ליידי די

חזרתם הביתה מבית החולים עם התינוק החדש, מצוידים בהנחיה לתת לו כבר מיומו הראשון שתי טיפות של ויטמין D ביום. אם יש לכם ילדים גדולים יותר ודאי תמהתם מדוע לא התבקשתם לחכות לגיל חודש כפי שהיה נהוג עד לאחרונה, ומדוע הוסרה ההמלצה לתת גם ויטמין A בשילוב ויטמין D. וסבתא ודאי תצקצק בלשונה: "מה הבעיה? תעשו לו אמבטיית שמש".

מדוע יש לתת תוסף?

"הנחיות משרד הבריאות היום לגבי צריכת ויטמין D הן לתת לכל התינוקות, גם היונקים וגם הניזונים מתחליפי חלב, תוספת של 400 יחידות בינלאומיות ליום", אומר פרופ' אבשלום פומרנץ, מומחה לרפואת ילדים, מחלות כליה ולחץ דם בשיתוף עם מכבי care. "לנשים הרות ואמהות מיניקות, ההמלצה היא על תוספת של 200 יחידות בינלאומיות".

נורית קליפר, דיאטנית קלינית המומחית לתזונת משפחה, מסבירה: "משרד הבריאות ממליץ על מתן תוספת ויטמין D מיום הלידה ועד גיל שנה, משום שחלב אם אינו מקור מספק של ויטמין D. בתחליף החלב יש אמנם ויטמין D, אבל מכיוון שתינוקות צורכים ממנו בכמויות שונות, קיים חשש שאם הם לא אוכלים מספיק עלול להיווצר אצלם חוסר. בעבר ההמלצה היתה על מתן ויטמין D רק בגיל חודש, אך כיום ההמלצה היא על מתן ויטמין כבר מהיום הראשון. השינוי בהנחיות נובע מהעובדה שקל להגיע למחסור בוויטמין, ואילו במתן תוספת שלו בכמויות המומלצות אין סיכון.

"בעבר נתנו ויטמין D בשילוב עם ויטמין A, אך ועדה מקצועית של משרד הבריאות החליטה כי רוב התינוקות היונקים והתינוקות הניזונים מתמ"ל מקבלים מספיק ויטמין A, ועל כן הופסקה ההמלצה למתן שני הוויטמינים יחד".

איך נוצר הוויטמין בגוף?

"ויטמין D חשוב במיוחד אצל תינוקות וילדים משום שהוא משתתף בתהליכי ספיגת סידן וזרחן בגוף", מסביר אהוד סברדליק, מטפל ברפואה סינית בתינוקות ובילדים במרכז אמא אדמה. "אצל תינוקות וילדים צמיחת העצמות היא מהירה. בשנתיים הראשונות מכפיל התינוק את משקל הלידה שלו פי כמה ומצמיח שיניים, ולכן יש לגופו צורך מוגבר בסידן ובזרחן.

"תאי העור מסוגלים לייצר ויטמין D כאשר הם סופגים קרינה על סגולה (אולטרה סגולה) בחשיפה לקרני השמש. הוויטמין הנוצר בתאים הופך בכבד לקלצידיול, ומשם בכליות הוא הופך להורמון הפעיל קלציטריול. תפקידו של הורמון זה הוא לווסת במעיים את המשאבות שסופגות את הסידן והזרחן מהמזון. הגוף יודע לווסת את כמות ההורמון, להגביר את ייצורו כאשר נדרש לו עוד סידן וזרחן, ולהוריד את כמותו כאשר אלה מצויים אצלו במידה מספקת".

מדוע לא נוכל לסמוך על אור השמש לשם אספקת הוויטמין?

פרופ' פומרנץ: "זה נכון שהמקור הזמין ביותר לייצור ויטמין D הוא אור השמש, ואכן בחשיפה לאור השמש אנו מקבלים כ-90 אחוזים מכמות הוויטמין הנדרשת. אבל, בחשיפה לאור השמש יש סיכון לסרטן העור. זו הסיבה שבמרבית המקרים שבהם אנו נחשפים לשמש אנו דואגים להימרח בקרם הגנה. קרם הגנה מדרגה 8 ומעלה מונע יצירה של ויטמין D. כדי לקבל כמות מספקת של הוויטמין, יש צורך בחשיפה של הפנים והידיים עד לאזור המרפק, שהם כ-18 אחוזים משטח הגוף, לפחות פעמיים או שלוש במשך שבוע, למשך רבע שעה. כמות הוויטמין שהגוף מייצר נמצאת בתלות ישירה לעוצמת הקרינה, וההמלצה היא על חשיפה לשמש בין השעות עשר בבוקר לשלוש בצהריים, שעות שבהן עוצמת השמש חזקה, למשך פרקי זמן של בין חמש ל-15 דקות. חשיפה על פי כללים אלה שווה לעשרת אלפים יחידות. חשיפה של כל הגוף גורמת ליצירה של עד 25 אלף יחידות".

חשיפה לאור השמש היא מקור זמין לויטמין D אך היא גם מסוכנת. אילוסטרציה: Photos to go

מה קורה במצב של חוסר?

"מחסור בוויטמין D עלול לגרום למחלה הנקראת רככת, מחלה שגורמת להתרככות העצמות והתעקמות שלהן", מסביר פרופ' פומרנץ. "מחקרים מראים שמחסור בוויטמין מעלה את הסיכון לחלות במחלות כמו טרשת נפוצה ועלול להיות גורם סיכון בהתפתחות סוכרת מסוג 2, ויש גם מחקרים שמראים קשר להתפתחות סרטן השד. אני חייב לציין שלמרות כל הסיכונים האלה שנזכרים בספרות, אישית עוד לא נתקלתי מבין מטופלי במצב של מחסור בוויטמין D. הסיבה היא שבניגוד לוויטמינים Cו-B שאינם מצטברים בגוף, ויטמין D נצבר בגוף, וגם אם תינוק לא יקבל אספקה ממנו במשך כמה ימים, לא ייגרם לו נזק".

איך נדע אם התינוק זקוק לתופסת מהוויטמין?

"הדרך היחידה לגלות חוסר היא באמצעות בדיקת דם, לא רק של ויטמין D אלא גם של רמות הסידן והזרחן וכן רמתו של הורמון הפרהתירואיד (PTH) והפרשת הסידן בשתן. הנורמה המקובלת היום לוויטמין D היא בין 32-60 ננוגרם למ"ל. מחסור בוויטמין מתחלק לשתי רמות: רמה שבה הוויטמין אינו מצוי בגוף במידה מספקת – בערכים של בין 20-32 ננוגרם למ"ל, ורמה נמוכה ממנה, שמוגדרת כרמה של חוסר קשה, כאשר הערכים הנמדדים נמוכים מ-20 ננוגרם למ"ל".

האם אין חשש שיהיה בגוף עודף של וויטמין D?

"עודף מהוויטמין יכול להיגרם מלקיחת יתר במשך תקופה ממושכת של ויטמין D בלבד או בשילוב ויטמינים נוספים, אבל הרעלה של ויטמין D אינה שכיחה, כי במחקרים שונים שנמשכו כחמישה חודשים גם במתן עשרת אלפים יחידות לא פיתחו הנוטלים הרעלה בעקבות השימוש בוויטמין. מתן 40 אלף יחידות גרם להרעלה, שגורמת להיפרקלצמיה (רמות גבוהות של סידן בדם) ולפגיעה במערכת העצבים המרכזית, לפגיעה בכליה, ליצירת אבני כליה ולהפרעה ביכולת הריכוז של השתן".

מנגד, סברדליק מרגיע: "הסבירות שיהיה עודף ממתן של תוספת הוויטמין היא מאוד קטנה. אם ההמלצה היא לתת לתינוק שתי טיפות ובטעות טפטפתם שלוש טיפות אל פיו, לא יקרה כלום. כאשר אנחנו מדברים על עודף, הכוונה היא לכך שאפשר לתינוק בקבוקון שלם בטעות, וזה כמובן לא מקרה סביר". גם חשיפת יתר לשמש לא תגרום לעודף של ויטמין D.

מה עושים לאחר גיל שנה?

קליפר: "לאחר גיל שנה, כאשר מפסיקים לתת את תוספת הוויטמין, חשוב להגיש לפעוטות ולילדים מזונות המכילים ויטמין זה. יש מעט מקורות מזון שמכילים ויטמין D באופן טבעי, והם: דגים (כולל שכבת העור), שמן כבד דגים, ביצים מתרנגולות שהאכילו אותן בוויטמין, חלב ודגני בוקר המועשרים בוויטמין. מכיוון שסביר להניח שחלב ודגני בוקר מועשרים יהיו המקורות העיקריים לוויטמין D של ילדים אחרי גיל שנה, אם ילדיכם לא צורכים מזונות אלה בקביעות, כדאי לפנות לדיאטנית שתוכל להרכיב תפריט המכיל כמות מספקת של ויטמין D, או להתייעץ עם רופא לגבי המשך מתן תוספת ויטמין D".

עוד על תוספי מזון לתינוקות וטיפים להורים בפורום להיות הורים בתפוז