להתפטר אחרי הלידה? בעד ונגד

בעד: הזדמנות ל"לידות" נוספות

בעיניי, לידת ילד היא הזדמנות ל"לידות" נוספות. זוהי תקופה של אפשרות לבדוק מחדש את מהלך חיינו. יש אמהות שיעדיפו לקחת פסק זמן מהקריירה ולהתמסר לאימהות, ללא מועד חזרה מוגדר, ודאי אם אינן ששות ממילא לשוב לעבודתן. יש אמהות שלא מרוצות מעבודתן אולם חוששות לעזוב, ובמקרה זה הלידה יכולה לשמש טריגר שנותן לגיטימציה לעשות שינוי.

אין ספק שאירוע משמעותי כמו לידה משנה את אישיותנו, העדפותינו ואורח חיינו. הרבה דברים שהיו מובנים מאליהם קודם – כבר לא. לעיתים קרובות אנחנו "נתקעים" במסלול מסוים, וצומת דרכים הוא הזדמנות לחשיבה מחודשת. אמנם תוספת ילד למשפחה מצריכה היערכות כלכלית, אולם אדם שעוסק בעבודה שאינו מרוצה ממנה לא מפיק מעצמו את המיטב ומאוד נשחק. כך שבמידה שהלידה והמעבר לאמהות אינם נחווים כתקופה מאוד מתישה, שוחקת וגוזלת אנרגיות, שווה לשקול להתחיל פרק חדש בחיים גם מבחינת קריירה, אם אינך מרוצה מהמצב הקיים, ולגלות בעצמך אומץ, כוחות וכישורים שלא ידעת שיש בך.
דלית בלונדר רון, פסיכולוגית חינוכית וקלינית מומחית

נגד: עבודה יציבה היא עוגן

לידה, גם אם אינה לידה ראשונה, היא פרויקט תובעני, מטלטל גוף ונפש, שמאלץ אותך להתמקד בדבר אחד (ילד!). פסיכולוגית, תמיד הייתי חסיד העיקרון של "פרה-פרה". הרצון למצוא נקודת מפנה שתסחוף אחריה את כל תחומי החיים שלך הוא לגיטימי, ורוד, אך לא בהכרח ריאלי. ההתמסרות לטיפול הראשוני בצאצא – בגיבויה הקמצני למדי של המדינה, תובעת התגייסות מנטלית, הרבה יותר מאשר משאבים חומריים. המציאות החיצונית אמורה לספק עוגנים, לשבת בצד ולהפריע כמה שפחות, ומקום עבודה יציב הוא אחד הטובים שבעוגנים הללו, ולא רק בגלל תזרים המזומנים.

חשבון נפש יעיל לא סביר שיתבצע כאשר את מצפה לצאתו לפלנטה של עולל. אבולוציונית, את מוצפת בתחושות הכנה לקראת אימהות, ורק בהן. אי לכך, אם תלונותייך על מקום העבודה נופלות במגרש המוכר של בוס מעצבן, שכר מביך והיעדר סיפוק – הבליגי בגאון במהלך החודשים הקרובים, עד שתתפני לתכנן באופן מיטבי ופנוי יחסית את המתקפה על היעד הבא.
גיל ונטורה, פסיכולוג, יועץ קריירה ומומחה לחשיבה יצירתית