ליתר ביטחון

"אל תעזוב לי את היד!", אני מבקשת מהזאטוט כשאנו יורדים במדרגות. אך הוא בשלו, "רוצה לבד"; "תיזהר כשאתה עולה על המגלשה", אני מתריעה וממשיכה לעקוב בדאגה, בשעה שהוא כל כולו עסוק בחוויה. ואני, כטיפוס דאגן עד חרדתי, מתקשה לשחרר וממהרת להושיט לו יד ולגונן עליו מפני המרחב הגדול והמאיים שבחוץ.

"המרחב הפתוח עלול להיות מסוכן עבור הפעוט, לכן עם היציאה החוצה למקומות כמו קניון, מגרש משחקים ואף במרחב הבית המשותף, יש לאמץ שגרת בטיחות, כדי לאפשר לפעוט חופש פעולה עד כמה שניתן", מסבירה פזית רון, יועצת לבטיחות ילדים ומבעלות חברת לגדול בטוח – ייעוץ והדרכה לבטיחות ילדים.

בבניין שלנו

עם חציית מפתן הבית יש להקפיד על כללי זהירות במבואה המשותפת של הבניין, הכוללת מעליות, חדר מדרגות, חניה, מתקן אופניים ומקומות נוספים.

מעלית: "יש לעמוד במרחק מדלת המעלית כשממתינים לה או כשיוצאים ממנה, למקרה שהדלת תיפתח רק עם פיר המעלית", מסבירה רון. "בנוסף, כשהפעוט נכנס למעלית או יוצא ממנה יחד איתנו, יש לשים לב שלא נתפסים חלקי בגדים, שיער או כפכפים".

במקביל לאימוץ כללי זהירות, יש להתחיל בהנחלת כללי בטיחות פשוטים כבר בגיל זה, במטרה לסייע לפעוט להתנהל בטוח יותר בסביבתו היומיומית. "כשאנו יורדים עם הפעוט במעלית, יש להסביר לו שאסור לעצור את דלת המעלית בגוף ולהכניס למשל יד או רגל. אם המעלית נסגרת, יש ללחוץ על כפתור כדי לפתוח אותה שוב", היא מסבירה.

מדרגות: גם בירידה ובעלייה במדרגות יש לאמץ כללי התנהגות בטיחותיים. "יש להחזיק את היד של הפעוט במדרגות ולהרחיק אותו מהצד של הפיר. גם כאן יש ללמד אותו כיצד להתנהל נכון – לרדת ולעלות ליד הקיר, וגם ללמד אותו שאסור לדחוף במדרגות", מוסיפה רון.

עו"ד סמי ישראל, היועץ המשפטי של האגודה לתרבות הדיור, מציין כי לא מעט הורים נוהגים להוריד את הפעוט באופן לא תקין במדרגות – כאשר הוא יושב בעגלה, במקום לאחוז בו ביד אחת וביד השנייה להוריד את העגלה. בנוסף, חשוב לדעת כי על פי התקן, מדרגות צריכות להיות בגובה אחיד ולא משתנה עם מספר מדרגות מסוים.

לדוגמה, חל איסור להתקין מדרגה אחת או שתיים, והמינימום המותר הוא שלוש מדרגות. באשר למעקות בחדר המדרגות, חשוב שהם יהיו בגובה תקין וששלבי המעקה יהיו אנכיים ולא אופקיים.גם הרצפה בחדר המדרגות צריכה להיות בטיחותית ומרוצפת באריחים מחוספסים למניעת החלקה".

חשמל: ארון החשמל של הבניין צריך להיות סגור ונעול, ואם מתגי החשמל שבורים יש להחליפם מחשש שהפעוט ידחוף לשם אצבע ויתחשמל.
גג ופתחים: בבתים שבהם יש פתח כניסה לגג המשותף יש לוודא שהכניסה סגורה, לצד אי נגישות הכניסה למקלטים. באשר ללובי, יש לוודא כי דלתות הבניין, כולל דלת הכניסה, לא יהיו מזכוכית שבירה.

חניה: להליכה במגרש החניה, יש להתייחס כאל חציית כביש. "יש לתת לפעוט יד תוך הסבר במילים על כך שחניה היא מקום שחונות בו מכוניות, העלול להיות מסוכן", מסבירה רון.

אחסון: יש מפגעים שלא תמיד קופצים לעין, אך טומנים בחובם סכנה. למשל, הפיכת חדר המדרגות של הבית המשותף למקום אחסון לחומרים וכלים, כמו: חומרי ניקוי והדברה, סולמות ואף אופניים. "די בכך שהפעוט משחק לרגע באופניים שאינם קשורים שעלולים לפתע ליפול עליו ולגרום לאסון", מזהירה רון.

חשוב לגלות ערנות לגבי מצב המבואה המשותפת, ואם שכנים נוהגים להשאיר חפצים במקומות אלה, יש להעיר על כך עד שהנושא יטופל. "בסופו של דבר, כהורים עלינו לקחת אחריות על הסביבה הקרובה של הילדים שלנו", מדגישה רון.

בעלי חיים: בבתים משותפים, אפילו מפגש עם בעל חיים עלול להיות מסוכן. עו"ד ישראל: "פעוטות בדרך כלל פוחדים מבעלי חיים. יש בעלי כלבים שנוהגים לשחרר את הכלב עם הכניסה למבואת הבניין, והפעוט המפוחד בזמן מנוסה עלול למעוד ולהיפצע. מי שמגדל בעל חיים בבית משותף חייב להבין שהוא צריך להיות קשור גם במבואה המשותפת".

כשאתם עם הילד בקניון חשוב לתת לו יד צילום: ingimage

יוצאים מהבית

אחרי שיצאנו בשלום מבניין המגורים, נמשיך לנהוג בזהירות המתאימה במרחב הציבורי שאליו מועדות פנינו.

מדרגות נעות: בעלייה ובירידה במדרגות נעות בקניון יש להיזהר במיוחד עם פעוטות. "חשוב שהפעוט יהיה לבוש בבגדים נוחים ולא בבגדים נשרכים או בכפכפים", מסבירה רון. "יש להדריך את הפעוט להסתכל קדימה, ובמקביל חשוב שההורים יידעו היכן כפתור עצירת החירום של המדרגות הנעות במידת הצורך".

עגלת קניות: עגלת הקניות בסופר עלולה להתהפך. חשוב לוודא כי העגלה יציבה לאורך כל הזמן, וכי הפעוט אינו מטפס עליה מבחוץ או מבפנים.

גן השעשועים: כל מגרשי המשחקים חייבים לעמוד בתקן הישראלי, כאשר האחריות להצבת המתקנים ולתחזוקתם חלה על פי החוק על בעל המקום – הרשות המקומית בגני שעשועים ציבוריים, ובעל השטח בגן שעשועים פרטי. בנוסף, על כל מתקן אמור להיות מצוין הגיל שאליו הוא מיועד.

רון מייעצת להורים שלא להסתפק בגיל המצוין על המתקן ולערוך סקירה חזותית של גן השעשועים: "חשוב שנבדוק כמה נקודות חשובות: האם יש פתחי יציאה מהגן, האם המתקנים שלמים, תקינים ויציבים, האם יש משטח סופג זעזועים כמו חול או גומי, ואם יש ליקוי כלשהו – יש לדווח לרשות המקומית, שעל פי חוק מחויבת בתחזוקה של הגן.

בנוסף, חשוב שתהיה השגחה הורית פעילה בזמן השהות בגן שעשועים, לצד הדרכת הפעוט לשחק בצורה בטוחה: לא לדחוף, לא לעלות למתקן שיש עליו כבר הרבה ילדים, ועוד. וכמובן, להגיע בלבוש נוח".

בין זהירות לסקרנות

לנוכח הסכנות הפוטנציאליות המצויות במרחב הציבורי, עולה השאלה איך לנהוג עם הפעוט כך שמחד נספק לו הגנה, ומאידך לא נפגום בסקרנותו הטבעית לחקור את המרחב. שרה אדלשטיין, M.A פסיכותרפיסטית, מטפלת בתנועה ובהבעה, מסבירה כי על ההורה לאפשר לפעוט להתנסות ולחוות את המרחב באמצעות התנסויות אישיות, העונות על צורך התפתחותי פסיכולוגי חשוב של עצמאות ונפרדות. "על ההורה להיות 'עוגן מלווה' עבור הפעוט ולאפשר לו לגלות את המרחב, גם אם לעיתים בדרך לגילוי יהיו התנסויות כושלות", היא מסבירה.

מה שבטוח איך להתנהל נכון במרחב הפתוח * משנה זהירות: ביציאה עם הפעוט למקומות העלולים להיות מסוכנים יש לאמץ כללי זהירות. לדוגמה, יש להתייחס לחניה כאל חציית כביש ולא לאפשר לו לנוע בחופשיות, גם אם מדובר במרחק קצר. * תיווך הורי: חשוב ללוות בהסבר את ההגבלה המוטלת על הפעוט במרחב. למשל, לתת לו יד בחניית הבניין, ולהסביר כי מקום שחונות בו מכוניות הוא מסוכן. * איזון בין גוננות לעצמאות: גם במרחב הציבורי על ההורה למצוא את האיזון בין הגנה על הפעוט לבין גילוי הסביבה באמצעות התנסויות אישיות. * ההורה כעוגן מלווה: במקומות ציבוריים כדוגמת גן משחקים על ההורה לשמש כמלווה לפעוט. בנוסף עליו לבדוק כי הסביבה בטוחה, המתקנים שלמים ויציבים, קיים משטח סופג זעזועים וכו'.

"למשל, יש הורים החוששים מהתנסות של הפעוט בירידה ממדרגות, ולכן הם מסייעים לו יתר על המידה. התנהגות זו מחלישה את היכולת המוטורית שלו, פוגמת בגילויי העצמאות שלו, והערך העצמי שלו נגרע. לעומת זאת, הורה שישמש כמלווה של הפעוט, יאפשר לו להתנסות בעלייה במדרגות תוך שהוא מתאים עצמו לקצב העלייה שלו – גם אם זה ייקח יותר זמן, וגם אם הפעוט בניסיונותיו לעיתים ייפול וייחבל – יאפשר לו להכיר את המרחב בצורה נכונה.

הפעוט בדרך זו מתנסה בפעילות מוטורית של שמירה על שיווי משקל, באומדן גובה ובחיזוק שרירי הרגליים. מעבר לכך, הוא חווה את התחושה של 'אני יכול', ועצמאותו – שהיא המפתח לביטחון עצמי ולערך עצמי – מועצמת".

גם באשר לבילוי בגן המשחקים מציינת אדלשטיין, כי פעוט באופן טבעי ירצה להתנסות במגוון המתקנים, לכן אמירה של ההורה כמו "אל תעלה, זה מסוכן" תגרום לו לחוות את העולם כמסוכן: "יש לאפשר לפעוט להתנסות במתקני המשחקים, ואין להיבהל אם הוא נוחת מדי פעם נחיתה 'לא רכה'.

"ההתנסות במגוון המתקנים שבגן חיונית להתפתחותו, והיא מזמנת התנסות רב-חושית המשכללת את היכולות המוטוריות שלו, חושפת אותו למגוון גירויים תחושתיים, מעשירה את היכולת המרחבית ואת המידע שלו על הסביבה".