לומדים לחסוך – חלק ב'

88 שיתופים | 132 צפיות

לחלק א'»

ששה צעדים בדרך למודעות כלכלית

ביציאה ליום כיף, יש להגדיר בבירור את מסגרת התקציב לבילוי ולקניות באותו יום. אין לחרוג מהתקציב והוא לא נתון למשא ומתן

מיקי סלע מונה ששה צעדים שיעזרו לכם ליצור אצל ילדיכם מודעות כלכלית בדרך מהנה.

1. קחו אותם למקום העבודה שלכם. זה אמנם נשמע רעיון לא מי יודע מה ועבור חלק מההורים זה אפילו סיוט, אבל הילדים שלכם יקבלו מזה המון. ראשית, הם יקבלו הזדמנות נפלאה להיחשף למקום העבודה של ההורים. כל כך הרבה פעמים הם שומעים משפטים כמו 'חמודי, אבא לא יכול לדבר עכשיו, הוא בעבודה', או 'תזדרזו, אמא מאחרת לעבודה'. ביקור במקום העבודה שלכם יבהיר להם באופן מוחשי מהי אותה 'עבודה', ויסייע להם להכיר את המקום שבו אתם מבלים את מרבית זמנכם במשך היום".

"בנוסף, הם יצפו מקרוב בפעילותכם בעבודה, ילמדו במה זה כרוך, במה עוסקת החברה שבה אתם עובדים, איך היא משרתת את לקוחותיה, איזה תפקיד אתם ממלאים בארגון ולמה הוא חשוב להצלחת החברה. כשהילדים יידעו מה בדיוק אתם עושים, אולי זה גם ימנע מהם להתקשר אליכם לעתים תכופות למקום העבודה כדי להציק ולהפריע לכם בשאלות סתמיות או פשוט כדי לריב.

2. דברו איתם על אקטואליה. האקטואליה מספקת שפע של סיפורים מעניינים, שניתן לסקרן בהם את הילדים, חלקם קשורים בדרך זו או אחרת לכלכלה. כל שיחה על שביתה למשל, מאפשרת לכם לחשוף את ילדיכם לשפע של מושגים מעולם הכלכלה: משכנתא, ריבית, מאבק על שכר וכדומה. ספרו להם בקצרה את הסיפור ושאלו אותם שאלות. ילדים הם סקרנים מטבעם. מהר מאוד תיווכחו שאם סיפרתם את הסיפור נכון, הם כבר יתחקרו אתכם עוד ועוד כדי להבין למה ואיך.

3. שחקו במשחקים כלכליים. אפשר לדבר הרבה על נושאים כלכליים, אולם הדרך הטובה ביותר ללמוד היא תוך התנסות אישית, למשל באמצעות משחק, המספק הנאה. קיימים היום לא מעט משחקים שמעודדים חשיבה כלכלית. הידוע שבהם הוא מונופול, המשלב מושגים מעולם העסקים ומעודד חשיבה עסקית. המשחק מחדד את החשיבה סביב אחד המושגים החשובים בעולם העסקים – מהו נכס ומה משמעויותיו. באמצעות המשחק, הילדים לומדים להעריך נכסים שונים, לבחון תזרים מזומנים המתקבל מנכסים שונים, שיפור יכולת מנייה, ניהול קופה, עידוד ושיפור יכולות משא-ומתן (החלפת נכסים) ועוד.

4. קחו את הילדים לשוק. ביקור בשוק הוא חוויה. דוכנים צבעוניים, רוכלים רעשניים, סחורות שונות ומגוונות, ריחות וטעמים, וגם דרך ללמוד כמה חוקי משחק חשובים ב"שוק" ובכלכלה. למשל: מה זו רוכלות וממה היא שונה ממסחר קמעונאי רגיל, התנהגות מחירים (מדוע המחירים יורדים במהלך היום ומגיעים לתחתית בסוף היום, איך משפיעה מדיניות המחירים הגלויים על גבי השלטים על התנהגות הרוכלים – שכן במרבית המקומות ניתן למצוא את אותה הסחורה במחיר נמוך יותר, מדוע מרבית המוצרים הנמכרים בשוק מוצעים במחירים נמוכים משמעותית מהסופר – למרות שאיכות הסחורה ברוב המקרים שווה או טובה יותר).

למדו את הילדים מסחר ומקח. התמקחו עם הרוכל ואפשרו לילדים להיות עדים למשא ומתן. מבוגרים רבים חשים שהם אינם טובים במיקוח, אולם ברוב המקרים זה נובע מהעובדה שבצעירותם הם לא נחשפו לכך ולא היה להם ממי ללמוד.



זה בסדר גמור ליהנות מהכסף שהרוויחו או קיבלו, אבל נסו להטמיע אצלם את ההרגל לשים אחוז מסוים מהכסף בצד. צילום: אורן דאי

זה בסדר גמור ליהנות מהכסף שהרוויחו או קיבלו, אבל נסו להטמיע אצלם את ההרגל לשים אחוז מסוים מהכסף בצד. צילום: אורן דאי

5. הגדירו תקציב לקנייה בחנות אהובה. כל הורה מכיר את החוויה הזו: הולכים לחנות אהובה, או לבילוי בקניון וגודש ההיצע והפיתויים מעביר פעמים רבות את הילד על דעתו. ואז מתחילים הנדנודים: 'אמא, תקני לי', 'לכולם כבר יש', 'אבל אני ממש חייב', 'אני צריך' וכדומה. ברוב המקרים, אנו מגיבים בחוסר סבלנות, מנסים לשכנע את הילד שהוא לא באמת צריך ושיש לו כבר עשרות מוצרים דומים בבית. לעתים זה מצליח, לעתים לא.

זה בסדר גמור ליהנות מהכסף שהרוויחו או קיבלו, אבל נסו להטמיע אצלם את ההרגל לשים אחוז מסוים מהכסף בצד

דרך יעילה למנוע את זה היא להגדיר בבירור את מסגרת התקציב לבילוי ולקניות באותו יום. התקציב שנקבע הוא קדוש, אין לחרוג ממנו והוא לא נתון למשא ומתן. כך למשל, אם הגדרתם שהתקציב לבילוי בקניון הוא 75 שקלים, זה הסכום שתוציאו ולא שקל יותר. מכאן, האחריות לניהול התקציב תעבור לילד. אם הוא בחר לקנות ממתקים בסך 15 שקלים, המשמעות עבורו היא שנשארו לו 60 ש"ח עבור יתר הפעילויות, בין שזו ארוחה, משחקי מחשב, קניה של חפץ כלשהו או כל דבר אחר.

כשהתקציב ברור לילד והוא יודע שהאחריות עליו, אתם מרוויחים ודאות ושליטה על ההוצאות, ואילו הילד לומד מהו תקציב, כיצד לתעדף בין הדברים וכיצד לנצל את הסכום בצורה מיטבית.

רעיון כלכלי שעשוי להשתלם לכם הוא להציע לילד להכפיל את העודף שיישאר לו מתקציב לא מנוצל, לפעם הבאה או עבור דמי כיס. כך תעודדו אותו לחשוב פעמיים לפני שיוציא את הכסף על עוד שטות שלא ממש צריכים.

6. למדו אותם להשוות מחירים. מחקר שפורסם לאחרונה העלה כי כשיוצאים לקניות בסופרמרקט עם ילדים, מוציאים בין 15-20 אחוזים יותר כסף. לעתים אין ברירה וחייבים לצרף את הילדים לקנייה, אבל אפשר לנצל זאת כדי ללמד אותם על השוואת מחירים וצרכנות נבונה. למשל, לתת להם משימה: למצוא את אבקת הכביסה (או הקפה, או התירס) במחיר המשתלם ביותר. כמובן שהם יצטרכו לנמק את הבחירה. יש כאן "עבודה" של השוואת כמויות, השוואת מחיר, ויחס של כמות/מחיר. למדו אותם כיצד להשוות בין המוצרים ואם קיימים שיקולים נוספים לבחירה במוצר כזה או אחר חוץ מהמחיר, בחנו איתם את אריזת החיסכון – האם היא באמת שווה קנייה?

סקר שוק והשוואת מחירים הנם מושגי יסוד הכרחיים לצרכנות נבונה, שתלווה אותם כל החיים – והסופרמרקט הוא מקום מצוין לרכוש מודעות לכך. כמובן שצריך להתאים את המשימות לגיל הילד.



5. הגדירו תקציב לקנייה בחנות אהובה. אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank

5. הגדירו תקציב לקנייה בחנות אהובה. אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank

הבנק הראשון שלי

אם אתם רוצים לקחת את נושא החסכונות ממש כפרויקט, תוכלו לנהל בעצמכם מעין בנק וירטואלי קטן, ובכך לפתח אחריות הורית לצד הבטחת עתידו של ילדכם. אריק נופים, יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה, מסביר איך עושים זאת:

  1. ההורה פותח חשבון וירטואלי עבור הילד ורושם בו את כל ההכנסות וההוצאות שלו.
  2. בכל פרק זמן קצוב, ההורה רושם את סך דמי הכיס לזכות ומסכם יתרה.
  3. בכל פעם שהילד מבקש מכם סכום כסף, רשמו את סך ההוצאה לשורת החובה וסכמו את היתרה.
  4. הניחו את החשבון במקום מוסכם וגלוי לכם ולילד.
  5. ניתן לבצע כל פעולה לאחר חתימה של הורה והילד (להגברת האמון)
  6. אחת לחודש מומלץ לתגמל את הילד בחמישה אחוזים ריבית על היתרה – עידוד לחיסכון.

כללים לחינוך כלכלי

עופר לנדוי נותן 7 כללי ברזל לחינוך כלכלי נכון:

למדו את הילדים לחסוך. זה בסדר גמור ליהנות מהכסף שהרוויחו או קיבלו, אבל נסו להטמיע אצלם את ההרגל לשים אחוז מסוים מהכסף בצד. נסו לעודד אותם לחסוך לדברים שהם מאד רוצים ושהחלטתם לא לקנות להם.

המצב הכלכלי משפיע גם עליהם. ספרו להם על תקופות פחות טובות, ברמה שמתאימה להם, ועל תקופות פריחה כשהן קורות. העבירו מסר שאפשר לחיות גם כשנאלצים להצטמצם מחד, ושלא צריך להתפרע כשיש יותר רזרבות, מאידך.



יש להגדיר בבירור את מסגרת התקציב לבילוי ולקניות באותו יום<br />אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/742/54742/1.jpg?1230989063" />                             </p>
<div>יש להגדיר בבירור את מסגרת התקציב לבילוי ולקניות באותו יום<br />אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank</div>
</p></div>
<p><strong>פתחו קרן משפחתית למטרות משותפות</strong>. אם אתם רוצים לקנות משהו חדש ויקר, פתחו חיסכון משותף, הפקידו לתוכו וצברו את הכסף עד שיספיק לרכישה. אין ספק שהילדים וגם אתם תעריכו ותיהנו מזה יותר. </p>
<p>אם זה חשוב לכם, זה חשוב גם להם. אתם מתמודדים על משרה חדשה? בקנה עומד לקוח חדש ומבטיח? ספרו להם מה מעסיק אתכם וכך תשיגו שני ציפורים במכה אחת – הם גם יבינו מדוע אינכם קשובים אליהם לאחרונה, וגם יעניקו לכם את תמיכתם.</p>
<p><strong>גם צפייה בטלוויזיה עולה כסף</strong>. הרגילו אותם לסגור את הטלוויזיה בתום הצפייה ולכבות אורות כשיוצאים מהחדר. שאלו אותם: אילו היה צריך להפעיל את הטלוויזיה בבית במטבעות, האם גם אז היא היתה עובדת כל כך הרבה שעות? נסו, באמצעים שונים, ליצור אצל הילדים – וגם אצלכם – את הקישור בין חיי היומיום לבין ההוצאות הכספיות המיותרות. </p>
<p><strong>שווה ערך</strong>. הבגד כבר קטן עליו, הצעצוע ילדותי, אבל הפריט שכבר לא מתאים לילד שלכם יכול לשמש מישהו אחר. למדו את ילדיכם לכבד את המוצרים שלהם, כדי שבתום השימוש הם יהיו שווים עבור מישהו אחר. למשל, אם הם מוכרים ספרים משומשים, אפשר לתת להם אחוז מסוים מהמחיר שקיבלו על כך.</p>
<p><strong>איך מייצרים לחם?</strong> התנהגות כלכלית רצויה מתחילה מהבנה כלכלית. לכן, קחו אותם מדי פעם לקנות לחם במאפיה, ירקות אצל המגדל וגבינות במחלבה. הסבירו להם על תהליך הייצור והתהליך הכלכלי. ההבנה שלהם היום תכתיב את ההתנהגות שלהם כשיגדלו.</p>
<p> </p>
<p><strong><em>מתוך: מגזין <a href=להיות משפחה

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה