לחופש נולד

אמנם, למזלנו, אנו חיים במדינה דמוקרטית, אך לבטח קרה לכם שנקלעתם למצב בו חשתם שאתם נרמסים תחת גלגלי המערכת או תחת החלטותיו ומעשיו העריצים של אדם אחד, ממש כמו בממשל דיקטטורי. במצב כזה, תחושת חוסר האונים מאיימת לכסות כל חלקה טובה של תקווה בנפשכם, ואתם מרגישים כאילו חזרתם להיות ילדים קטנים, הנתונים למרותם של המבוגרים הכל-יכולים. הדבר היחיד שיכול להאיר את זמני האפלה הללו הוא האמונה באמת הפנימית שלכם ובאלוהים, שיסייע לכם להתגבר על כל המכשולים – גם כשאיש אינו יכול להעניק לכם את תמיכתו המלאה – ולהוציא את האמת לאור.

הסרט "החלום של מרטין" מתאר מצב דומה לזה, אליו נקלע פריץ יוהנסן (יאנוס דיסינג רתקה המצוין), נער בן 13, המתגורר עם משפחתו בחווה חקלאית באחד הכפרים השלווים בדנמרק, בשנת 1969. פריץ הוא נער קצת רגיש וקצת מרדן, המושפע מרעיונות החופש והשוויון של מרטין לותר קינג, אך חי בסביבה חברתית שמרנית וקשה לשינוי.



לאחר שבני כיתתו מפילים אותו בפח בתעלוליהם, נתפס פריץ בידי מנהל בית הספר הרודן, לינדום סוונדסן (בנט מיידינג), המעניש אותו ומתעלל בו עד זוב דם. הוריו ההמומים של פריץ מבקשים להגן עליו ולהביא לפיטוריו של המנהל, אך גם הם נאבקים בבעיות משלהם: אביו של פריץ, פדר (יאנס יורן ספוטאג) עדיין מתאושש מהתמוטטות עצבים, ואמו, סטינה (אן-גרת ביארופ ריס) חרדה למשרתה כאחות בית הספר. לעזרתם בא המורה החדש למוסיקה, פרדי סוולה (אנדרס ו. ברטלסן), הסוחף אחריו את פריץ ואת בני כיתתו ברוח החופש התוססת שלו. לצדו של פריץ עומדת גם איבן (שרה ג'ואל וורנר), בת כיתתו, בה הוא מאוהב.

אולם המנהל רב הקשרים והמזימות מטיל את אימתו, ממש כמו דיקטטור נאצי, לא רק על התלמידים, כי אם גם על המורים ועל ההורים, והעימות בינו לבין משפחת יוהנסן הולך ומחריף עד שהוא מאיים על שלומה ועל שלמותה של המשפחה. בהדרגה נוכח פריץ לדעת כי המבוגרים לא תמיד יוכלו, או אפילו ירצו, לסייע לו, וכי על האמת ועל האידיאלים שלו הוא ייאלץ להילחם בכוחות עצמו, גם אם לשם כך יהיה עליו להתייצב מול רבים וגדולים ממנו ולעבור דרך תחושות של ייאוש וכאב.

מתישהו, בערך באמצע הסרט, בדיוק כשנדמה היה שהעלילה עלולה להיקלע למבוי קלישאתי, אך בעצם נבנתה לקראת תפנית דרמטית מסעירה, הרגשתי שהסיפור הזה מגיע ישר "מהבטן", כאילו הבמאי, נילס ארדן אופלב, חווה הכול על בשרו או, לכל הפחות, לקח באירועים חלק פעיל. ואכן, בסוף הסרט מתברר שהעלילה מבוססת על נסיבות אמיתיות.

תחושה כה חזקה של אמת רגשית הטבועה בסרט יכולה לנבוע רק כאשר היוצר מחובר בכל נימי נפשו ליצירה, וכך הדבר עם "החלום של מרטין". הסרט מפעים ונוגע ללב משום שיש בו סיפור מצוין אשר בנוי היטב וגם משוחק להפליא – על ידי כלל השחקנים, ילדים ומבוגרים כאחד, אך מעל לכל, משום שנוצר מתוך רגש חי ואמיתי ולא כעוד כמוצר מסחרי-סינתטי להמונים, הלוחץ על בלוטות הרגש על-פי נוסחה מחושבת היטב.



"החלום של מרטין" הוא דרמה קלאסית סוחפת ומרתקת, המשלבת סיפור התבגרות במלוא מובן המילה עם סיפור על אהבה, כאב, אומץ לב ואמונה בעצמי ובאלוהים. החיבור שיוצר הסרט בין סיפור מלחמת החופש "הקטן" של פריץ לבין רעיונות החופש, השוויון והאחווה של מרטין לותר קינג האגדי, מעניק לו עוצמה רגשית כבירה ואף מקנה לו משמעות סימבולית רחבה, הרבה מעבר למקרה הפרטי של מרטין, הנער הקטן מהכפר הקטן, אי שם בדנמרק של שלהי שנות השישים.

בשתי מילים: מומלץ בחום.

"החלום של מרטין", דנמרק 2006, במאי: נילס ארדן אופלב. שחקנים: יאנוס דיסינג רתקה, בנט מיידינג, אנדרס ו. ברטלסן, יאנס יורן ספוטאג, אן-גרת ביארופ ריס, שרה ג'ואל וורנר. 106 דקות.