"הערת שוליים" הוא סרט מעולה. אבל זו אינה הסיבה היחידה שבגללה כדאי לצפות בו. אן פת עם 8 סיבות שישכנעו אתכם לראות את הסרט
צפייה בסרט "הערת שוליים*" היא שיעור מאלף באיך יוצרים קולנוע. כבר מצפייה ראשונה, היה ברור כי יוסף סידר, הבמאי, מכוון להוליווד. בסוף הסרט ידעתי שגם השנה אשאר ערה לצפות בטקס האוסקר, היה ברור שתהיה שם מועמדות ישראלית.
1. כי הוא מועמד לאוסקר
הסרט הישראלי "הערת שוליים" , בבימויו של יוסף סידר, הוא אחד מחמשת המועמדים הסופיים שמתמודדים על פרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. בקטגוריה נמצאים גם הסרטים "באפילה" (פולין), "מר לאזאר" (קנדה), "בולהאד" (בלגיה) ו"פרידה" (איראן).
במידה שנזכה: כדי לדעת על מה כולם מדברים.
במידה שלא: כדי שיהיה לכם בסיס מוצק להגיד ש"כולם אנטישמים".
2. כי הוא סרט טוב
"הערת שוליים" הוא סרט טוב. זה מתחיל מהתסריט שכולל סיפור מהודק ודרמתי על יחסי אב ובן מורכבים, ממשיך במשחק המעולה של שלמה בראבא וליאור אשכנזי בתפקידים הראשיים ובצילום המוקפד והעריכה הזורמת.
מדובר בסרט עם מקצב פנימי, המגיש לצופים את הנופים הכל-כך ישראליים של ירושלים על רקע התככים והאינטריגות של העולם האקדמי. סידר גייס קאסט מרשים של שחקנים (ביניהם עליזה רוזן, אלברט אילוז, עלמה זק, מיכה לבינסון, יובל שרף וג'קי לוי) שנותנים הופעה מהוקצעת ומדויקת, גם אם מדובר בתפקידים קטנים.
במידה שנזכה: סרט מעולה, ברור, הוא אפילו זכה באוסקר.
במידה שלא: ממתי אוסקר הוא תו איכות? זה הכל פוליטיקה.
3. בגלל המשחק של שלמה בראבא
שלמה בראבא משחק בסרט את חוקר התלמוד אליעזר שקולניק. הדמות של שקולניק היא של איש קשה, סגפני ומסוגף, אשר מבלה את רוב זמנו בין כתבים מצהיבים. הוא ספון בחדר העבודה שבביתו, ספק נהנה ספק סובל מבדידות מזהרת ומחכה שהאקדמיה תכיר בהישגיו.
במידה שנזכה: יאצק מגיע להוליווד.
במידה שלא: גם "חתונה מאוחרת" לא זכה, העיקר הכוונה (זה הזמן לאיחוד בין מושונוב לבראבא).
4. כי יובל שרף נסעה לקאן
יובל שרף משחקת בסרט את נועה, עיתונאית ב"הארץ" שבאה לביתו של פרופסור שקולניק לראיין אותו. שרף היפה מגלמת בחינניות את הדמות, ועל אף שמדובר בתפקיד קטן יחסית הוא זיכה אותה באפשרות החלומית לצעוד בשמלה מפוארת על השטיחים האדומים בפסטיבל קאן. הלוואי עלינו!
במידה שנזכה: ינופפו על השטיחים סידר, בראבא ואשכנזי. שרף נשארת הפעם בארץ.
במידה שלא: ההישג בקאן הוא בהחלט מכובד ויובל שרף לא תצטרך להטריד את עצמה בזוטות.
.jpg)
יובל שרף (מימין) לצד יוסף סידר (במרכז) וליאור אשכנזי בפסטיבל קאן. צילום מסך מיוטיוב
5. כי הוא סרט הוליוודי
"הערת שוליים" הוא סרט שמכוון גבוה. הקצב שלו הוא הוליוודי וכך גם הצילום והעריכה. סידר צובע את הסרט בגוונים עזים של צבעי יסוד חזקים, משתמש באלמנטים גרפיים ובאפקטים שונים הגורמים לצופה לשקוע בעלילה, להזדהות עם הגיבורים, להיסחף עם הסיפור.
נכון שהגיבורים עוסקים במקצוע שאינו סקסי, ועובדים כפרופסורים לתלמוד באוניברסיטה העברית, אך אל תתנו לזה להטעות אתכם. הסרט עוסק ביחסים הסבוכים שבין אב ובנו, בפער הבין דורי, במתח שבין קרובי משפחה מדרגה ראשונה שנמצאים באותו המקצוע. ודרמה משפחתית – זה כבר נושא אוניברסאלי שסרטים רבים עוסקים בו.
במידה שנזכה: גם אנחנו יכולים.
במידה שלא: ברור. לא ציפינו שהאמריקאים יידעו להעריך קולנוע משובח.
לצפייה בקטע מהסרט:
6. בגלל המשפחה
בטור אישי ונוגע ללב כתבה ורד קלנר, אשתו של יוסף סידר, את כל מה שכוללים החיים לצד מי שמשוגע על קולנוע. היא חשפה את מאחורי הקלעים של המשפחה, את הקרביים של הנפש, את העליות החדות והירידות המהירות שטומן בחובו העיסוק בקולנוע. את ההקרבה שדורשת יצירת סרט, את התשוקה, את היכולת של היוצר להתעלם (במקרה הרע) ולהתמודד (במקרה הטוב) עם כל המכשולים שבדרך. את אש העשייה שלא דועכת. את האהבה העצומה.
במידה שנזכה: זאת ההוכחה שצריך ללכת עם הלב, למרות הקשיים ובגלל האהבה.
במידה שלא: זאת ההוכחה שצריך ללמוד מחשבים ולמצוא עבודה נוחה באמדוקס/אינטל/שקר כלשהו.
7. כי ננצח את האיראנים
כמה אפשר לדבר על אירן בהקשר הביטחוני: יש להם פצצה גרעינית, תהיה להם פצצה גרעינית, הטילים שלהם מסוגלים להגיע עד תל אביב, עד באר שבע, עד הכור הגרעיני בדימונה. על פי פרסומים זרים ישראל אחראית לחיסול המדענים האיראנים, על פי פרסומים אחרים אירן אחראית לפיגועים המשולבים בטבילסי ובתאילנד. כל הדיבורים האלה על יחסי אירן-ישראל מתחילים להיות מסוכנים. זה אפילו עלול לייצר להבעיר את האזור.
אז עוברים לזירה אחרת: קולנוע. הכי שווה לנצח תרבותית.
במידה שנזכה: ניצחנו את אירן עם סרט ישראלי על פילולוג חוקר תלמוד. אח, השמחה לאיד!
במידה שלא: תכלס, הם אנטישמיים!
8. כי זה ילכד את העם
בימים אלה כשלא חם מדי ולא קר מהרגיל, כשאין שלג לדווח עליו, כשבחרמון לא קורה שום דבר מיוחד, כשבית המשפט אסר על עובדי הרכבת לשבות וכשהעולם מתעניין (אם אפשר לקרוא לזה ככה) בטבח בחומס ולא ביחסי פלשתין – ישראל – צריך משהו שיאחד את העם. מאז הזכייה האחרונה בפרס נובל לא היה לנו הישג אישי שנוכל לנכס כהישג קולקטיבי.
זכייה של סרט ישראלי באוסקר תאחד את כולנו. בטוח!
במידה שלא: העיקר ההשתתפות.
*אנשים שמאמינים שנזכה באוסקר
הסרט הערת שוליים מציג בסינמה סיטי