לוקח את הזמן

לא מעט הורים מוטרדים מקצב התפתחות התינוק שלהם. האם אכן צריך לדאוג מכך שהוא עדיין לא מתהפך, זוחל או הולך, מתי צריך להמתין בסבלנות ומתי צריך ללכת לרופא?

88 שיתופים | 132 צפיות

משלב מוקדם מאוד עוקבים ההורים בדריכות אחר מסלול התפתחותו של התינוק, מתלהבים כשהוא מצליח להתהפך, נרגשים כשהוא מתחיל לזחול ומחכים בדריכות לצעדים הראשונים. אבל מה קורה אם התינוק התמים דילג על שלב מסוים, או פשוט החליט לקחת את הזמן שלו? מתי צריך ללכת לייעוץ, מתי רצוי רק להמתין בסבלנות, והאם לעיכוב התפתחותי יש השלכות על עתיד התינוק?

"התפתחות של תינוק היא כמו בניית בניין, כל שלב הוא הבסיס לבא אחריו, כך שלא ניתן להפריד שלב מהקודם לו או מהצפוי להגיע", מסבירה אפרת פינקלר, מלווה התפתחותית לתינוקות, מדריכה ומטפלת בשיטת שלהב. "כל שלב נותן לתינוק מיומנות נוספת התורמת לו לשלבים הבאים: בעת הרמת הראש, למשל, מתחזקים שרירי הגב וחגורת הכתפיים ומתבססת ההישענות על המרפקים ועל כפות הידיים. חגורת כתפיים שאינה חזקה דיה עלולה לעכב את שלב הזחילה. תינוק שאינו שולט בזחילה ואף לא מנסה לעמוד על שש, יתקשה לעבור לישיבה, וכך הלאה".

רצף דומה, קצב שונה

לפני שאתם נלחצים ורצים לטיפול, כדאי לדעת כי לא כל אנשי המקצוע ממהרים להיבהל מעיכוב התפתחותי כלשהו או מדילוג על שלב זה או אחר. "התפתחות תינוקות היא מושג רחב הטומן בתוכו את היכולות השונות של התינוק ואת השינוי שחל בהן. התפתחות משמעותה הגדלת מגוון היכולות שלו", מסבירה נעמה גוטמן וייזר, פיזיותרפיסטית.

"קיימות גישות שונות להבנת התפתחות תינוקות וילדים, כאשר הגישה הרווחת והמקובלת היום בקרב פיזיותרפיסטים היא הגישה הדינמית. גישה זו מסתכלת על הילד כמכלול, וקושרת בין תחומי ההתפתחות השונים: תנועה, תחושה, רגש, קוגניציה וחברה. כחלק מהתפיסה הזו נבחן הקשר בין התכונות המולדות של התינוק לבין הסביבה שבה הוא חי, לגירויים שאליהם הוא נחשף, ולהשפעת גורמים אלה אחד על השני ועל התפתחות התינוק".

"בעבר", מסבירה גוטמן וייזר, "נהגו להשתמש במונח 'אבני דרך' לציון ההתקדמות ביכולותיו של התינוק. כאבנים, הן מונחות במקום קבוע וידוע מראש. היום, בהמשך לגישה הדינמית וכחלק מתפיסה רחבה יותר של ההתפתחות, ידוע שתינוקות יכולים להתפתח בקצב שונה משמעותית. יש תינוקות שמתחילים לזחול בגיל ארבעה חודשים ואחרים שיזחלו רק בגיל שמונה חודשים, ושניהם יגיעו לכיתה א' עם אותן יכולות מוטוריות. למעשה, השינוי המשמעותי שניתן למונח המקובל 'אבני דרך' הוא הרחבתו. כלומר, היום טווח הזמן התקין לביצוע מיומנות חדשה על ידי התינוק רחב יותר, ולא נאבחן תינוק כבעל קושי התפתחותי אם למשל הוא עדיין אינו מתהפך בגיל חמישה חודשים. יש דרך כללית תקינה להתפתחות של תינוקות והיא מתאפיינת ברצף שהוא בעיקרו דומה בין כל התינוקות אבל שונה בקצב, ויכול להיות מגוון בין תינוקות בריאים שונים".

איך מטפלים בעיכוב התפתחותי?

אם הכל כל כך גמיש ודינמי, למה בכלל להשתמש במושג "אבני דרך"?
"ידיעת הזמן שבו התינוק אמור להגיע לתפקוד זה או אחר עוזרת למטפלים ולהורים להעריך את יכולותיו של התינוק ולזהות עיכובים משמעותיים או קשיים בהתפתחות. למרות הגמישות והרחבת הזמן, עדיין ישנו הגבול שבו העיכוב ביכולות מעיד על קושי התפתחותי, ואז כדאי לפנות לייעוץ מקצועי. אולם לכל אחד מהתפקודים מצוין טווח גיל שבו הוא אמור לקרות, ולא נקודת זמן אחת: היפוך מהבטן לגב – שלושה-חמישה חודשים, היפוך מהגב לבטן – חמישה-שבעה חודשים, זחילה – שבעה-עשרה חודשים, התיישבות – שבעה חודשים עד שנה, עמידה – עשרה חודשים עד שנה, הליכה – שנה עד שנה וחצי".

וכאשר איתרנו עיכוב התפתחותי, איך מטפלים בו?
"הסיבות לעיכוב בהתפתחות הן מגוונות, ולכל סיבה מותאם טיפול. אם תינוק אינו זוחל בגלל חולשת שרירים, טונוס שרירים נמוך או גמישות יתר – נתרגל ונעבוד איתו על מרכיבי התנועה השונים. נעזור לו להתקדם מבחינה מוטורית כדי שיוכל לזחול ולפתח את תחומי ההתפתחות האחרים, כמו התמצאות במרחב, הכרת גבולות הגוף, הכרת מונחי יחס-עומק, מרחק, גובה וכדומה.

"לעיתים נגלה כי התינוק אינו סובל מבעיה גופנית כלשהי, והסיבה לעיכוב ההתפתחותי נעוצה בכך שלא ניתנה לו הזדמנות לממש את יכולותיו. למשל, תינוק שהוא אח לשלושה אחים צעירים ונמצא רוב היום בלול כדי 'להגן' עליו, מן הסתם לא מתנסה בזחילה, וכך, גם כאשר שמים אותו על משטח פתוח, הוא לא ינסה להתקדם במרחב. במקרה כזה, מצד אחד, התינוק נמצא בגיל שבו הוא אמור לזחול אך עדיין אינו זוחל, מצד שני, אותו תינוק ככל הנראה ילמד לעמוד מוקדם יותר, מכיוון שהוא נמצא רוב הזמן בלול ויכול להיאחז בסורגים ולמשוך עצמו כלפי מעלה. כלומר הסביבה שבה התינוק נמצא יכולה להשפיע באופן ניכר על התפתחותו, וכאן תפקיד ההורים בטיפול בילד הוא מכריע, מסבירה גוטמן וייזר".


ילד שנמצא כל הזמן בלול כדי 'להגן' עליו, לא מתנסה בזחילה. אילו: photos to go

טיפול מוקדם למניעת השלכות

פינקלר סבורה כי אם העיכוב לא יטופל, ההשפעה עלולה להיות קריטית. "אנשי מקצוע העובדים עם ילדים בעלי לקויות למידה, מדברים על הקשר שבין התפתחות בגיל הינקות לבין לקויות למידה", היא מציינת. "בגיל הינקות נוצרים אצל התינוק היסודות שעליהם תיבנה גם אישיותו – יכולותיו המוטוריות, כישוריו הקוגניטיביים, ביטחונו העצמי ועוד".

גוטמן וייזר מחדדת את הנקודה כי ההשפעה על ההתפתחות העתידית תלויה בסיבה לקושי: "תינוק עם קשיים מוטוריים מולדים, ייתכן שיראה גם קשיים בגיל הרך ובשנות הילדות – יציבה לקויה, חולשה בחגורת כתפיים, ואולי אף קשיים בתפקודי מוטוריקה עדינה. אך קשיים אלה אינם נובעים מכך שלא זחל, אלא מהנתונים האובייקטיביים המולדים שלו.

"לעומת זאת, תינוק שלא זחל בגלל שלא ניתנה לו ההזדמנות או עקב קשיי ראייה, ברגע שיתגבר על קשיים אלה, כשיינתן לו מרחב להתנסות ולתרגול זחילה או כשירכיבו לו משקפיים – הוא יצמצם במרבית המקרים את הפער ולא יראה קשיים מוטוריים או התפתחותיים בהמשך ילדותו".
על דבר אחד שתיהן מסכימות: "אם יש עיכוב התפתחותי או דילוג על שלב, ככל שההתערבות הטיפולית מוקדמת יותר, הנזקים המשניים לעיכוב קטנים יותר ואפשר להתגבר עליהם בקלות ובמהירות מבלי שישאירו מגבלה קבועה בתפקודו של התינוק".

אז מה לעשות אם לתינוק שלכם לא ממש בוער להתהפך, לזחול או לעמוד? קודם כל תהיו סבלניים, חכו חודש-חודשיים, ואם אין התקדמות, פנו לטיפול. המטפלים יוכלו להציע דרכים לסייע לתינוק להגיע לשלב הבא, או לפצות על השלב שהפסיד ובכך למנוע השלכות כאלה ואחרות על התפתחותו העתידית.