריכים להתחשב?
"דום נשימה בשינה הוא מחלה עם השלכות על חיי היומיום של הילד. הוא עלול לגרום לעייפות יומית ניכרת, להפרעות בגדילה ובהתפתחות, לבעיות התנהגות (ADHD), לירידה בהישגים בבית הספר, להפרעה בבשלות רגשית, להחלשת המערכת החיסונית שתתבטא בזיהומים חוזרים ונשנים, לפגיעה בתפקוד הלב ובעיקר ליתר לחץ דם ריאתי, ועוד. יש להעריך את כל אלו ולבצע שיקול קליני האם יש מקום לניתוח".

"זה המקום לציין כי ההחלטה לגבי ניתוח תלויה גם בגיל ובעונת השנה", מדגיש פרופ' פילר. "המחלה מחמירה בחורף ומגיעה לשיאה בגילאי שלוש-ארבע. לפיכך, מצב גבולי בגיל ארבע בשיא החורף עשוי להשתפר ולחלוף ללא ניתוח עם בוא הקיץ".

בנוסף, מציין פרופ' פילר כי קיימת גם אופציה תרופתית היעילה בעיקר במצבים גבוליים. "הוכח כי שילוב של סטרואידים מקומיים לאף (נזוקורט, פליקסונאז) ונוגדי דלקת סיסטמיים (סינגולייר) עשויים להביא להטבה ניכרת עד כדי החלמה מלאה", הוא אומר.

בחלק השני של הכתבה: טיפול בשקד השלישי באמצעות הומיאופתיה, חדר מלח ונטורופתיה וגם – כך תעברו את הבדיקות ואת הניתוח בשלום»

 

מתוך: מגזין להיות משפחה

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה