ללכת עד הסוף

בפרק האחרון של היומן תשמחו לדעת שהטיפול הצליח והמטופלת חיה, נושמת, קיימת ו... בועטת. יומן טיפול - חלק אחרון
בפגישה הקודמת, שרון ואני התקרבנו מאוד נפשית ופיזית.
ליאת המטפלת המינית של שרון, סיכמה איתה שבפעם הבאה נוכל להגיע לעירום. "שרון מוטרדת מנושא הנשיקה" הדריכה אותי ליאת. "היא מעולם לא התנשקה עם אף אחד, וכמו ביתר התחומים, גם כאן היא פוחדת לטעות, ולכן היא אפילו לא מנסה".
סיכמנו שאתאים את ההתקדמות לרמת החרדה של שרון.
בפגישתנו הפתיעה אותי שרון במשהו שהביאה בשקית. החששות ניכרו בפניה, אך היא שמרה על מצב רוח טוב, התקרבה אליי והתחבקנו. הטקס הקבוע שלנו בפתיחת הפגישה היה הפעם קצר יותר. שרון החלה להתפשט ונשארה בתחתוניה. הופתעתי מכך שהיא נקטה לראשונה ביוזמה. שרון התקרבה אלי וחייכה ולפני שהספקתי לקחת נשימה התקרבה אליי, הצמידה את שפתיה לשלי ונישקה אותי בפה סגור כילדה. מתוך רפלקס התחלתי לנשק אותה כמו שאני אוהב. דחיתי כל מחשבה שעלתה לי ברגעים האלה, לא רציתי להחמיץ אף זיק של תחושה. כל הריכוז שלי, כולי – הייתי שם. בנקודת המגע של שפתינו. לרגע שכחתי שאני בקליניקה… עם מטופלת.
קופצים למים
עמדנו חבוקים, קרובים. שרון הרגישה את הזקפה שהתפתחה אצלי מתחת לבגדים. זה לא הפריע לה ולא איים עליה כבעבר. היא לקחה נשימה עמוקה ואמרה. "החלטתי שהיום אני זורקת את עצמי למים".
ניסיתי להסוות את המבוכה וההפתעה שלי. אך הרגש היה חזק.
"הפתעת אותי!" אמרתי. "אני בטח מה-זה-כישלון-בנשיקות", השיבה שרון. "את מדהימה ונהניתי מכל שניה", אמרתי.
"אבוד לי, כבר אמרתי שאני זורקת את עצמי למים היום, לא? אז נראה לי שזה כולל גם הצעות מהסוג הזה", השיבה. לשנינו היה קשה לנתק את השפתיים זה מזו. התנשקנו ללא הפסק מתחת לזרם המים הנעימים. כמעט ושכחתי שזו לה הפעם הראשונה בעירום מול גבר.
כשיצאנו מהמקלחת וכל אחד מאיתנו ניגב את עצמו, שמתי לב ששרון ממש משתדלת לא להביט בגוף שלי אלא רק בעיניי. ומיד מסיטה את המבט.
"איך מרגיש לך לראות אותי ללא בגדים?" שאלתי.
"תמיד אהבתי להתבונן בגוף העירום של פסלים במוזיאונים, אני במיוחד אוהבת את פסל דוד. וכאן זה אחר… חי… זז כזה. אני צריכה להתרגל". "הביטי בי, זה בסדר, אני מרגיש נוח מולך וזה לא מביך אותי", עודדתי אותה. היא הסמיקה וחייכה.
"עכשיו תעצום עיניים ותשכב על הבטן", ספק אמרה ספק פקדה עליי. עשיתי כמו שביקשה. למרות שלא היה לי קל עם זה – התמסרתי. הרפיתי. רעש של שקית ניילון התערבב עם צלילי המוזיקה שהתנגנה ברקע.
צמרמורת חמימה ונעימה התפשטה לי בגוף הרגשתי את מגע הידיים החלקלק של שרון, מלטפות ומעסות את הגב שלי בשמן עיסוי. היא עברה עם ידיה על כל סנטימטר בגופי, עלתה לעורף וירדה לכפות הרגלים, ובדרך נתנה אהבה לכל פיסת עור חשוף. המגע שלה היה מדהים, נהניתי מכל שניה.
"תודה לךָ שאתה נותן לי להתאמן עליךָ בכל פעם מחדש". אמרה.
"תודה לָךְ שאת מפנקת אותי כך באמצע החיים", השבתי. עברתי לישיבה התקרבנו והתחבקנו ארוכות.
"תודה שזה היית אתה!"
בששת הפגישות הבאות שלי עם שרון עבדנו על התקשורת במיטה ועל החוויה האירוטית.
קיימנו יחסי מין, ושרון הצליחה לחוות אורגזמה. בהתחלה עם עצמה באוננות ובהמשך איתי. עבדנו על תהליך הפרידה וסגרנו מעגל ב"תולעת-ספרים", בית הקפה שבו נפגשנו לראשונה לפני כחמישה חודשים.
"תודה שזה היית אתה!" – הייתה שורת הסיום במכתב הפרידה ששרון הקדישה לי.
"שרון עדיין מעבדת את הפרידה שלכם. היא התקדמה שנות אור". אמרה ליאת בפגישת הסיכום שלנו לפני כחודש. "לאט לאט היא מתחילה להפנים את השינויים שחלו בה והקשר עם אחיה עלה מדרגה.
טיפול מיני אמנם עוסק במין ומיניות, אך כמו בחיים – התכנים העולים קשורים לכל האספקטים של החיים. ברוב המקרים הבעייה הזוגית/מינית אצל המטופל היא רק הסימפטום או התוצר של גורמים רבים כגון חוסר אמון באנשים, חוסר ביטחון, ניתוק מהרגשות, פחדים, חרדות ובדידות.
דרך המפגשים השבועיים עם ליאת המטפלת המינית ואיתי, למדה שרון לתת אמון באנשים, התגברה על חרדות, למדה את חשיבותו של המגע הפיזי ולמדה ליהנות ממנו. היא גם למדה מיומנויות תקשורת: בין-אישית, בין-מינית וזוגית.
בשבוע שעבר סיפרה לי ליאת ששרון שינתה מקום עבודה, הכירה מישהו, שהם מאוהבים עד מעל לראש ושהיא מאושרת מהזוגיות שהם בונים ומיחסי המין שלהם. לא יכולתי לבקש יותר מזה. זו תמצית האושר שלי. לקחת חלק במסע החיים של אישה. ולהיות שותף בתהליך ההתפתחות והגדילה שלה.
יומנו של סרוגייט – לחלק הקודם >>
דניאל הוא סרוגייט בצוות המרפאה של ד"ר רונית אלוני, תל-אביב. השמות בדויים ופרטים מזהים טושטשו, לצורך שמירה על כללי האתיקה הטיפולית.