"אין טעם ללבוש בגד שהגזרה שלו עושה רע"

למרות שכבר עברנו כברת דרך מימי תוכניות "המהפך" בטלוויזיה, לא בטוח שהשתחררנו מהכמיהה לקוסמת שתבוא ותהפוך לנו את הארון ואת נקודת המבט כדי שנחוש בן לילה מסוגננות יותר, זוהרות יותר ובטוחות יותר בעצמנו. אבל בעולם האמיתי המייקאובר המיוחל לא תמיד תופס – ההילה סביבו דועכת, הריגוש מתפוגג ואנחנו נוטות להשתבלל ולחזור לדפוסים הישנים. כדי שהתוצאה תהיה מהותית, אומרת ד"ר טלי סטולובי, נדרש תהליך של התפתחות ושינוי חשיבה אמיתי.

>> פריט של משכית ב-100 ש"ח? את המכירה הזאת אסור לפספס

ד"ר סטולובי, עובדת סוציאלית קלינית במקור, עובדת כבר שנים עם נשים ונערות בדיוק על זה. את תורתה היא מגוללת כעת בספרה "סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות" וקושרת בין האופן שבו אנחנו מתלבשות לכל המישורים בחיינו, מהאישי עד המקצועי.

אנה קנדריק | צילום מסך מהסרט "בקשה מסתורית"

"כולנו נאלצות להתאים את הלבוש שלנו לחברה ולמסגרות שאליהן אנחנו משתייכות", היא כותבת בספרה, "יש נשים שחיות יומיום עם צמצום במרחב הבחירה של הלבוש למקום העבודה. הכוונה היא למדים, לקוד לבוש נוקשה או לתלבושת אחידה. יש נשים שאוהבות כללי לבוש ומרגישות שהם פוטרים אותן מהתמודדות עם בחירת בגדים בכל בוקר ומפחיתים מתח ותחרות. למדים יש יתרונות מיוחדים, הם מסייעים לעצב את הזהות המקצועית, מגדירים גבולות בעבודה ומעניקים תחושה של סמכותיות וביטחון ללובשיהם. לעומת זאת, יש נשים שחשות הגבלה מהותית בחופש שלהן וביכולת הביטוי העצמי שלהן במקום העבודה".

לפי הגישה של ד"ר סטולובי, הבגדים יכולים לשמש כלי לעזרה עצמית ואנחנו יכולות להשתמש בהם כדי לגייס תעוזה ולפרוץ את הגבולות של עצמנו. "המטרה היא לא להפוך לאישה יפה", היא מוסיפה בעל פה, "אלא להפוך לאישה שמחוברת יותר לעצמה, שחושבת מי היא ומה היא רוצה להיות ואיזה חלק מתוך עצמה היא רוצה שיבוא לידי ביטוי בבגדים שלה".

אז איך זה שונה מתהליך סטיילינג רגיל?
"לא מדובר במהפך אלא בהתפתחות – באיך אני לוקחת את הסטייל שלי ומפתחת אותו. אם מישהי נעולה על סגנון מסוים, זה כנראה משרת אצלה משהו. נניח אם מישהי לובשת מחויט כל הזמן, זה אולי נובע מכך שאימא שלה אמרה לה שהיא צריכה להיות ייצוגית או כי היא פרפקציוניסטית וקשה לה לשחרר. במקרה כזה אני לא אקח לה את הז'קטים, אבל כן אעבוד איתה על לשחרר ולהגמיש, עם סניקרס וג'ינס, למשל. אחרי שמבינים את הדפוסים מתחיל החקר – למה אני מתלבשת ככה? האם אני רוצה להתבלט או להשתלב? אחרי שמבינים את המניעים חושבים איפה רוצים לעשות את השינוי. איך נתחיל לחשוב על הבגדים בעיניים שונות ואיך אני יכולה להעז יותר, ליהנות יותר מהבגדים שלי".

ומבחינה פרקטית, איך לומדים מה מתאים?
"כאן כבר כן נכנסים חוקים של סטיילינג – מה מתאים לגוף שלי. צריך להיפתח לכמה שיותר אפשרויות, אבל אין טעם ללבוש בגד שהגזרה שלו עושה רע".

"לא מדובר במהפך אלא בהתפתחות – באיך אני לוקחת את הסטייל שלי ומפתחת אותו", כריכת הספר "סטיילינג תרפי"

ד"ר סטולובי מעודדת התרחקות מטרנדים. "צריך לקחת צעד אחורה ממה שמכתיבים לנו או ממה שנחשב אופנתי ואנחנו לא בהכרח מתחברות אליו", היא אומרת. "ברגע שאישה אחת במקום העבודה משחררת את עצמה מנורמה, היא משחררת גם נשים אחרות כי אז הן מתלבשות כמו שהן רוצות. אני לא מתכוונת שנבוא כמו שבא לנו, צריך להפעיל חשיבה ביקורתית, אבל השיח צריך להשתנות. מספיק לעשות 'שיק או שוק' כי אין בחיים האמיתיים כזה דבר".

כלי נוסף עוצמתי מבחינתה הוא הסלפי. "אני רואה בזה חקר עצמי", היא מסבירה. "הכוונה היא לא להצטלם ולהעלות לרשת, כי כשאני מצטלמת לאחרים אני מנותקת מעצמי. זאת הזדמנות להיפגש עם עצמנו מזווית לא מוכרת. התמונות מגלות את האבולוציה של הסטייל שלנו ובמפגש הזה יש משהו שמאפשר לנו לגלות את עצמנו מחדש".