לומדים לחסוך

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם

מתי לאחרונה הסתובבתם בסופרמרקט כשפתאום הילד שלכם נדבק לרצפה במחאה, ואז הסברתם לו שהכסף לא גדל על העצים, או שאמרתם שיש גבולות ולא מבזבזים, או שהגזמתם ואמרתם שאין לכם כסף בכיס, כשהעגלה שלכם מלאה עד גדותיה?

כנראה שלא כדאי לדחות את השיחות על ערכו של הכסף לשעת הקניות בסופר. הילדים היום פקחים וערניים והם יודעים כמה זה שתיים ועוד שתיים גם לפני כיתה א', כי רק כך הם יוכלו להתמקח אתכם, או לפחות לדעת שלא קיבלו פחות מאחיהם הקטן.

להעביר את המסר באופן יומיומי

עופר לנדוי, יועץ עסקי ושיווקי לעסקים ומנהל קהילת עסקי ילדים ונוער ב"קפה דה מרקר", מציין כי חשוב לפתח מודעות כלכלית אצל ילדים כבר בגיל מוקדם. "כאשר התינוק שלנו מושך באדיקות את המגבונים

מהאריזה אנחנו לוקחים לו אותם כדי למנוע ממנו לבזבז. משלב זה ואילך, חשוב להעביר לילד מסרים המאפשרים הבנה כלכלית, כמובן בהתאם ליכולת ההבנה שלו", הוא אומר.

"המסרים הכלכליים שאנו מעבירים לילדים הם רבים ומגוונים ומורכבים מערכי יסוד אוניברסליים כמו מניעת בזבוז, חיסכון, השתכרות, בחירה בין חלופות וכדומה. עם זאת, חשוב לזכור שקל לתת לילד עשרה שקלים ולתת לו לבחור בין משחק או ממתק, אבל הרבה יותר מסובך ליצור אצלו את הקישור בין טלוויזיה דולקת לשווא לבין כסף אמיתי. לכן, אם מעבירים לו את המסרים באופן יומיומי והופכים אותם למורכבים יותר ויותר ככל שהילד גדל וכושר החשיבה שלו מתפתח, הוא יהיה מודע יותר לאופן בו מתנהלים החיים של כולנו ומוכן להם".



כמי שעוסקת בכלכלה, בן-דוד אינה חוששת לשוחח עם ילדיה על כסף. "הילדים שלי אמנם לא מקבלים דמי כיס שבועיים, אבל הם מקבלים לעתים מתנות כספיות בחגים ובימי הולדת ויודעים שעליהם לחסוך. אנחנו מסבירים להם את ערכו של הכסף ומתרגמים להם את הדברים במושגים המובנים להם. למשל, אם שירה רוצה נעליים מאד יקרות אני מסבירה לה שבסכום הזה אפשר לקנות כך וכך. אני רוצה שהיא תבין שיש מחיר ויש מחיר. אחרי ההסבר שלי אני בוחרת לצפות מהצד ולראות איך הם נוהגים בכסף. אני נותנת להם עצמאות. שמתי לב, שכל ילד מתנהג אחרת עם הכסף בהתאם לאופיו".

הכסף שילדיה חוסכים שמור, לדבריה, בתוך קופה שנמצאת אצלה. "זה בעצם מעין 'בנק' עבורם. דניאל אמר לי פעם 'מגיע לי על ארבעה שקלים ריבית. ובאמת, הנהגנו מנהג חדש: צוברים ריבית על כל הזמן שהכסף נחסך ואין בו שימוש".

בכלל, בן דוד ממליצה לכל הורה לפתוח קופת חיסכון כבר מהרגע שהתינוק נולד." זה ממש הזמן להתחיל, גם אם המצב הכלכלי פחות מבוסס. הרי אחר כך ההוצאות רק הולכות וגדלות. אנחנו עשינו זאת, אפילו שבעלי עוד היה חייל".

כאשת השקעות, היא ממליצה למעוניינים בחיסכון סולידי, ללא סיכונים, לבחור בחיסכון צמוד מדד. "כך הכסף שומר על ערכו", היא מסבירה. "כדאי שהקופה תהיה לא נזילה, כך אחוזי הריבית יהיו גבוהים יותר. לא משנה לאיזו מטרה נועד החיסכון – בר מצווה, לימודים גבוהים, חתונה – העיקר שתהיה ריבית ושבכל חודש תקצו סכום ריאלי מהמשכורת לחיסכון".



חיסכון הוא ויתור, אבל גם פרס

אם כבר מדברים על חיסכון, לנדוי עורך אבחנה בין שני מישורים: המישור הערכי של החיסכון והמישור הכלכלי. "גם ללא קשר למשבר הכלכלי ולמיתון, משפחות רבות כורעות תחת נטל ההוצאות כך שלא הגון ולא רציני לקבוע כמה נכון למשפחה לחסוך. יתרה מכך, קיים פה עניין של העדפה אישית ושל רצון לחיות ברמת חיים מסוימת. כמובן שמומלץ לדחות מותרות מסוימות לטובת חיסכון עבור פנסיה, לימודים גבוהים לילדים וכדומה, אבל לי חשוב להדגיש דווקא את העניין הערכי. למשל, לקדש את עקרון החיסכון לטובת מטרות משפחתיות. חופשת קיץ משפחתית תהיה מוצלחת ומהנה יותר אם היא תוצר של חיסכון משפחתי שכל בני המשפחה עוקבים אחריו".

"מומלץ גם לעשות חסכונות המיועדים לטווחים קצרים יחסית ולמטרות מוחשיות, כמו טיול לחו"ל או מכשיר טלוויזיה חדשני. כך ממחישים לילדים לא רק את הוויתור אלא גם את הפרס".

מה דעתך על דמי כיס לילדים?
"אני בהחלט בעד דמי כיס, כמובן החל מגיל שבו הילד מבין את המשמעות ויודע ברמה הבסיסית לשמור על כסף. מתן דמי כיס הוא חלק מהתנהלות כלכלית המאפשרת הבנה כלכלית של הילדים ומשמשת כמדרגה נוספת וחשובה ביכולתם לקבל, ולהתנהל עם כסף".

בשלב ראשון, לנדוי ממליץ על מתן דמי כיס באופן חד פעמי. "כשיוצאים ליום כיף, אפשר לתת לילד 20 שקלים ולהסביר לו שהם נועדו לבזבוזים שלו. כך מאפשרים לו את זכות הבחירה אבל מוודאים שזו אכן בחירה סופית שלו. בשלב מאוחר יותר אפשר לתת לו פעם או פעמיים בחודש, לוודא שהכסף אצלו, שהוא מודע לסכום שיש ברשותו, ואפילו לשאול בעדינות האם הוא בזבז הכל או שנשאר עודף. ככל שהילד מפתח יותר מודעות לערך הכסף, כך אפשר לתת לו דמי כיס קבועים ולרכז ברשותו סכומים גדולים יותר, שיכסו את הצרכים שלו".

חשיבה כלכלית מתחילה בבית

מיקי סלע מהמרכז לטיפוח חשיבה כלכלית ויוזמה בקרב ילדים ונוער, ומחבר רב-המכר לילדים "המיץ של פיץ" שמביא לילדים מושגים ראשונים מעולם הפיננסים והיזמות (ראו מסגרת), אומר כי קשה לפתח עקרונות של התנהגות וחשיבה כלכלית אצל ילדים, כל עוד ההורים לא הפנימו בעצמם דבר על התנהגות סביב כסף.

"ילדים היום זקוקים יותר מתמיד ללמוד ולהפנים עקרונות של חשיבה והתנהגות כלכלית", הוא אומר. "היום, יותר ויותר ילדים בוגרים שסיימו זה עתה צבא, חוזרים לבית ההורים במקום לנהל חיים עצמאיים משלהם. עקרונות של טיפוח חשיבה פיננסית והתנהגות כלכלית מתחילים מהבית. כל אחד יכול להקנות זאת לילדים, ואף פעם לא מאוחר (או מוקדם מדי) להתחיל".



סלע מונה מספר עקרונות, שלאמונתו יכולים לסייע לילדים להפנים נורמות ודרך חשיבה פיננסית וכלכלית בדרך לחיים הבוגרים. "קודם כל, חשוב מאד לדבר עם ילדים על כסף. הורים רבים מוטרדים מדיבור על הנושא עם ילדיהם. התחושה היא כי ילדים זה דבר 'טהור' והעלאת נושאים חומרניים תפגע בתמימות שלהם. לכן הורים רבים דוחים את הדיבור על כסף לגילאי הבגרות. בפועל זו טעות. הילדים היום גדלים בסביבה חומרנית, תחרותית, בעלת תרבות של שפע, מגוון עצום ומותגים. לכן שיחות איתם על כסף והקניית הרגלים הקשורים לכסף אינם בהכרח מעשה חומרני אלא חינוכי, המקשר אותם לעובדה שכסף כרוך בעבודה קשה ובמאמץ".

"בנוסף לכך, אמונות והרגלים, גם כאלה הכרוכים בהתנהלות כלכלית, נבנים בגיל צעיר. כולנו יודעים כמה קשה לשנות הרגלים שסיגלנו לעצמנו במהלך השנים. לכן, כדאי להטמיע הרגלים כלכליים בילדים כבר מגיל צעיר. ככל שהורים יקדימו לעשות זאת, כך הדבר יעלה להם פחות בגיל מבוגר יותר".

"חשוב להבין שגם אם ילדים אינם מבינים עד הסוף את המשמעות, הם יסגלו את ההרגלים גם בהמשך חייהם. זה בדיוק כמו צחצוח שיניים. בהתחלה אנו מצחצחים לילדים שיניים עוד לפני שהם מבינים בדיוק למה זה טוב, ועם הזמן זה הופך להרגל ולחלק משגרת היום. כך גם לגבי הרגלים כמו כיבוי אורות וסגירת המקרר, ובגיל מאוחר יותר חיסכון כספי ובדיקת חשבון הבנק. אלה נורמות שיישמרו שנים אם מתחילים אותם מוקדם עם הילד".

בחלק השני של הכתבה: כך תקנו לילדיכם מודעות כלכלית ותלמדו אותם לחסוך»

 

מתוך: מגזין להיות משפחה

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה

הכתבות הכי מעניינות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter