למען עתיד טוב יותר
כך תוכלו לחסוך ולהקנות לילדיכם משמעת כלכלית כדי לעזור להם בעתיד
נראה כי הביטוי העממי "ילדים קטנים – צרות קטנות, ילדים גדולים – צרות גדולות" יכול בהתאמה קלה לשקף גם את ההוצאות הכלכליות של הורים עבור ילדיהם. אל תטעו. השנים הראשונות לגידול ילדים הן עתירות הוצאות. תינוקות זקוקים להרבה אהבה, חום ו…כסף, הרבה כסף, עבור ההוצאות השוטפות.
כמה עולה בדיוק לגדל ילד? לפי הערכות שונות הורים טריים בישראל מוציאים כמעט 3,000 שקלים מדי שנה על מוצרי יסוד לתינוק וכ-30,000 שקלים על גן או מטפלת, וכל זה עוד לפני הביגוד, האביזרים, המשחקים, התרופות והחוגים. העלויות האמיתיות משתנות ממשפחה למשפחה בהתאם לרמת החיים שלה, והשמיים הם הגבול – הוצאות של אלפי שקלים בחודש עבור כל ילד.
אבל אם חשבתם שההוצאות ילכו ויקטנו – טעיתם ובגדול. ילדים מתבגרים אולי לא זקוקים למטפלת אולם חשבון ההוצאות שלהם לא קטן יותר: טלפון סלולרי, בילויים, בגדים ממותגים, משחקי מחשב יקרים, מתנות לחברים, אכילה מחוץ לבית, ועוד לא הזכרנו שיעורים פרטיים, חוגים, טיולים וגאדג'טים למיניהם.
חיסכון שווה משמעת
אולם כל ההוצאות השוטפות עמן מתמודדים ההורים במהלך גידול הילדים, מתגמדות כמעט מול המטרות הגדולות שהורים רבים מציבים לעצמם כעזרה חיונית לעתיד: לימודים גבוהים, קצבת מחיה לסטודנט, מקדמה לדירה או לעסק ומימון חתונה. אלה הם בדרך כלל אירועים משמעותיים שהורים מעוניינים לעזור בהם לילדיהם – אולם האם כל הורה יכול לחסוך עבור הילדים שלו?
בתיה, אמא של דוד בן ה-12 ואיתי בן השמונה מתל אביב, לא חושבת כך: "בעלי ואני עובדים ומתפרנסים כשכירים. שנינו יחד מרוויחים משכורת ממוצעת למדי. אני לא מתלוננת חלילה, אבל לדעתי המציאות הישראלית היא קשה מאוד ולא מאפשרת להורים עם הכנסות כמו שלנו לחסוך עבור הילדים. עם כל הכבוד, אני עסוקה כל חודש מחדש בניסיונות לצמצם את המינוס".
בתיה אינה היחידה. במציאות הישראלית רבים מתקשים לסגור את המינוס וגם לחסוך לפנסיה או לטובת עתיד הילדים. מה עושים? עושים! כך לפחות מאמין אלון גל, מנכ"ל תות תקשורת והמאמן הלאומי בתוכנית הטלוויזיה "משפחה חורגת". "בניגוד לשאר המדינות המפותחות, אזרחי מדינת ישראל לוקים בחסר בכל הקשור לחיסכון. אחוז החיסכון המופרש הוא מהקטנים בעולם", מעריך גל.
יש לך הסבר לזה?
"חיסכון דורש ארגון, משמעת עצמית וסדר – כל התכונות שלא נתפסות כתכונות אופייניות לישראלי המצוי. הישראלים מתהדרים באינטואיציה חריפה וביצירתיות, אבל לא בפעולות המעמתות אותם עם המציאות, עם ההרגלים הרעים, עם האוטומט. ישראלים רבים חיים כאן ועכשיו, אנשי אד-הוק שלא דואגים לעתיד, ורבים אחרים מסתמכים על מדינת רווחה שכבר לא באמת קיימת".
ומה תגיד למי שטוען שבמציאות הישראלית אי אפשר לחסוך?
"מדינת ישראל היא אכן מדינה קשה למחיה. יוקר המחיה הוא מהגבוהים בעולם אבל עדיין בשורה התחתונה חיסכון הוא עניין של סדרי עדיפויות, לא עניין של רגש. רוב המשפחות הישראליות, ואני לא מדבר על משפחות נתמכות סעד אלא על משפחות רגילות, לוקות בחסר בכל הקשור בארגון ובקבלת החלטות ומחויבות למטרות ארוכות טווח. אחת הבעיות המשמעותיות של משפחות אלה היא קנייה אמוציונלית – קנייה לא מתוכננת כמו 'מגפיים שפשוט הייתי חייבת לקנות'. על מנת לחסוך חייבים, בראש ובראשונה, לנהל אורח חיים בהתאם לתקציב ולצערי יותר מ-95 אחוזים ממשקי הבית בישראל לא מתנהלים בצורה הזו".
אולי כי זה באמת לא אפשרי?
"זה אפשרי, זה רק מאוד קשה וזה דורש תעצומות נפש בדיוק כמו בשאר תחומי החיים. זה לא פשוט לשמור על כושר, על תזונה נכונה או על תקציב מאוזן. המחיר שמשלמים הוא בטווח הקצר והמיידי וחשוב להבין שמשפחות צריכות להיות מוכנות לשלם את המחיר, כלומר – לא להחליף את הטלפון לדור החדש אלא להסתפק בקיים, להסתפק בחופשה בארץ ולא בחו"ל, לקנות ציוד משומש לתינוק שנולד ולא להוציא אלפי שקלים על ציוד ראשוני שאפשר לקבל, לא לקנות לילד ילקוט בית ספר ממותג שעולה פי 2 מילקוט דומה לו, להפסיק לעשן, ודוגמאות רבות נוספות שהמשותף להן הוא הצורך במשמעת עצמית".
בהנחה שמנהלים אורח חיים בהתאם לתקציב, איזה אחוז יש להפנות לחיסכון?
"מקובל בעולם להפנות 10-15 אחוזים מההכנסה נטו לחיסכון. לדוגמה, משק בית ממוצע עם הכנסה של 13,000 שקלים בחודש צריך לחסוך כ-1,300 שקלים".
אילוסטרציה: GettyImages
לחסוך מעט בכל חודש
אם הסכמתם עם הדברים של גל והחלטתם לחסוך, יוסי אש, יו"ר איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל מציע לכם להתכונן: "על ההורים להחליט מראש מה הם רוצים להעניק לילדיהם ולהיערך לכך בהתאם. הורים אינם חייבים לממן את כל האירועים עתירי התקציב בחייו הבוגרים של הילד, ואפשר להחליט שאנו עוזרים לילד בהשכלה גבוהה אך דירה הוא כבר יקנה לבד.
בכל מקרה חשוב לזכור שחיסכון לאירועים עתירי תקציב אי אפשר לתכנן מהתקציב השוטף מכיוון שמדובר על סכומים של אלפי שקלים. לימודים לתואר ראשון לדוגמה, עלותם כיום היא כ-30,000 שקלים עבור שכר לימוד בלבד באוניברסיטאות. במכללות פעמים רבות הסכומים גבוהים הרבה יותר. אם אנו מעוניינים לעזור לסטודנט שעלות המחיה החודשית שלו נעה בין 2,000 ל-3,000 שקלים ולהעניק לו גם קצבה של 500 שקלים בחודש הרי שיש לחסוך סכומים כאלה לאורך שנים רבות".
אש רואה יתרונות נוספים בחיסכון למשך שנים רבות. האחד, היכולת לחסוך סכום נמוך יחסית בכל חודש, והשני – ריבית גבוהה: "חיסכון ארוך שנים יכול לעזור להורים לממן לילדים חלק מהסכומים הנדרשים. אפשר לרתום את הריבית שהבנק מעניק על חסכונות ארוך טווח, בדיוק הפוך ממשכנתא, ולעתים אף להכפיל את הסכומים".
מתי מומלץ להתחיל לחסוך?
"אם אפשר מההתחלה, מה טוב. אם לא – ניתן להתחיל לחסוך לילדים מגיל ארבע. בגיל זה בו הילדים כבר הולכים לגן חובה וההוצאות יורדות באופן דרסטי. כבר אין גנים פרטיים, מטפלת או טיטולים וניתן להתחיל לחסוך. החיסכון לילדים חייב להתקיים לפני מסעדות, בילויים או מתנות לקרובי משפחה. קודם כל להסדיר את זה בהוראת קבע ולהבין שזוהי הוצאה קשיחה שאי אפשר לשחק בה, בדיוק כמו המשכנתא של הבית".
כמה לחסוך כל חודש?
"תלוי במשפחה וביעדים שהציבה לעצמה. מקובל לחסוך בין 300-500 שקלים עבור כל ילד בכל חודש".
אילוסטרציה: GettyImages
חיסכון הוא ערך חשוב
"לחיסכון עצמו, מעבר לביטחון הכלכלי שהוא מספק לילדים ולנו, יש ערכים נוספים. הסכום החודשי אינו חשוב, ערך החיסכון והכוונה הם חשובים יותר", מאמין חיים עמית, פסיכולוג חינוכי ומחבר הספרים "הורים כבני אדם" (ספריית פועלים) ו"הורים כמנהיגים" (הוצאת מודן). "נראה לי כי הדבר המשמעותי ביותר בחיסכון הוא חשיבות הדוגמה האישית שהורים נותנים לילדיהם", מסביר עמית. "חיסכון הוא ערך שהורים מנסים לחנך את ילדיהם לפיו אך חשוב לזכור כי זהו ערך מאוד קשה, והוא מצריך יכולת לדחות סיפוקים ולהתאפק למען מטרות עתידיות".
עמית מדגיש כי הורים חייבים למנף את החיסכון על ידי מתן הסבר לילדים על התהליך הזה: "חיסכון מחייב דו שיח עם הילד ולא מספיקה ההתנהגות החיובית לכשעצמה. חשוב לומר לילדים שאנו חוסכים עבור מטרה מסוימת, ולשוב להסביר להם איך התהליך מתבצע ומה המשמעות של החיסכון. לא צריך להסביר להם כל סעיף בתקציב המשפחתי אבל כדאי להסביר מהו תקציב משפחתי, מהם סדרי עדיפויות, איך ההורים מכלכלים את דרכם. הכל בהתאם לגיל הילדים, יש כאן כר פורה לחינוך ערכי במידה גבוהה".
בנוסף, עמית מאמין כי לא כדאי לשמר התנהגות כספית סודית. "בעבר האמינו שלא כדאי לדבר עם ילדים על ענייני כספים, זה היה מעין טאבו. אני מאמין שחשוב לשתף את הילדים בהתנהלות הכלכלית וללמד אותם לחסוך", הוא מספר.
חלי ברק, מחברת הספר "כשהילדים יוצאים מהבית" (הוצאת יסוד), מסכימה: "הורים רבים מוצאים עצמם ממולכדים בתפישה שילדים לא צריכים להתעסק בכסף. אצל רוב המשפחות ההורים לא מערבים את ילדיהם במצבם הכספי, לא בילדות ולא בבגרות. הם אינם מסבירים להם את השיקולים בניהול כספי המשפחה ובוודאי לא מביאים לידיעתם מצוקות כלכליות.
אצל משפחות אלה כסף הוא עניין שמדברים עליו בשקט, ש'הילדים לא ישמעו', אומרים בתסכול מעורפל 'עכשיו צריך להצטמצם', או מסבירים 'כסף לא צומח על העצים'. ההורים נבוכים ומרגישים לא בנוח לשתף את הילדים בקשיים ואולי הם מצפים שהילדים יבינו בעצמם ויתחשבו – ציפייה לא רציונלית כמובן שדינה להתנפץ בכעס ובתסכול", אומרת ברק.
מתוך: מגזין להיות משפחה
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה