למה הוא לא נרגע?

"כבר כשהוא היה בן שמונה חודשים ידעתי שהוא סובל מבעיית קשב וריכוז. הייתי אמא צעירה והוא היה בן בכור, ואנשים ששיתפתי בסוד העניין לעגו לי, אבל אני הרגשתי שמשהו לא בסדר", נזכרת דגנית (השם המלא שמור במערכת), אמא של תמיר, כיום בן עשר, שאובחן לפני שלוש שנים כסובל מבעיות קשב וריכוז.

הורים רבים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז מספרים סיפור דומה. למרות שאנשי מקצוע טוענים שלא ניתן לאבחן את הבעיה לפני גן חובה, הם כבר מרגישים שהיא היתה שם מגיל צעיר מאוד.

"קשה לדבר על בעיות קשב וריכוז אצל פעוטות, כי המקור לתופעות אלה הוא נוירולוגי, באונה הקדמית", מסבירה ד"ר קרול גולדפוס, ראש מרכז אדם לחקר כישורי שפה ורב לשוניות של מכללת לוינסקי לחינוך.

"אצל פעוטות האזור הזה במוח עדיין לא מפותח דיו כדי שאפשר יהיה לקבוע שישנה בעיה. זו הסיבה שלא מאבחנים לקויות קשב אצל ילדים לפני גיל ארבע או חמש".

ד"ר רונית פלוטניק, פסיכולוגית חינוכית התפתחותית, מנהלת המסלול להכשרה בטיפול בהפרעות קשב וריכוז במכון ת.ל.מ, מרצה בכירה במרכז לפיתוח מקצועי בסמינר הקיבוצים ומחברת הספר "לגדול אחרת" (הוצאת יסוד), טוענת: "נכון שאף גורם מקצועי לא ייתן אבחנה של בעיית קשב וריכוז לפעוט, אבל הורים רבים מרגישים שהיא קיימת כבר מהינקות, ולכן פסיכולוגים היום מתייחסים ברצינות לבעיה כשהורה מעלה אותה, גם ללא אבחון רשמי".

איך מתבטאת הלקות אצל פעוטות?

"לא כל הפעוטות בעלי בעיות קשב וריכוז יתנהגו באותו אופן. ישנם פעוטות שהם אכן סוערים, וכבר מהיותם תינוקות בני שלושה-ארבעה חודשים ההורים כל הזמן שואלים 'למה הם לא נרגעים?'.

"שום תנוחה אינה נוחה להם, לעיתים יש גם רגישות תחושתית ואז יש קושי במקלחת, בגזירת ציפורניים, בסירוק. קבוצה אחרת של מאפיינים היא דווקא אצל פעוטות שהיו בינקותם שקטים מאוד.

"הם מכונים 'מתחממים לאט'. הם נחשבים לתינוקות מאוד נוחים, עד שבגיל שנה ההורים שמים לב שהם עוד לא זוחלים. לעיתים מתלווים לזה גם מאפיינים רפואיים, כמו אסתמה של העור או דלקות אוזניים, קושי להסתגל למזונות בעלי מרקמים מסוימים.

"מאפיינים נוספים הם איחור בהתפתחות אבני דרך תנועתיות או איחור בהתפתחות השפה. אצל ילדים כאלה יכול להיות שהזחילה תהיה שונה או שבמעבר לעמידה המנח יהיה מוזר".

האם אין סיכון בהתייחסות לבעיה כבר אצל פעוטות?

"תלוי איך מתייחסים לבעיה. הכוונה היא לא לתת כותרת של 'בעיה', אלא להתחיל להקטין נזקים שעלולים להתפתח בעתיד מתוך הורות מודעת, כך שלמרות הקושי להרגיע את התינוקות הללו, כדאי להתאמץ למצוא תנוחה שמתאימה להם יותר, או שאם ישנו קושי להתקלח – להתארגן לזמן רחצה ארוך יותר.

"במקרה שיש בעיה ספציפית במוטוריקה גסה, בדיבור, בהרגלי שינה – לא לוותר ולטפל בבעיה בעזרת איש מקצוע מתאים, כמו פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת או פסיכולוג התפתחותי".

ד"ר גולדפוס מסכימה: "בהחלט כבר אצל פעוטות יש מה לעשות כדי להקטין את חומרת הבעיה, אם תתפתח כזו בעתיד. המוח שלנו מכוון להשיג הנאה. הדימוי העצמי מתחיל להתפתח כבר בגיל הרך, והפעוטות רוצים להצליח ולקבל מחמאות. כאשר משבחים את הפעוט הוא מרגיש תחושה של הנאה. אם כל הזמן אומרים לפעוט 'אסור!' ונוזפים בו, הדימוי העצמי שלו נפגע. יש מקרים שבהם צריך להציב לו כללים ברורים ולאסור עליו התנהגויות מסוימות, אבל צריך להוריד למינימום את המצבים שבהם הוא עלול להיכשל".

מה כדאי לעשות?

ד"ר גולדפוס: "חשוב לדאוג שתהיה לפעוטות סביבה מתאימה לפעילויות מוטוריות ושיהיו להם גם הרבה הזדמנויות להיות בסביבה הזו כדי שיוכלו להתנסות באתגרים וללמוד איך להתמודד עם בעיות. כאשר משחקים עם הפעוטות במשחקים שמותאמים להם, הם מקבלים יותר הזדמנויות להצליח ולפתח את היכולת לארגן, לתכנן ולהתמודד עם קשיים. פעולות אלה הן שנפגעות בעיקר אצל ילדים עם בעיות קשב וריכוז. כדאי לשחק איתם במשחקים שבהם מתחילים משימה ומסיימים אותה ולא קופצים מפעילות לפעילות, כדי לשדר להם שחשוב לסיים מה שמתחילים. חשוב לתת לפעוטות מסגרת עם גבולות ברורים. כאשר ברור להם מה מצופה מהם, הדימוי העצמי שלהם גבוה יותר".

כדאי לשחק איתם במשחקי משימה מההתחלה ועד הסוף. אילוסטרציה: Photos to go

ד"ר פלוטניק: "אחת הבעיות המרכזיות אצל פעוטות אלה היא שזיכרון העבודה שלהם – הזיכרון שמאפשר לנו לעשות עיבודים למידע שאנחנו מאחסנים בזיכרון הקצר – הוא חלש. אם תשתמשו רק בהוראות מילוליות, הם לא יזכרו מה היה עליהם לעשות. הפנייה צריכה להיות לכל החושים. למשל, אם הפעוט צריך לעזוב משחק כדי להיכנס למקלחת, לא מספיק להגיד לו 'לך לאמבטיה' – צריך ליצור חיץ בינו לבין החפץ, כמו להניח את היד על הצעצוע ולהסביר שהולכים להתקלח.

"נקודה אחרת היא שהרבה פעמים הפעוט נחשב ל'משבית שמחות', כי באירועים משפחתיים הוא מתקשה לשלוט בעצמו. כאן להורים תפקיד חשוב בעזרה לפעוט. צריך לתכנן את הפעילות כך שיהיו הרבה הפסקות באמצע שבהן הפעוט ייצא להתאוורר ואז יחזור אליה. חלק מההתמודדות של ההורים הוא הידיעה שלהם שיש בעיה והמודעות לאופייה. כאשר הורים יודעים שיש בעיה, הם יכולים להסביר אותה לסביבה ולבקש עזרה ממוקדת".

וכאשר כל העצות לא עוזרות וההתמודדות היומיומית קשה מאוד, ד"ר פלוטניק ממליצה להתייעץ עם פסיכולוג: "אצל פעוטות לפעמים הפתרון הוא טיפול דיאדי שבו גם הילד וגם ההורה נמצאים בקליניקה, כך שאיש המקצוע יכול לראות את האינטראקציה ביניהם".

ד"ר רונית פלוטניק מציינת כי מחקרים מראים שהמזג של התינוק יכול לנבא לקויות למידה – קשב וריכוז. אלה יהיו לרוב "תינוקות קשי מזג" או "תינוקות שמתחממים לאט".

• תינוקות נוחי מזג: התינוק של השכנה. הוא מעורר קנאה אצל הורים לתינוקות אחרים, משום שכל מהלך הסתגלותו לחיים מחוץ לרחם הוא נעים ונוח.

• תינוקות שמתחממים לאט: תינוקות רגועים מאוד, מלאכים ממש. אבל בתום שנת חייהם הראשונה, כאשר הם עדיין לא זוחלים, ההורים מבינים שלשקט הזה יש מחיר, כי ההתפתחות שלהם איטית יותר.

• תינוקות קשי מזג: תינוקות סוערים, חסרי שקט, שישנה חוסר סדירות בשגרת היומיום שלהם, למשל בנושא האכילה.