לופטגשפטן

אדריכל: פטריק מק'היו, WOST architects, ברלין.
שטח הלופט: 300 מ"ר.

רובע פרנצלאואר ברג,(Prenzlauer Berg) , אחד המקומות הציוריים ביותר של ברלין, נמצא במזרח העיר והוא דוגמה להתחדשות שעברה העיר בשנים האחרונות. יאפים ואמנים מאכלסים את המקום, ובהתאם לכך יש בו מקבץ גדול של מסעדות ובתי קפה טרנדיים וצעירים. זוהי אחת משכונות המגורים המבוקשות ביותר בעיר, ובה נמצאת הדירה המיוחדת של ג'יימס גוארין (44), מהנדס אזרחי והבעלים של חברת הנדל"ן Nautilus Group העוסקת בעיצוב אורבני ובפיתוח ומכירה של דירות ולופטים יוקרתיים בברלין.

גוארין, יליד אירלנד, מתגורר בברלין 16 שנים ומחזיק באוסף נכבד של עבודות אמנות, רובן של אמנים צעירים ומבטיחים, שלדבריו משקפות את עולמו האישי. הלופט של גוארין נמצא בבניין ששטחו 3,000 מטרים רבועים, שבעבר היה בו מפעל שוקולד. החברה שבבעלותו של גוארין רכשה את המבנה ב-2006 כדי להפוך אותו לבניין של לופטים למגורים. המבנה כולו, למעט השלד, נהרס. פנים המבנה נבנה מחדש והחזית שופצה ושוחזרה.

ב-2007 החליט גוארין להשתמש באחד הלופטים, ששטחו 300 מטרים רבועים, ולהפוך אותו לביתו בשנים הבאות. על תכנון הדירה אחראי אדריכל פטריק מק'היו ממשרד האדריכלים "WOST architects" בברלין, ועבודות השיפוץ ארכו כשנתיים.

לא קונבנציונלי

בלופט מדרגות פנימיות המובילות למפלס תחתון ששטחו 80 מטרים רבועים ובו חדרי שינה לאורחים, חדר אמבטיה וחדר גדול המיועד להקרנת סרטים ומשמש גם כחדר כושר. "הרעיון המרכזי היה לעצב חלל ללא חדרים או דלתות במובן הקונבנציונלי", אומר מק'היו. "רצינו לשמר את האווירה הפתוחה ואת אופי החלל כפי שראינו אותו: גס, תעשייתי, בעל תקרות גבוהות וחלונות גדולים. רצינו להציב אלה מול אלה אובייקטים מודרניים וחומרים שהיו חלק מהמבנה המקורי".

החלל חולק בהתאם לרמת הפרטיות השונה שנדרשה בכל חלק, ובהתאם לסימביוזה בין האלמנטים החדשים והישנים במקום. "ניסיתי ככל האפשר לשמר את הקירות המקוריים עם הלבנים החשופות ואת החלונות של מפעל השוקולד המקורי כדי ליצור ניגוד בין המשטחים המיוחדים ובין האדריכלות החדשה".

חדר נוסף הממוקם בחלקו האחורי של הלופט ומחבר בין חדר השינה המרכזי ובין חלל המגורים באמצעות דלתות הזזה ענקיות

הכל פתוח

אחד המרכבים שהודגשו בדירה היה פתיחת המרחב של הלופט בפני כל מי שנכנס אליו: מיד בכניסה נמצאת מלתחה שבה אפשר לתלות מעילים ולהניח את התיק והמפתחות. החלל אינו נראה מהכניסה, אלא מתגלה מעבר לפינה. בהמשך מתגלה עוד חדר בחלק האחורי של הלופט, מה שגורם לתחושה של חלל גדול אף יותר. המטבח במרכז הלופט, חדר השינה המרכזי, המזווה וסאונת האדים יוצרים מעין קובייה מרכזית גדולה המצופה בעץ כהה. הצבע הכהה נבחר כדי להבליט את הניגוד לגוני האלון של הרצפה וחלקים מהקירות.

על פי התכנון המקורי, החלל היה אמור להיות נטול מחיצות לחלוטין, אך היה צורך להוסיף דלתות לחדרי השירותים והאמבטיה. כל שאר החללים נותרו פתוחים אך אפשר להפרידם בשעת הצורך באמצעות דלתות הזזה ענקיות בגודל 3×3 מטרים, שמוסתרות בתוך הקירות כשהן פתוחות. החלונות ממוסגרים במסגרות מתכת מחוספסות שחלקן קיבלו מראה גס במיוחד"

הקירות המקוריים עם הלבנים החשופות והחלונות של מפעל השוקולד המקורי נשמרו עד כמה שאפשר כדי ליצור ניגוד בין המשטחים המיוחדים ובין האדריכלות החדשה

המטבח דומיננטי הן בצבעו והן במיקומו – מרכז הלופט, ויוצר קונטרסט עם רצפת העץ הבהירה

המקום החביב ביותר: הספרייה

אלמנטים בדירה עוצבו בהשראת מקורות שונים: האח שבמרכז הלופט מעוצבת בהשראת האדריכל הנודע פרנק לויד רייט שקבע כי האח צריכה להיות אלמנט מרכזי וטבעי בבית. האח מצופה אבן אפורה, בהשראת מוזיאון קולומביה הנמצא בעיר קלן המצופה כולו באותה אבן. "לצורך הציפוי השתמשנו בלבנים שלמות, ולכן משקל האח הוא שני טונות והצריך תמיכה מסיבית ממתכת", מספר מק'היו. "התוצאה הסופית היא שהקונסטרוקציה הזאת תלויה למעשה מהתקרה ונתמכת בקירות, ולכן אינה מכבידה על רצפת הלופט".

גב המיטה בחדר השינה המרכזי עשוי לוח עץ גדול מאוד הבולט מעבר לגבולות המיטה ואפשר להניח עליו ספרים. מנורות ספוט קטנות השקועות ברצפה בסגנון בילט-אין מאירות את אזור המדרגות ויוצרות צללים דרמטיים על הקירות בהשראת סרטי ה"פילם נואר" ההוליוודיים משנות ה-50.

חדר השינה המרכזי

"המקום החביב עליי ביותר בדירה הוא הספרייה בשעת בין הערביים", אומר ג'יימס גוארין. "השמש הרכה של שעות הערב מבצבצת בחלון, ומאוד נעים ומרגיע לשבת ולקרוא או להאזין למוסיקה"