לירון שמם קוראת לכן להפסיק לשתף פעולה עם תחרות מיס יוניברס

כל כך הרבה היסטוריה נעשתה אמש בטקס מיס יוניברס ה-67 שהתקיים בתאילנד, חבר שופטים שכלל רק שופטות! טרנסג'נדרית  שמתמודדת על התואר הנכסף (מיס ספרד) בדיוק כמו כולם!, מיס אמריקה עם שמלה של המעצבת הישראלית גליה להב ואפילו מתמודדת ישראלית אחת שעלתה למסלול עם חליפת מכנסיים בשלב שמלות הערב!  באמת שורה של צעדים שמעידים שהעולם אכן התקדם קדימה, שהתרחשו בטקס ש…בואו נודה – צריך בעצמו לעבור מהעולם ולהישאר נחלת ההיסטוריה.

המתמודדת הישראלית ניקול רזניקוב עושה היסטוריה במכנסיים של שי שלום

המתמודדת הטרנסג'נדרית מספרד 

זאת תקופה באמת מהפכנית, נשים מרימות את ראשן ויוצאות בגלוי נגד מי שפגע בהן או הטריד אותן, שחקניות הוליוודיות חושפות את החוזים שלהן ודורשות להשוות תנאים לקולגות הזכרים שלהם, נשים מגלות ערבות הדדית ונלחמות יחד כדי לקבוע סטנדרט שוויוני וחדש עבורנו ועבור בנותינו. אין ספק שגם מארגני טקס מיס יוניברס הבינו שהם לא יכולים להתעלם מהגל הזה ששוטף את העולם, עם נשים בחבר השופטים ודוגמנית הפלאס סייז אשלי גרהאם כאחת ממנחות הטקס.

ההחלטה להציב רק נשים בחבר השופטים רחוקה מלהניח את הדעת. בזו אחר זו עלו על המסלול 93 נשים, או יותר נכון: נערות, ממדינות שונות ברחבי הגלובוס, נשים שאין להם אפילו שם בטקס הזה. רק מיס פיליפינים, מיס ישראל, או מיס ונצואלה. זכינו לראות אותן חנוטות בשמלות לא נוחות, או בבגדי ים שבהחלט לא נועדו לרחצה. כבר בתחילת הטקס זכינו לקבל הצצה לתהליך השיפוט בו השופטות הנכבדות שאלו שאלות קשות ונוקבות כמו "מה הופך אותך ליוצאת דופן?", או "איזה אתגרים יש לנשים במדינה ממנה שאת באה?", הו כמה פמיניסטי. רק שבאותו סרטון ממש,  המתמודדות מתבלבלות, לא מצליחות להתבטא באנגלית, מבקשות שניה לקחת אוויר, והכלבות בחבר השיפוט מנערות את הפעמון ואומרות "זמנך עבר מותק".

"נשים שאין להם אפילו שם בטקס הזה. רק: מיס פיליפינים, מיס ישראל, או מיס ונצואלה", הזוכה קתריונה גריי, המתמודדת הפיליפנית | צילום: Gettyimages

כך לא נראית העצמה נשית, בנות יקרות, נערות, כך נראית חגיגה של צביעות וזיוף עטופה בסאטן זרחני ויהלומים מפלסטיק.
זה לא שאני חושבת שנשים שמשתתפות בטקסים האלו עוברות התעללות, הן בסך הכל זכו לטיול של החיים בתאילנד המהממת, קיבלו איפור מוגזם, עיצוב שיער ובטח נוספו להן מלא עוקבים ממדינות משונות לאינסטגרם. אבל בעידן הזה, שבו בין היתר נשים מבקשות שיפסקו להתייחס לאיך שהן נראות, קצת משונה שנשים אחרות מבקשות להישפט על אותו טיקט בדיוק. כאישה שעברה היריון על מסך הטלוויזיה, כמעט שנתיים אחרי, אנשים עדיין ניגשים אלי ברחוב ואומרים לי איזה שמנה הייתי ואיזה יופי שהצלחתי ממש כמעט לחזור לעצמי. הם לא מחמיאים לי על שידור מוצלח, או על ריאיון מרגש שעשיתי. אני מוכנה להתערב שכשאותם אנשים פוגשים ברחוב את רוני דניאל, הם לא מגיבים רק לנראות שלו.

"כמעט שנתיים אחרי ההריון שלי, אנשים עדיין ניגשים אלי ברחוב ואומרים לי איזה שמנה הייתי ואיזה יופי שהצלחתי ממש כמעט לחזור לעצמי", לירון שמם | צילום: רונן פדידה

תבינו נערות יקרות, מיס דרום אפריקה, מיס יפן, מיס ווטאבר, אתן רזות עכשיו, וצעירות, הרעב עוד לא ממש מטריד אתכן, אתן ישנות מספיק ותכלס יש לכן את כל היום והלילה להתעסק רק במראה שלכן. אבל מעבר לפינה, אתן תצטרכו למצוא עבודה, כי אתן הרי פמיניסטיות ולא מעוניינות להיות קישוט של איזה שוגר דאדי. אתן תרצו להפוך לאימהות, וגם השנים, סליחה על הספוילר, לא יטיבו עם המטבוליזם שלכם ובהתאמה עם הבטנונת.  במאבק ההישרדותי שנקרא החיים בעידן הפמיניסטי, יהיה לכן הרבה יותר קשה למצוא זמן ללכת כושר, והאמת, שאתן תרצו שישפטו אתכן בזכות ההישג האחרון בעבודה, בזכות זה שאתן אימהות משקיעות ומהממות, או בזכות זה שאתן מצליחות לשלב את הכל ואפילו לארגן דייט עם הבן זוג בערב. מראה טוב, איפור טוב, גוף חטוב –  אלו לא כישורים לחיים בננות. כשתהיה תחרות מלכת הג'ינוגלים – מבטיחה לכן שאני נרשמת.

אני מבינה נערות צעירות שרוצות להתפרסם, הן צעירות ויפות כולן, ויש להן את כל הזמן שבעולם לישון, להתאמן ולתחזק גוף שמתאים לג'ורנלים. ונכון, עד לא מזמן (זו השנה ה-67 שבה מתקיים הטקס) מיס יוניברס הייתה מקפצה נחמדה לקריירה, נכון לינור אברג'יל, הייתה מיס עולם והיום היא שחקנית ודוגמנית ובעיקר אישה מאוד מוכרת. אבל איזה מקום יש לתחרות כזאת במציאות בת ימינו? מארגני הטקס יכולים להביא טרנסג'נדרית ומגישה שהיא דוגמנית במידות גדולות, אבל כל הפייטים בעולם לא יטשטשו את העובדה שמדובר בתחרות ששופטת נשים רק על בסיס מי יפה ורזה יותר. שיפוט בכלל זה מונח ששייך לבתי משפט ולא למציאות שבה כל אחת מאתנו עושה את הכי טוב שלה, כדי להיות הכי טובה שהיא יכולה: במקום העבודה השוביניסטי, ביחסים המטלטלים עם הוריה, בזוגיות שנחבטת עם השנים, באימהות שמציבה אתגרים חדשים, במאבק להיות מי שאנחנו רוצות להיות ולהגשים את החלומות שלנו. כדי להתקיים במאבק ההישרדותי שנקרא החיים בעידן פמיניסטי, לא רק שאין מקום לשיפוט על בסיס מראה חיצוני, אין מקום לשיפוט בכלל. על כולנו להיות הרבה יותר נדיבות זו לזו, מחזקות, מכילות, מרימות. במקום להגיד זו לזו במפגש ארעי –" יא איך רזית", או "איזו שמלה יפה את לובשת", למצוא דרך אחרת להחמיא, או אולי פשוט לשאול "איזה קושי הצלחת לנצח היום, ואיך אני יכולה להיות חברה ולשמח אותך". אם אנחנו באמת רוצות להצליח בעולם הפטריאכלי הזה, אולי כדאי שנפסיק לשתף פעולה עם תחרויות שטחיות שלפני 67 שנים המציא גבר.

אולי כדאי שנפסיק לשתף פעולה עם תחרויות שטחיות שלפני 67 שנים המציא גבר. המנצחת של תחרות מיס יוניברס קתריונה גריי, המתמודדת הפילפינית | צילום: Gettyimages