לילה לא שקט
שווקים ברוב המקומות בעולם נפתחים בשעת בוקר מוקדמת ונסגרים כבר בשעות הצהריים. בטאיפיי, טייוואן, העולם מתהפך. משה גלעד ממליץ על שני שוקי לילה שכדאי לבקר בהם
האם אני אוכל דברים לא מזוהים? זאת השאלה הראשונה שצריך לשאול את עצמו המבקר בשוקי הלילה של טאיפיי (Taipei), בירת טייוואן. החלק המרכזי בשוקי הלילה האלה, שחמישה מהם פועלים ברחבי העיר הענקית באופן קבוע וסדיר, הם מאות דוכני האוכל. בשוק שילין (Shihlin) בלבד, שוק הלילה המרכזי והגדול ביותר, פועלים 550 דוכני אוכל.
ברבים מהם אין כל קושי. המבקר רואה ומבין מיד מה הוא מזמין. באחרים העניין קצת יותר מסובך. קשה להבחין אם מה שמציעים שם – צלוי על גחלים או מיטגן במחבת רוחשת – זה איברי בשר, ירקות או ביצים. ואם כבר מזהים שזה בשר, קשה להבין באיזה בעל חיים מדובר.
כל זה לא פוגם חלילה בחוויית הביקור. כמויות האנשים, הצבעים, האורות והריחות פנטסטיים, ושוקי הלילה נחשבים כבר מזמן לאחת האטרקציות המרתקות ביותר שיש לעיר שבה חיים יותר משני מיליון וחצי תושבים להציע.
בבוקר עובדים, בערב קונים
ברוב המקומות בעולם השווקים מתנהלים ביום. רבים מהם נפתחים בשעת בוקר מוקדמת ונסגרים כבר בשעות הצהריים. בטאיפיי העולם מתהפך. השווקים נפתחים בסביבות 16:00, הפעילות מגיעה לשיאה ב-23:00-20:00, ובערך ב-2:00 בלילה הדוכנים נסגרים.
"למה אתם פתוחים רק בלילה?", שאלתי את אחת המוכרות בשוק של שילין, רגע לאחר ששילמתי לה על מכשיר מוזר עם גולות מתכת מבהיקות שאמור לעשות מסאז' נעים בגב. היא הביטה בי במבט תוהה ואמרה, "במשך היום הלקוחות שלנו עובדים. אין להם זמן לבוא לקניות. במשך היום גם חם נורא ואנשים לא רוצים להסתובב ברחוב. בלילה הם רעבים, פחות חם, יש להם זמן פנוי וחשק להסתובב". כעבור רגע היא כבר שוחחה עם הלקוח הבא.
בשעה 22:00 הצפיפות בשוק שילין גדולה מאוד. אלפי אנשים משוטטים בין הדוכנים. יש בו חלוקה ברורה וחדה: חלק אחד מהשוק מקורה, ומתנהל בו שוק אוכל צבעוני ענקי עם מאות דוכנים והמוני סועדים. בחלקו האחר, הפתוח, של השוק מוכרים בגדים, נעליים, חגורות, כובעים, טלפונים סלולריים, קמעות נגד מחלות ועוד המון פריטים, רובם זולים מאוד ולא תמיד ברור מה השימוש שיימצא להם.
המוכרים מנומסים להפליא. הם לא מפצירים במבקרים לקנות, לא מושכים חלילה בשרוול, ונוהגים באדיבות ובאיפוק רב גם בשעה שמתמקחים איתם על מחיר הסחורה.
שוק שילין. ללקוחות אין זמן לבוא בשעות היום. צילום: Craig Meakin
סחורה מקומית וארס נחשים
|
|||||
בין היכל הזיכרון לצ'יאנג קאי שק, מנהיג הרפובליקה הסינית לפני השתלטות הקומוניזם, ובין גדת נהר דאנשואי (Danshui) החוצה את העיר, בחלק המערבי של מרכז טאיפיי, יש שני אתרים שכדאי לטרוח ולהרחיק עד אליהם. הכי כדאי לבקר בהם בשעת ערב מוקדמת, כי אז אפשר ליהנות משניהם. האחד הוא מקדש לונגשאן (Longshan).
האתר האחר, הנמצא בהמשך הרחוב שבו ניצב המקדש, הוא שוק הלילה של סמטת הנחש – חואה-שי ג'יה(Huaxi Jie). המאפיינים בשוק הזה דומים מאוד לאלה של שילין, אם כי קל לראות שבסמטת הנחש מוכרים קצת פחות פריטים שמיועדים לתיירים והרבה יותר סחורה מקומית. דוכני האוכל מוארים פחות וצבעוניים פחות, אבל מספר הסועדים בהם גדול אפילו יותר מבשילין.
אף שמכל הדוכנים בולטים דוכני התכשיטים הרבים, האטרקציה המרכזית, שמעניקה את השם לשוק, היא דוכנים שבהם חולבים ארס נחשים להכנת שיקויים שונים ומשונים שאמורים לעזור למגוון בעיות, כמו למשל לכוח הגברא.
משה גלעד – עיתונאי, כותב ב"הארץ". ספרו "מסעות בלי קנה מידה" יצא לאור בהוצאת עם עובד
יש לכם המלצות נוספות? היכנסו לפורום המזרח הרחוק בתפוז