ליגה של משפחה
כדורגל ותזונה נכונה?! אריאל קרס, אב וכתב, מספר על השפעתם של שידורי משחקי הכדורגל על הרגלי התזונה של משפחתו. נשמע לכם מוכר?
עכשיו זה בדיוק הזמן לפתוח בדיון על סוגיה משמעותית בחייו של אב – אוכל וכדורגל. כן, ליגת העל, בית"ר ירושלים, צ'לסי באנגליה, ואיך לא? חגיגות המונדיאל, שכנעו אותי לספר לכם ששוב נותר שולחן האוכל בביתנו מיותם.
מזל שהשטיח אדום
לכולם ברור וידוע שילדים צריכים מסגרת, וחלק חשוב מחינוכם סובב סביב האוכל, שעות הארוחות ומנהגי השולחן. הבעיה היא שאצלנו, איך שמתחילות נדידת הציפורים והבעיטות בכדור, נזנחת כל יומרה שולחנית. כשיש בטלוויזיה משחק כדורגל (ויש, ברוך השם, שידור כמעט מדי יום), אני רץ למטבח ומטגן נקניקיות וצ'יפס, ואז יושב עם הילדים והצלחות על השטיח מול המסך המרצד ומסביר להם את רזי המשחק תוך בליסת המזון המשובח (צ'יפס עם מיונז כמו בנבחרת הולנד, תנסו פעם).
זה עניין של הרגל אבהי, כמו השלכת הבגדים ברחבי החדר. מובן שכאשר יש גול כולם קופצים וקיימת סכנה שהקטשופ יימרח על השטיח (מזל שגם הוא אדום), השוקו / קפה יישפך על הפוטון והצ'יפסים (או גרוע יותר, הפופקורן) יתפזרו מתחת לרהיטים, אבל לא תצליחו להושיב אותי על כיסא ליד שולחן בזמן המונדיאל. איפה הכיף?
קשה לומר שחוץ משלושת בניי וממני מישהו אצלנו מאושר מדרך האכילה הזו, אבל למרות כל ניסיונות השכנוע של האגפים התרבותיים יותר במשפחה (ויש כאלה!), שטוענים שאני מקלקל בשיטתיות את הרגלי התזונה של הילדים לטווח ארוך ומחתים אותם על צריכת ג'אנק-פוד לדורות, אני עדיין לא מצליח להביא את עצמי ואת בניי לאכול ארוחות ערב מסודרות ליד השולחן בזמן שליאו מסי מפרפר את הגנת דרום קוריאה, או קאקא מוסר עוד כדור גאוני לחלוץ מול השער.
אז מה עושים? לאחר תלונות חוזרות ונשנות מהאגף התרבותי, בזמן האחרון הגענו למעין הודנה: מתיישבים בזמן לארוחת הערב, ויחד עם זאת הטלוויזיה נשארת פתוחה בחדר השני. והנה, בדיוק כמו בהודנה האמיתית, העסק התפרק תוך שניות. עם זעקתו הראשונה של השדרן, הילדים ואני זינקנו כאיש אחד מהשניצל ורצנו לראות את ההילוך החוזר. ככה אי אפשר לבנות מדינה, או אפילו להגיש מרק.
פלזמה בארוחת הערב
האמת היא שיחד עם העיתון בשירותים והחטיפים עם הספר במיטה, משחק כדורגל פלוס אוכל מול המרקע הוא אחד הבילויים היחידים שנותרו לאב העסוק בימינו, מין נישה קטנה של עצמאות וכיף עם הילדים בין כל המטלות האינסופיות. אל תיקחו את זה מאיתנו. וחוץ מזה, חשוב להנחיל לילדים כבר מגיל צעיר את אהבת הכדורגל. הנה זה בא… הנה זה בא… גווווללללל!!!
אז מה יהיה עם הארוחות המאוזנות? מניין יקבלו בניי המצוינים את כל אבות המזון? אפשר לנסות לשכנע את פרנסי הענף להתחיל את המשחקים אחרי שאנחנו מסיימים את ארוחת הערב, אבל זה כרוך כמובן בקשיים לוגיסטיים מסוימים. אפשרות אחרת היא פשוט לחכות לסוף המונדיאל, אז לא יהיו כמעט שידורים ישירים, כדי להחזיר את הילדים למשטר תזונה עשירה ומתוזמנת היטב. או להעביר את הפלזמה לשולחן ארוחת הערב. איך לא חשבו על זה קודם?